הנגיד: העלות למשק של הצעת חוק הארכת השירות בצה"ל - 8 עד 11 מיליארד שקל בשנה
הנגיד: העלות למשק של הצעת חוק הארכת השירות בצה"ל - 8 עד 11 מיליארד שקל בשנה
פרופ' ירון התייחס לדו"ח בנק ישראל: "אם לא תהיה התכנסות של התעסוקה וההשכלה של גברים חרדים לממוצע בכלל המשק, המסים הישירים יעלו ב-16% עד 2065"
"השעון הדמוגרפי הוא שעון כמעט דטרמניסטי, ולכן מאוד חשוב לפעול", אמר היום (א') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים לאחר פרסום הדו"ח השנתי של בנק ישראל. ירון התייחס לרמות התעסוקה והשכלה של גברים חרדים, ואמר: "אובדן התוצר לנפש כתוצאה מכך צפוי להביא לפער של 6% בתוצר לנפש ב-2065. זה מציב אותנו מעט מתחת לפולין". עוד הדגיש כי "במידה ולא תהיה התכנסות של תעסוקה והשכלת גברים חרדים לממוצע במשק, נצטרך להגדיל את המסים הישירים ב-16% כדי לשמור על רמת ההוצאה הנוכחית של הממשלה".
בדו"ח של בנק ישראל ניתן דגש מיוחד להשלכות על המשק בשל החרפת אי-השוויון בנטל הצבאי, וגם במסיבת העיתונאים הקדיש ירון חלק ניכר מדבריו לכך. "המלחמה חידדה שנדרשת עלייה בכח האדם של הצבא. ככל שהארכת נטל השירות הצבאי תיפול על המשתתפים הקיימים, זה ייפגע יותר בתפוקה המשקית. העלות המשקית של הצעת החוק הנוכחית של משרד הביטחון היא בין 8-11 מיליארד שקל בשנה".
עוד אמר הנגיד כי "תקציב הביטחון כרגע הוא סוגיה מקרו-כלכלית, והמשמעות שלה גדולה. לא סתם אני מדבר על כך שראוי להקים ועדה שתמפה את צרכי הביטחון ותגבש תוכנית ארוכת טווח. ראוי להגיע לקו הסיום בהקמת הוועדה הזו". עוד הדגיש כי "עלייה גדולה מדי בתקציב הביטחון, ללא התאמות, עלולה לגרום ליחס החוב לתוצר להתבדר".
"האתגרים לפתחה של הכלכלה הישראלית הן "אולד ניוז", אמר הנגיד. "אלו דברים שבנק ישראל מדבר עליהם לאורך זמן, אבל החשיבות שלהם הולכת וגדלה עוד יותר בנקודת הזמן הזו. פריון עבודה נמוך, פערים במיומנויות, השקעה נמוכה בתשתיות, תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות, וההתקדמות המואצת של טכנולוגיות AI שמדגישות את החשיבות של מיומנויות בסיסיות כדי להתמודד עם הגעתן.
"אחד הדברים הכואבים ביותר הוא הפער ברמת המיומנויות של העשירונים הנמוכים. בעשירון הגבוה אנחנו אמנם מעל ל-OECD, אבל בעשירונים הנמוכים פערי המיומנויות חלשים לאין ערוך בהשוואה לעשירונים הנמוכים במדינות ה-OECD. פערי מיומנויות הן פערי הזדמנויות. חינוך ומיומנויות הן המקפצה הכי גדולה להתקדמות".
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, הציג ניתוח של בנק ישראל לפיו עליית הריבית הביאה להתייקרות גבוהה יותר בהלוואות של העשירונים הנמוכים: בעוד שבעשירון העליון ההחזר החודשי על הלוואות עלה ב-9%, בשני העשירונים התחתונים ההחזר עלה ב-16%. הסיבה לפער היא יכולתם של לווים חזקים לבצע התאמות כמו פירעון מוקדם או מחזור של ההלוואה, זאת בעוד שלמשקי הבית מהעשירונים הנמוכים יכולת נמוכה יותר לבצע התאמות וגם מודעות נמוכה יותר.
