פרשנותחוות הדעת המשפטית שמרחיקה את הסיכוי לתוספת שכר למורים החרדים
פרשנות
חוות הדעת המשפטית שמרחיקה את הסיכוי לתוספת שכר למורים החרדים
בתביעת 600 מיליון שקל עבור תוספות שכר למורים בזמן מלחמה, המפלגות החרדיות פתחו תיבת פנדורה. חוות הדעת של יועמ"ש האוצר שחשף כלכליסט דורשת שהחרדים יעמדו בתוכנית הליבה הכללית בלי הקלות ויסלקו מהרשתות מוסדות שלא עומדים בכך
קשה להפריז בחשיבות חוות הדעת של יועמ"ש האוצר אסי מסינג, שחושפת שלחרדים יש תוכנית ליבה נפרדת ומקלה, ומורה לבטל אותה. זה לא שהמערכת השלטונית תזדרז לבצע מה שמסינג אומר. אלא, חוות הדעת מורידה מהפרק כל אפשרות חוקית להעביר את תוספות השכר למורים החרדים. אם שר החינוך יואב קיש ינסה לתפוס את תואר בריון השבוע ולחתום על התקנות שמאפשרות את התוספת למרות חוות הדעת, סביר שייעצר בבג"ץ. חמור מכך, מבחינת החרדים חוות הדעת מקרבת את היום שבו הרשתות יידרשו לסלק מתוכן את עשרות תלמודי התורה לבנים שנכנסו אליהן במרמה כדי לקבל 100% תקציב בלי לימודי ליבה.
לפני כ־20 שנה קצבאות הילדים למשפחות מרובות ילדים היו בשיא פריחתן, אבל זה לא הספיק לח"כ שמואל הלפרט מאגודת ישראל שהעביר חוק להגדיל אותן עוד יותר. בעקבות החוק הילד החמישי ומעלה קיבלו פי 5 מהילד הראשון והשני. החוק עורר את הזעם הציבורי, שאיפשר לשר האוצר בנימין נתניהו לקצץ את הקצבאות לרמה הבסיסית יותר. חוק הלפרט הפך בפוליטיקה החרדית לסמל של היבריס, שיכרון כוח ו"תפסת מרובה - לא תפסת". תוספות אופק חדש הולכות ומסתמנות כחוק הלפרט חדש.
את הלקח הזה בדיוק שכחו החרדים לפני שנתיים כשדרשו את תוספות השכר הגדולות למורים החרדים תחת הכיסוי של רפורמת אופק חדש. הרפורמה הונהגה בחינוך הממלכתי היסודי במסגרת הסכמי השכר של 2007 וכללה, בין היתר, פיתוח מקצועי של המורים והוספת שעות פרטניות. במקור התכוונו החרדים להקציב לנושא קרוב למיליארד שקל בתקציב 2024, אך בגלל המלחמה התפשרו על 600 מיליון שקל. כדי להבין את ממדי החוצפה, צריך לזכור שבגלל סעיף בעייתי בחוק יסודות התקציב רשתות החינוך החרדיות בני יוסף של ש"ס והחינוך העצמאי של אגודת ישראל מקבלות גם כך תקציב שווה לחינוך הממלכתי (בלי אופק חדש) אף על פי שהן חינוך פרטי מפלגתי.
שתי עתירות לבג"ץ הביאו החרדים על עצמם כשהחליטו לא לוותר על התוספות למרות המלחמה. אחת היא של יזם האנרגיה הסולארית ישראל קרויזר, שהזמין חוות דעת מרואה החשבון החוקר עופר אלקלעי. חוות הדעת חשפה שורה ארוכה של אי־סדרים בחינוך העצמאי של אגודת ישראל וקבעה שהוא נמצא בפועל בחדלות פירעון. בעקבותיה עתר קרויזר לבג"ץ למינוי מנהל ממונה לרשת. אחת התוצאות של העתירה הזו היתה חוות דעת נוספת של מסינג שנחשפה בכלכליסט ביום ראשון וקבעה שכיוון שהרשתות אמורות לקבל תקציב שווה לחינוך הממלכתי, הן לא יכולות לקבל יותר. לכן, בעתיד לא יוכלו לקבל תוספות קואליציונית. צריך לזכור שכשמדובר בהעברת הקצבות, לעמדתו של יועמ"ש האוצר השפעה מכרעת.
