בלעדיבלחץ ה־OECD: משרד האוצר מקדם את ביטול "חוק מילצ'ן", שפוטר עולים מדיווח למס הכנסה
בלעדי
בלחץ ה־OECD: משרד האוצר מקדם את ביטול "חוק מילצ'ן", שפוטר עולים מדיווח למס הכנסה
החוק, שפוטר עולים ותושבים חוזרים מתשלום מס על הכנסות בחו"ל למשך עשור, נחשב בעייתי ב־OECD שכן הוא נוגד את עקרונות שקיפות מערכת המס ועלול להכניס את ישראל לרשימה השחורה של הארגון. החוק נחשב למיטיב עם העשירים והוזכר גם במסגרת תיק 1000 שבו נחקרו יחסיהם של ראש הממשלה נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן
ארגון ה־OECD התריע בפני רשות המסים הישראלית כי אם לא יתוקן הפטור מחובת דיווח שניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים - פטור הידוע בכינוי "חוק מילצ'ן" - ישראל תוכנס לתוך "הרשימה השחורה" של האיחוד האירופי שכוללת מדינות שמשטר המס שלהן מזיק ומאפשר הלבנת הון. בין המדינות שנמצאות באותה רשימה שחורה ניתן למצוא את איראן, תימן, פקיסטן, איי באהמה, צפון קוריאה, וסוריה. הן מוגדרות כמדינות שלא משתפות פעולה עם האיחוד האירופי, או שלא עמדו בהתחייבויותיהן.
ברשות המסים ובמשרד האוצר קיימו שורה של דיונים קדחתניים והחליטו לקדם את ביטול הפטור מחובת הדיווח, שנמצא בסעיף 134ב' לפקודת מס הכנסה, תוך כדי קבלת הסכמתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויידועו של שר העלייה והקליטה אופיר סופר. משרד ראש הממשלה וראש הממשלה טרם עודכנו היום בכוונה לבטל את הפטור, ותזכיר החוק צפוי להתפרסם כבר מחר.
עולים חדשים לישראל נהנים משתי הטבות מס משמעותיות. האחת, סעיף 14 בפקודה, פוטרת אותם מלשלם מסים בישראל על ההכנסות שלהם בחו"ל למשך עשר שנים. ההטבה השנייה, סעיף 134ב', נשמעת כהטבה טכנית, אך היא זו שעושה את כאב הראש לישראל. מדובר בקביעה כי "עולה חדש או תושב חוזר לישראל, לא יהיה חייב בהגשת דיווח לגבי כל ההכנסות שלו מחוץ לישראל". הפטור הזה מדיווח הטריד את פקידי רשות המסים במשך שנים, אבל לא רק אותם, אלא גם את המדינות עימן ישראל מקיימת קשרים כלכליים. נציין כי מדיניות המס ברחבי העולם היא במידה רבה מתואמת, כל המדינות נלחמות יחד בהלבנת הון, יש אמנות מס, ויש חובות דיווח הדדיות.
משמעות הפטור מדיווח היא שאדם שמגיע לישראל לא מספר לשום גורם או מדינה בעולם מה הוא מרוויח במהלך עשור. כשמסתיימת התקופה הוא יכול לעדכן את רשויות המס בעולם או בישראל על מה שנצבר בעשור הראשון שלו בישראל, אך אינו צריך להסביר איך ומה. ולכן זה היה אפיק משמעותי להלבנת הון. גופים שונים במדינה ניסו לבטל את פטור הדיווח הזה במשך שנים, כך לדוגמה בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2014 נכתב כי "הפטור מדיווח אינו עומד באמות מידה בינלאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וקיים חשש שיוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע". ישראל קיבלה גם נזיפות בינלאומיות, בהן גם מה־OECD על הצורך בתיקון הנושא. הפקידים המקצועיים ברשות המסים אף הצליחו לקדם החלטת ממשלה שתבטל את הפטור, אך זו שוב ושוב הופלה.
אחד הניסיונות האחרונים לבטל את הפטור הזה, הובל על ידי רולנד עם־שלם שהיה סמנכ"ל החטיבה המקצועית ופרש בתחילת החודש מרשות המסים. בדו"ח שהוקדש למיסוי בינלאומי בנובמבר 2021, נכתב "הפטור מדיווח עלול לשמש כר פורה להלבנת הון, ולהתחמקות ממס הן לגבי הכנסות בחו"ל, והן לגבי הכנסות בישראל. הפטור מהווה פגיעה חמורה בסטנדרטים הבינלאומיים של שקיפות וחילופי מידע".
