בלעדי"7 באוקטובר של החיים עצמם" - מחדל ההיערכות של משק החשמל
בלעדי
"7 באוקטובר של החיים עצמם" - מחדל ההיערכות של משק החשמל
ישראל רחוקה שנות אור מהיערכות הולמת לתקיפה של תשתיות החשמל - כך מתריע גורם ביטחוני בכיר; מנכ"ל חברת החשמל לא הרגיש צורך להיפגש עם ראש רח"ל בנושא; חברת החשמל הזמינה חלקי חילוף לעת חירום, אך חלקם לא יגיעו לפני 2028; שר האנרגיה אלי כהן עסוק בתקיפת רח"ל במקום בסגירת הפערים
בין המלחמות - זאת שבעזה שהיום תמלא לה חצי שנה בדיוק, וזאת עם לבנון ואיראן שעלולה לפרוץ בכל רגע - נחשפת הוויה של ברדק ישראלי שטומנת בחובה תרחיש קודר של עלטה כללית ושיתוק מוחלט של המשק במלחמה כוללת עם חיזבאללה.
התרחיש שחשף בתחילת השבוע שעבר ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יורם לרדו, ופרטיו פורסמו בלעדית ב"כלכליסט", פתח במשק האנרגיה תיבת פנדורה. ברקע עומדות האשמות הדדיות, בעיות תקציב, חוסר תיאום ותקשורת בין גופים שהיו אמורים להיות ערוכים מזמן לקטסטרופה שישראל עלולה לפגוש עם התרחבות המלחמה לזירה הצפונית. זאת, בימים שמתאפיינים ממילא בכוננות חסרת תקדים לקראת התנגשות צבאית ישירה ראשונה עם איראן, שמאיימת לנקום בישראל על חיסולים המיוחסים לה של בכירים במשמרות המהפכה.
לפי רח"ל, במלחמה כוללת עם חיזבאללה ישוגרו לעבר ישראל ביום לחימה ממוצע כ־5,000 רקטות, טילים מדויקים וכטב"מים מתאבדים שיופנו גם לעבר תשתיות חשמל קריטיות. הפגיעה בהן תוביל לשני אירועי עלטה ארציים שיימשכו בין 24 ל־48 שעות בלפחות מ־60% משטחי המדינה. התרחיש שהציג לרדו מדבר גם על 11 הפסקות חשמל אזוריות ועוד הפסקות חשמל מקומיות רבות. לצד אלה יהיו הפסקות חשמל שיימשכו שבועות ואף חודשים בחלק מהאזורים בארץ, בעיקר בצפון, בעקבות פגיעות קשות בתשתיות הולכה ובשנאים.
מאחורי התרחיש של רח"ל עומדת הזנחה ארוכת שנים בהיערכות לאחד האיומים המדוברים ביותר בישראל במהלך העשור וחצי האחרונים. התעצמותו העקבית של חיזבאללה באמצעי לחימה מדויקים וקטלניים תוך קבלת סיוע ישיר, נדיב וקבוע של איראן, היתה ידועה ומוכרת לכל צרכן תקשורת ממוצע במזרח התיכון.
מי שבכל זאת הדחיק את האיומים שאורבים מצפון היה צריך להתעורר בתחילת 2022 כשרוסיה פלשה לאוקראינה, תוך מתקפה שיטתית על תחנות כוח ומתקנים קריטיים ברשתות החשמל שלה באמצעות נחילים של כטב"מים מתאבדים מתוצרת איראן, בעיקר מהסוג שאהד 136. מצגת שהציג ראש רח"ל לתעשיינים בשבוע שעבר כללה צילום לוויין של יבשת אירופה בשעות הלילה, מדינותיה מוארות באורות גדולים וביניהן אוקראינה, שנראית כגוש עצום ומוחשך מחמת העלטה.
מאז המתקפות של רוסיה על מתקני החשמל של אוקראינה משלחות ישראליות של גופים במשק האנרגיה יצאו כמה פעמים לקייב, כדי ללמוד מהאוקראינים על יכולות הכטב"מים האיראניים שבשירות צבא רוסיה ועל נקודות תורפה ברשתות החשמל.
