הושגה פשרה בוועדת הכלכלה לגבי נגישותם העתידית של קווי באבל, תיקתק וקוויקר
הושגה פשרה בוועדת הכלכלה לגבי נגישותם העתידית של קווי באבל, תיקתק וקוויקר
הדיון על הסדרת פעילותם של קווי שירות מותאמי ביקוש, שהוגדרו עד היום כפיילוטים, התפוצץ לפני כשבוע וחצי לאחר שהתברר כי אין בשירות אלמנטים של נגישות. לפי נוסח הפשרה שהוסכם, תקנות הנגישות יאכפו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ולא דרך חוק התעבורה. כמו כן, עד ה-1 בדצמבר 2024 ייכנסו לחוק השוויון התייחסויות ספציפיות לנגישות בשירותים דמויי התיקתק והבאבל.
הצדדים הגיעו לפשרה: בדיון היום בוועדת הכלכלה, הוחלט על פשרה בין נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ארגוני הנכים ומשרד התחבורה. לפי נוסח הפשרה שהוסכם, תקנות הנגישות יאכפו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ולא דרך חוק התעבורה. כמו כן, עד ה-1 בדצמבר 2024 ייכנסו לחוק השוויון התייחסויות ספציפיות לנגישות בשירותים דמויי התיקתק והבאבל.
במסגרת הדיונים שהתרחשו בשבועיים האחרונים בחוק ההסדרים, דנה וועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון בתיקון חקיקה שביקש להסדיר את פעילותם של "קווי שירות מותאמי ביקוש" כמו באבל שפועל בתל אביב, תיקתק שפועל בירושלים וחיפה וקוויקר שפועל במועצות האזוריות עמק חפר ולב השרון. תיקון החקיקה נועד לעגן את הסמכויות של שירותים אלו שעד כה הוגדרו כפיילוטים בחוק, כמו גם להקנות להם סמכויות נוספות כמו העלאה והורדת נוסעים במקומות שאינם תחנות אוטובוס.
בשנים האחרונות הצטברה ביקורת רבה על שירותי באבל, תיקתק וקוויקר. בין היתר נטען כי לא ניתן לסמוך על השירותים הללו שיגיעו בזמן או בכלל, כי לא ברור אם הם מצליחים להקל על העומס בכבישים, וכי הם מסובסדים בכבדות על ידי המדינה. לעומתם, אנשי משרד התחבורה ואגד ודן טוענים שמדובר בשירות משלים למערך התחבורה הציבורית הסדירה וכי עוד לא ניתן לדבר על כישלון או הצלחה בגלל תקופת ההרצה הקצרה (כשנתיים) שחלק ניכר ממנה היה בזמן הקורונה.
סוגייה נוספת שעלתה לכותרות היא ששירותים אלו אינם נגישים באופן מספק לאנשים עם מוגבלות, וסוגייה זו היא ש"פוצצה" את דיוני ועדת הכלכלה בכל הקשור לקידום החוק.
בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים לפני כשבוע וחצי אמרה נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מיכל שיק הר טוב, כי מתוך 100 רכבים של באבל רק ב-3 מותקן מעלון אחורי, ואין בשירות אלמנטים של נגישות שקיימים באוטובוסים רגילים (הכוונה בין היתר לנגישות לאנשים עם מוגבלות חושית כמו חירשים ועיוורים). יו"ר נגישות ישראל, יובל וגנר, הוסיף כי הקהל שהכי זקוק לתחבורה ציבורית מופלה לרעה. ח"כ שירלי פינטו התייחסה גם היא לנושא הנגישות, ואמרה כי לא הייתה מעורבות של אנשים עם מוגבלות בקבלת ההחלטה. היא הוסיפה: "השירות לא נגיש, לא חושית, לא פיזית, לא קוגניטיבית, לא יישומון – אין שום התייחסות לאנשים עם מוגבלות. אי אפשר שהתקנה הזו תעבור ככה בלי שום התייחסות".
נציגי משרד התחבורה בדיון טענו כי זה לא נכון, "השירות הזה נגיש, אם שמים בצד את הנגישות לאנשים שמתניידים עם כסאות גלגלים" וכי "אין כריזה ברכב כי זה מסלול מותאם ביקוש". בנוסף נטען כי היישומון לשירות נגיש במלואו והרכב כשלעצמו נגיש בנגישות חושית. בתגובה אמר היו"ר ביטון, כי "מה שעוצר את תיקוני החקיקה הללו כרגע זה תחושה שלא נתנו מספיק את הדעת על היבטי נגישות", ושלח את הצדדים למצוא פשרה.