ל"כלכליסט" נודע כי להתראה הקונקרטית הזו של ה־OECD, קדמו עוד שתי התראות לפחות של הארגון אך אז פעלו ברשות המסים לשכנע את ה־OECD כי הם עובדים על הנושא ויתקנו את החוק. כנראה שבארגון איבדו את הסבלנות, והצמידו לישראל אקדח לרקה.
מנכ"ל רשות המסים שי אהרונוביץ' העלה את ההתראה החריפה של ה־OECD למנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר לפני כעשרה ימים. הייזלר כינס ישיבה דחופה שכללה גם את הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון והיועץ המשפטי אסי מסינג. אברמזון הבהיר בדיון ובחוות דעת כתובה כי המשמעות של כניסה לרשימה שחורה היא חריפה במיוחד, היא עלולה להביא לאיסור על ייצוא נשק שיפגע בייצוא הביטחוני של ישראל, חשש להקפאת נכסים פיננסים בעולם, וסיכוי סביר לביטול של חלק ניכר מאמנות המס של ישראל, מה שיביא לכך שחברות רבות יברחו מישראל. אין צורך לציין, כי לא ניתן לקבל מימון לפרויקטים מהאיחוד האירופאי, ובשורה התחתונה הנזק הוערך במיליארדים רבים. "הרבה יותר מהורדת דירוג", אומר בכיר המקורב לנושא.
באופן לא מפתיע, ברגע שבישראל ראו את האקדח שמכוון לרקה, הבינו הצדדים שאין ברירה וכי יש לפעול מיד. במובן זה, עבור פקידי המקצוע הגזירה של ה־OECD היא דבר מבורך. הוחלט שאין מנוס מלקדם את ביטול סעיף 134ב' בהקדם האפשרי. שר האוצר הסכים לביטול החוק והצדדים החלו לנהל משא ומתן עם האירופאיים על התיקונים המדויקים שהולכים לבצע.
בכירים באוצר אומרים כי בשלב זה הגיעו לשורה של הבנות עקרוניות עם ה־OECD, בהן שיישאר פטור מדיווח למשך שנה, פטור שיוגדר כתקופת הסתגלות. כמו כן, בישראל ביקשו כי החוק ייכנס לתוקף רק ביוני 2025 ולא בינואר 2025. בשלב זה מעריכים באוצר, כי החוק לא יחול רטרואקטיבית, וכי מי שעלה כבר לישראל יהיה פטור מדיווח למשך עשור. זו גם היתה ההמלצה המקצועית של הוועדה למיסוי בינלאומי בנובמבר 2021. עם זאת, בכירים באוצר העבירו מסר חד משמעי לפיו "אנחנו נתיישר עם ה־OECD, אם הם לא יסכימו להקלות הללו ניאלץ לוותר".
ההערכה הרווחת היא שלנוכח האיום החריף הזה כל חברי הכנסת ושרי הממשלה יתיישרו ויאשרו את העברת החוק, אך צריך לזכור כי בעבר היו ניסיונות רבים לבטל את הפטור הזה, והתהליך נעצר בכל פעם. וכמו שתיאר זאת בכיר בממשלה "כל פעם הפוליטיקאים היו מחבלים במהלך, הטייקונים היו מיוצגים באופן לא פורמלי על ידי שר כזה או אחר".
אחד הדגשים בנוגע לביטול הפטור מדיווח - שהוא אינו פוגע בעולים חדשים שומרי חוק, הפטור ממס בסעיף 14 נשאר, כל הדיון והשינוי קשורים לפטור מדיווח ששימש בעצם כתשתית להלבנת הון.
יש להניח כי המשבר עם ה־OECD ייפתר, כי כשיש לנו אקדח לרקה אנחנו מתפקדים נהדר. זו שוב דוגמה לדנ"א הבסיסי של ממשלת ישראל ואולי גם חלק מאזרחיה - חוסר יכולת לראות יותר משני צעדים קדימה. מדינה מתוקנת לא אמורה לעמוד באמצע מלחמה מוצדקת תחת איום של כניסה לרשימה שחורה. אבל זו תוצאה טבעית של דחיינות אינסופית.