ועדיין, ניכר שלקחי אוקראינה לא חלחלו לשטח הישראלי. לפי גורמים במערכת הביטחון, פערים במוכנות חברת החשמל עלולים לשחזר בישראל את הסיוט האוקראיני. אמצעי הלחימה האיראנים שמשמשים את רוסיה מצויים גם בידי ארגוני הפרוקסי של איראן ובמרכזם חיזבאללה, רשתות החשמל של ישראל, של אוקראינה, של איראן ושל לבנון דומות - כך שגם נקודות התורפה שלה מופו וסומנו בידי האויב. אף שהיא כבר אינה מונופול במשק החשמל, חברת החשמל היא שחקנית מרכזית בו, אמונה על כ־40% מייצור החשמל בארץ ואחראית על רשת ההולכה שלו.
"התעוררה מאוחר מדי"
ל"כלכליסט" נודע כי רק בעיצומה של המלחמה בדרום ולצדה ההתכתשויות היומיומיות בין צה"ל לחיזבאללה לאורך גבול לבנון, חברת החשמל העלתה הילוך בהיערכותה לקראת הקטסטרופה שאורבת מעבר לפינה. היא התקשרה עם האלוף (במיל') יואל סטריק, לשעבר מפקד פיקוד צפון, מפקד פיקוד העורף כדי שייעץ לה בגיבוש תוכנית אסטרטגית עדכנית לחירום, ותרחיש ייחוס שלאורו היא תנהל את תוכניות ההיערכות שלה. סטריק השתחרר מצה"ל באוקטובר 2021 והיה בעבר גם מפקד זרוע היבשה. הוא נחשב מקורב לשר הביטחון יואב גלנט ועד לפני מספר חודשים היה מועמדו לתפקיד מנכ"ל רפאל.
גורמים ביטחוניים מזהירים כי חברת החשמל התעוררה מאוחר מדי אל מול הכאוס האנרגטי הגדול שעלול לשבש מן הקצה אל הקצה את כל מרקם החיים במדינה. מערכות ואמצעים רבים שדורשת היערכות כזאת לא ניתנים להשגה מיידית. הצטיידות בהם מצריכה הליכי תכנון ורכש ממושכים של חלקי חילוף רבים ובהם שנאים ענקיים, טורבינות שמשמשות להפעלת יחידות ייצור החשמל בתחנות הכוח ומלאי עצום של פחם וסולר שישמשו לייצור חשמל, שכן עם תחילתה של מלחמה בצפון אסדות הגז הטבעי שבים התיכון יושבתו לחלוטין במסגרת צעדי ההגנה עליהן מפני מתקפה ישירה.
גורם במשק האנרגיה הגדיר את רמת ההיערכות באתרים של חברת החשמל נקודת תורפה של ישראל במערכה כוללת. לדבריו, "קשה להבין מדוע לא שיקפו עד עכשיו את המצב לאשורו לציבור"
"אין תוחלת נזק יותר דרמטית לאזרחים מהפסקות חשמל ממושכות", התריע בשיחה עם "כלכליסט" גורם ביטחוני בכיר שמצוי היטב בפערי המוכנות של משק החשמל לחירום. לדבריו "המצב רע. אין לנו יתירות, אין לנו חוסן אנרגטי ויהיה לזה מחיר. אנחנו עומדים לפני 7 באוקטובר של החיים עצמם, של השגרה כפי שהכרנו עד כה". בכיר במשק האנרגיה מעיד על "דאגה עמוקה מרמת ההיערכות של חברת החשמל שניכרת מזה חודשים ארוכים גם בחברת ניהול מערכת החשמל נגה, שגיבשה מצדה תרחיש ייחוס אפוקליפטי הרבה יותר מזה שהציג ראש רח"ל לפני התעשיינים בשבוע שעבר".
ללא חשמל, מערכת הסליקה המרכזית תושבת ולא ניתן יהיה לבצע עסקאות בכרטיסי אשראי. מי שירצה למשוך מזומנים ימצא שגם המכשירים האוטומטיים למשיכת כסף מנותקים. בישראל עשרות אלפי חולים שמונשמים בבתיהם, מהם כ־1,000 מונשמים במצב קריטי, ובלי היערכות מוקדמת שיבושים ממושכים ברשת החשמל יחשפו אותם לסכנה ממשית.
אלה שישימו את מבטחם ברשת הסלולרית כדי לצלוח את העלטות הממושכות עלול להתאכזב נוכח השרידות המוגבלת שלה. ברחבי הארץ כ־7,500 אתרי סלולר שבהם סוללות גיבוי שמאפשרות את הפעלתם למשך שעתיים בלבד מרגע הפסקת זרם החשמל. רק בימים האחרונים, כחצי שנה מתחילת המלחמה, משרד התקשורת הציג תוכנית להשקעה של כ־40 מיליון שקל על גיבוי אנרגטי של תשתיות סלולר בצפון כך שיאפשרו את יציבות הרשת למשך 12 עד 24 שעות במצב של הפסקות חשמל. על פי הערכות, עלות הגיבוי האנרגטי של כלל אתרי הסלולר ברחבי הארץ נאמדת בכ־300 מיליון שקל.
