מעקב כלכליסט7 שנים אחרי, המדינה לא פעלה לגביית מס מעיזבון סמי עופר
מעקב כלכליסט
7 שנים אחרי, המדינה לא פעלה לגביית מס מעיזבון סמי עופר
אחרי שרשות המסים ויתרה ב־2016 על גביית הכנסה של כמיליארד שקל מעיזבונו של איש העסקים ל־2010-2006, היא טרם הוציאה לעיזבון שומות מס ל־2011 – שנת חייו האחרונה של עופר. מדובר בשומה שהוערכה במאות מיליוני שקלים נוספים
שבע שנים לאחר הפשרה הדרמטית של רשות המסים מול עיזבונו של איש העסקים סמי עופר, שלפיה היא מוותרת על גביית מס הכנסה של כמיליארד שקל עבור השנים 2010-2006, הרשות טרם הוציאה לעיזבון שומות מס לשנת 2011 – השנה האחרונה לחייו של עופר. כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בשומה שהוערכה בזמנו במאות מיליוני שקלים נוספים.
מחלוקת המס בין עיזבון סמי עופר לרשות נוגעת ל־2011. בהליכים קודמים בין הצדדים נקבע במסגרת הסדר פשרה שהרשות תוותר על גביית מס על הכנסות ל־2006–2010, ובתמורה לא יכריע בית המשפט במחלוקת בין הצדדים: האם מרכז חייו של עופר באותן שנים היה בישראל או בחו"ל. זאת כדי שהרשות תוכל לפעול, על פניו, לגביית מס הכנסה על שנת חייו האחרונה של עופר.
לא ידוע האם הרשות ויתרה סופית על ניסיון למסות את העיזבון עבור 2011. עם זאת, על פי פקודת מס הכנסה הרשות יכולה להוציא שומה אזרחית עד ארבע שנים מאז הוגש לעיונה הדו"ח השנתי של הנישום. לפקיד שומה יש אפשרות להאריך את זמן הוצאת השומה בעוד שנה – חמש שנים בסך הכל.
אלא שבחלוף שבע שנים, הרשות טרם הוציאה שומה לעיזבון. לדברי גורם הבקיא בפרטי המחלוקת בין הרשות לעיזבון, היא הסתיימה ב"קול ענות חלושה". ברשות המסים ובעיזבון סירבו להתייחס.
עופר, אביהם של אייל ועידן עופר, נפטר ביוני 2011. בצו לתשלום מס שהוציאה רשות המסים ב־2013, הוערכו הכנסותיו האישיות בין 2006 ל–2010 ב־1.968 מיליארד שקל. הכנסות אלה התקבלו משלל החברות שבהן החזיק, ובראשן החברות הממשלתיות שהופרטו והוחזקו באמצעות החברה לישראל: כיל שמחזיקה בזיכיון לכרות מינרלים בים המלח, בתי הזיקוק בחיפה וחברת הספנות צים. הצו דרש מעיזבונו של עופר לשלם למדינה מס של 936 מיליון שקל על הכנסותיו אלו.
בתום הדיונים ניתנו שני פסקי דין שהותרו לפרסום בעקבות עתירת "כלכליסט". פסקי הדין, של השופט רון סוקול המכהן כיום כסגן נשיא בית המשפט המחוזי (הכלכלי) בחיפה, אישרו הסדר שאליו הגיעה רשות המסים עם עיזבונו של עופר. פסק הדין הראשון, שניתן ביולי 2014, עסק בשנים 2009-2006. רשות המסים העריכה את הכנסותיו של עופר באותן שנים ב־1.618 מיליארד שקל ודרשה מהעיזבון לשלם מס של 768 מיליון שקל. בהסדר הסכימה המדינה שלא לגבות כל מס מעיזבונו של עופר.
בפסק הדין נכתב כי "הכנסות המנוח ל־2009-2006 יתקבלו כמוצהר בדו"חותיו, למעט טענתו שהיה תושב חוץ ב־2006 ואילך. בהתאם, לא יהיה כל חיוב במס עבור הכנסות שהתקבלו באותן שנים. רשות המסים מוותרת על כל דרישה כלפי העיזבון בנוגע לגובה ההכנסה החייבת בשנים אלה".
פסק הדין השני, מאוגוסט 2015, נוגע להכנסותיו של עופר ב־2010. כאן הסכימו שני הצדדים על גובה ההכנסה האישית של עופר: 350 מיליון שקל. על פי נתון זה, בתחילה דרשה המדינה מס של 168 מיליון שקל. הפעם העיזבון הסכים לשלם מס, לדבריו "תחת מחאה", בסכום זניח של 107,469 שקל. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"מלוא המס הנדרש על פי שומת 2010", ומצוין כי הוא "שולם תחת מחאה, וזאת נוכח סכום המס לתשלום מחד ועלות ניהול ההליכים מאידך".
ההישג העיקרי לכאורה שבו התהדרה בזמנו רשות המסים הוא שבית המשפט לא הכריע בשאלה אם עופר היה תושב ישראל בין 2006–2010. סוגיית התושבות מוגדרת בפסק הדין בתור "המחלוקת העיקרית". המדינה טענה כי היא מעוניינת להוכיח שמרכז חייו של עופר היה מאז 2006 בישראל ולכן הוא חייב במס, ואילו העיזבון טען שמרכז חייו היה בחו"ל ולכן העיזבון אינו חייב במס כלל.
רשות המסים לא הוציאה מאז שומת המשך לעיזבון. הנושא, ככל הידוע, לא הובא גם לפתחו של בית המשפט.
ברשות ציינו בתגובה: "אין הכרעה שיפוטית. פסק הדין האחרון קבע שפתרון שאלת התושבות לא הכרחי ליישוב המחלוקת הקודמת ולכן לא הוכרעה הסוגיה. בשל חובת הסודיות הקבועה בחוק, איננו יכולים להתייחס להיקפן, קיומן או מצב תשלומן של שומות פרטניות".
מטעם מנהל העיזבון של סמי עופר, עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', נמסר: "מדובר בענייני מס שעליהם חלה סודיות ואיננו רואים מקום להתייחס אליהם".