בדיון המשך שנערך בשבוע שעבר, הוצעה פשרה על ידי האוצר, התחבורה וח"כ לימור מגן תלם (ישראל ביתנו), שבמסגרתה נקבע כי השירות יהיה פיילוט לשלוש שנים ולא דרך חוק הנגישות. המשמעות של פשרה זו היא שעל שירותים כמו באבל, תיקתק וקוויקר לא יחול חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אלא רק סעיפים בחוק התעבורה שמתייחסים לנגישות. ההשלכות של זה דרמטיות מפני שברגע שהשירות נמצא תחת חוק שוויון הזדמנויות אז יש עליו פיקוח פרלמנטרי, קיימת התייעצות עם ארגוני אנשים עם מוגבלות ויש אפשרות לבצע אכיפה אמיתית בהנחה ויש הפרה של החוק. ארגוני בזכות ונגישות ישראל ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התנגדו לנוסח שהוצע ובסופו של דבר הפשרה לא התקבלה.
הפשרה החדשה שהתקבלה היא הישג זמני, אך כשכל קווי האוטובוסים הבינעירוניים בישראל אינם מונגשים ואנשים עם מוגבלות צריכים להילחם על כך שהם יוכלו לנסוע בנסיעות "שיתופיות" ו"חכמות" כמו כל אחד אחר - אז הדרך לנגישות מלאה בתחבורה עוד רחוקה.
תגובות
יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל: "יום שחור לנגישות ולארגוני אנשים עם מוגבלו מהמגזר השלישי. עכשיו כבר באופן פורמאלי אין חובה להתייעץ עם ארגוני המגזר השלישי המקצועיים. בדיון יו"ר הוועדה הציע שההתייעצות לעניין הנגישות תהיה בנוסף לנציבות שוויון גם עם ארגוני האנשים עם מוגבלות, אך לצערנו הרב התקפל לבקשת משרד התחבורה. לפי הנוסח שעבר משרד התחבורה יתייעץ רק עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 'כדי לקצר זמנים'. חשוב להבין שהנציבות זה גוף ממשלתי ואינו מוביל מקצועית ובטח לא חלופה לארגוני המגזר השלישי.
"יו"ר הוועדה ביקש מהיועץ המשפטי של משרד התחברה 'תבטיח לי שרק תיפגשנו למשך חמש שעות בשנה ותקשיבו להם'. עם כל הכבוד, יש הבדל מהותי בין שימוע/הקשבה להיוועצות מקצועית על מנת ללמוד ולהשפיע"
"לצערנו בהחלטת הפשרה שעברה היום בכנסת, חוסר הנגישות תימשך, לארגוני אנשים עם מוגבלות יהיו חסרי השפעה וכך גם מאות אלפי אנשים עם מוגבלות ישארו במעצר בבית וללא נגישות. ומשרד התחבורה והאוצר לא יבין למה אין שימוש בתחבורה הציבורית".
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון: "שירות תחבורה מותאם אישית הוא בשורה תחבורתית אך עליו להיות גם בשורה לבעלי צרכים מיוחדים הנעזרים בתחבורה הציבורית בישראל, הנגישות בו הכרחית בכלל הרבדים שהציגו הארגונים בדיון. דרשתי מהממשלה וממשרד התחבורה להתייחס לסוגית הנגישות בחשיבות הגבוהה ביותר ולהכניס כשותפים מלאים לכל תהליך את ארגוני הנגישות לעבודה השוטפת.
"קידום החזון לתחבורה ציבורית מהירה, נוחה, טובה ונגישה כלכלית לכל אזרח ואזרחית בישראל היא חשובה והיא מפתח לקידום ופיתוח הכלכלה הישראלית אך יש לקחת בחשבון גם את הנגישות לכלל בעלי המוגבלויות והצרכים המיוחדים. אני מצפה כי בדיון ההמשך נוכל להציג את הבשורה על ההסכמות והתקדמות התחבורה המותאמת ביקוש בפריסה רחבה יותר ונגישה יותר."