3 צפייה בגלריה
אנטנה סלולרית בפתח תקווה. רוב התשתית מסוגלת לפעול שעתיים בלבד ללא חשמל
(צילום: יריב כץ)
ביום חמישי האחרון, זמן של כוננות שיא לירי מצד איראן או מצד הארגונים שפועלים בחסותה במזרח התיכון, צה"ל החיל שיבושי GPS נרחבים שהורגשו היטב גם בירושלים ובגוש דן. אפליקציות מבוססות מיקום חדלו לפעול - בלבלו נהגים רבים בכבישי הארץ וערערו את השגרה. זהו רק קדימון קליל לשיבושים נרחבים הרבה יותר במרקם החיים הישראלי. זאת, כשמספר תחנות כוח ותשתיות חיוניות במשק החשמל יותקפו בו זמנית בטילים מדויקים ובנחילי כטב"מים שטסים בגובה נמוך מאוד ועלולים להעמיד את מערכות ההגנה האוויריות של ישראל לפני אתגר מבצעי.
בלי צופרים, בלי הנחיות
בהיעדר חשמל, הציבור הישראלי יתקשה לקבל הנחיות התגוננות מצילות חיים מפיקוד העורף ומרשויות החירום. מערך הצופרים של פיקוד העורף דורש חיבור קבוע לרשת החשמל. בשנים האחרונות אפליקציות ייעודיות בטלפונים החכמים נהיו כלי מרכזי להעברת התראות מיידיות על ירי טילים, רקטות ושיגור כלי טיס עוינים לעבר ישראל. במצב כזה הציבור יעמוד לפני מציאות של מאות טילים המשוגרים לעבר מטרות באזור מגוריהם בלי שיבינו כלל את הסיטואציה שמסביבם. "קצבי האש יהיו עצומים, בהיקפים שלא ידענו כמותם. המונים יידרשו להתמגן והם לא יוכלו לצאת מהמרחב המוגן או מהמקלט כי לא יצליחו לקבל הנחיות בסיסיות", מזהיר גורם ביטחוני בכיר.
אל מול תרחישי הבלהות האלה מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר תקף בשבוע שעבר בחריפות את ראש רח"ל, לרדו. הוא ניצל את במת ועידת איגוד התאגידים העירוניים של הרשויות המקומיות שהתקיימה באילת כדי להאשים אותו בזריעת תבהלה: "אנשים מייצרים כותרות בחוסר אחריות משווע, מפריחים בלונים וזורעים פניקה. זה כיסוי ישבן ליום שאחרי, כסת"ח. ככה לא מנהיגים. זה אובדן עשתונות", אמר.
גם שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות אלי כהן, שרק בינואר האחרון החליף תפקידים עם חברו לממשלה ישראל כץ שנכנס במקומו למשרד החוץ, הצטרף למתקפה על רח"ל. "לומר שיהיו הפסקות חשמל על פני תקופה של כמה חודשים זו אמירה חסרת אחריות. הסיכוי לתרחיש עלטה של יומיים ללא חשמל בכ־60% מהמדינה - נמוך".
3 צפייה בגלריה
מימין: מאיר שפיגלר, שאול גולדשטיין, אלי כהן ותא"ל במיל' יורם לרדו
(צילומים: יובל חן, אוראל כהן, אלעד גרשגורן, משרד הביטחון)
בימים הקשים ביותר שחוותה מדינת ישראל אי פעם, יושב האזרח בבית וצריך להחליט למי להאמין, כיצד גם בנושא כל כך קריטי הבלגן חוגג וגם מזמין חברים. בכירים במשק החשמל ובמערכת הביטחון מתרעמים על מסרי ה"יהיה בסדר" של השר כהן ושל שפיגלר, חוששים שהם מרדימים לא רק את אזרחי ישראל אלא גם את מערכות המדינה כולן במקום לדחוק בהם לשפר היערכות ומהר.
"המסר שהכל בשליטה והכל יהיה בסדר נורא. הוא מקרין על כל ראשי המערכת מסביב ששומעים אותם ומורידים דריכות כאילו אין פערים, כאילו אין חולים מונשמים שצריך להיערך כדי לטפל בהם. אנחנו מרגישים כמו התצפיתניות בגבול עזה בחודשים שקדמו למתקפת חמאס. מציפים אזהרות ומצדם הכל בשליטה. היוהרה הזאת תהיה בעוכרינו", אמר גורם בכיר שמעורב בנושא.