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עתרה בדרישה שהכסף יחולק רק לפי עקרונות אופק חדש, כלומר תוכנית ליבה מלאה, הכשרה מלאה של המורים ללימוד מקצועות כלליים ועמידה במבחני המיצ"ב. כדי לאפשר את התוספות, קיש חייב להעביר תקנות לחוק חינוך ממלכתי. הבעיה היא שהתקנות האלו פותחות לדיון כל נושא בעייתי בחינוך החרדי, כלומר החרדים פתחו תיבת פנדורה. אחת הדוגמאות היא שהם חשפו לתשומת הלב הציבורית עשרות תלמודי תורה שצורפו לרשתות אף שכלל לא התכוונו ללמד תוכנית ליבה. במשך עשור תחקירים עיתונאיים חושפים את השערורייה והיא הולכת ומתרחבת. עכשיו מסינג קובע מפורשות שצריך לסלק את המוסדות האלה מהרשתות. כמובן, סביר להניח שזה לא יקרה בלי החלטה של בג"ץ, ושתידרש עתירה מיוחדת למטרה זו.
אבל את הנזק האמיתי גרמו החרדים לעצמם כשחוות הדעת של מסינג חשפה את העובדה שיש להם תוכנית ליבה נפרדת עם דרישות מקלות שבמקרים מסוימים פוטרות אותם בעצם מתוכנית ליבה. המצב הזה סותר לגמרי את העיקרון הבסיסי שלשמו קיימת תוכנית ליבה, שהוא יצירת מכנה משותף בסיסי של ידע כישורים וערכים למדינה כולה.
שורה של רבדים יש לתרגילים שבהם משרד החינוך פטר את מוסדות החינוך החרדיים מליבה אמיתית. הראשון היה הדרישה לפחות שעות לימודים כלליים, למשל 4 שעות מדעים בשבוע במקום 9. אבל בנוסף נקבע כי שמוסד חרדי שמאריך את שנת הלימודים אפילו בשבוע יכול להפחית במחצית את הלימודים במקצועות היסוד. כדי להבין את הקומבינה צריך לזכור שתלמודי התורה חרדיים לומדים ממילא לפי שנת הלימודים החרדית שהיא ארוכה יותר, ולכן מדובר בעצם בפטור מתוכנית ליבה כמעט לכל תלמוד תורה חרדי. מסינג כותב שלא ברור מה מקור הסמכות שמכוחו ניתנו לחרדים ההקלות האלו.
מסינג לא רק חשף במסמך מסודר שבעצם תוכנית הליבה החרדית היא במידה רבה תוכנית פיקטיבית. הוא גם הורה להנהיג תוכנית אחידה. לא שמישהו מצפה שמשרד החינוך באמת יעשה את זה. אבל המסמך של מסינג ישמש מעתה בסיס לדיונים המשפטיים. סביר להניח שסמנכ"לית חדו"ש עו"ד יפעת סולל תנסה להעלות את זה בדיונים בעתירה הקיימת ככל שהשופטים יאשרו לה. אבל סביר בהחלט להניח שחוות הדעת תשמש בסיס לעוד עתירה ואולי יותר. סביר שכשהדיונים האלה יסתיימו, החרדים יידרשו לציית לתוכנית הליבה הכללית. קשה מאוד לראות את קיש חותם על התקנות, מה שהיה אמור להיות ההישג העיקרי של המפלגות החרדיות בקדנציה. כמו בהרבה נושאים אחרים, הקדנציה שהיתה אמורה להיות החלום הרטוב של החרדים הופכת מבחינתם לקדנציית בלהות.