ל"כלכליסט" נודע כי מאז שנכנס לתפקידו באופן רשמי בסוף 2022, מנכ"ל חברת החשמל שפיגלר לא נפגש כלל עם ראש רח"ל לרדו או עם מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין. גורם במשק האנרגיה הגדיר את רמת ההיערכות באתרים של חברת החשמל "עקב האכילס" של ישראל במערכה כוללת. לדבריו "מבלי לפרט את הפערים עצמם, המצב לא טוב. קשה להבין מדוע לא שיקפו עד עכשיו את המצב לאשורו לציבור הישראלי. לפחות שיגידו לו את האמת ושיתנו לו להתארגן למצב בדרכו".
לפי שפיגלר, אף שהוא לא נפגש עם לרדו או גולדשטיין, צוותים מקצועיים של חברת החשמל נפגשים עם גורמים ברח"ל ובנגה באופן שוטף ולוקחים חלק פעיל בתהליכי ההיערכות לחירום
שפיגלר טען בשיחה עם "כלכליסט" כי המסרים של רח"ל באשר לתרחישי העלטה פוגעים בחוסן הלאומי של ישראל ועלולים לייצר בקרב תושביה פאניקה. הוא טוען כי מתחילת המלחמה חברת החשמל פועלת על בסיס תוכנית שלא קיבלה את אישור הגורמים הרגולטוריים במשק החשמל. "אם הייתי מחכה לאישור הרגולטורים, ההיערכות היתה קורית רק אחרי המלחמה הבאה שאחרי הבאה ואחרי הבאה. לקחתי אחריות וקיבלתי החלטות לבד, בלי האישורים שלהם ובלי לחכות לביורוקרטיה. מקבלי ההחלטות הם פגע רע".
לדברי שפיגלר, מתחילת המלחמה חברת החשמל יצאה לרכש נרחב של חלקי חילוף ואמצעים שונים בהיקף כולל של כ־700 מיליון שקל על חשבונה, "כדי שנוכל לתקן במהירות תקלות ופגיעות ברשת החשמל. התקשרנו עם האלוף במיל' סטריק בעקבות פגיעה של טיל נ"ט בצוות של חברת החשמל שתיקן נזקים ליד דוב"ב בצפון באמצע נובמבר, באירוע שבו נהרג אחד העובדים שלנו. הבנו שאנחנו לא יכולים להסתמך על כוחות הביטחון בשטח. סטריק יגביר את התיאום של חברת החשמל עם צה"ל והרבש"צים ביישובים כדי לחזק את ביטחון צוותי השטח שלנו", טען.
גורמים אחרים במשק האנרגיה מפקפקים בהתממשות הציפיות של שפיגלר ואומרים שבמלחמה כוללת כ־90% מהטילים והרקטות שישוגרו לישראל יכוונו לעבר מטרות שונות בקו של חיפה וצפונה, ולא ברור איזה קצין בשטח יאשר למישהו לעבוד תחת אש תופת שתמשך לאורך כל שעות היממה.
לפי שפיגלר, אף שהוא לא נפגש עם לרדו או עם גולדשטיין, צוותים מקצועיים של חברת החשמל נפגשים עם הגורמים המקצועיים ברח"ל ובנגה באופן שוטף ולוקחים חלק פעיל בתהליכי ההיערכות לחירום. לטענתו רשימה מפורטת של רכש אמצעים וחלקי חילוף לשיקום אתרים חיוניים שעלולים להיפגע במתקפת טילים - לא אושרה על ידה. "רכשנו על חשבוננו, בלי לחכות להם ובלי שהם נתנו לנו גיבוי תקציבי", התרעם.
בהתייחס לרמת המוכנות לתרחישי עלטה ברוב שטחי המדינה, שפיגלר אמר ל"כלכליסט" כי "לא קונים פרה בשביל כוס חלב. באף מקום בעולם לא נערכים כל הזמן לתרחיש הקולוסלי ביותר כי אף מערכת לא תשרוד כך מבחינה כלכלית. אם ניקלע למצב שבכל שעה יטווחו את המערכות שלנו נהיה ממילא בבעיה מסוג אחר, כי יתקפו עוד מתקנים אסטרטגיים ובסיסים חיוניים של צה"ל". בהתייחס לעלטות באוקראינה, מודל החירום שאליו מכוונים ברח"ל ובנגה, הוא אמר כי בשונה מישראל, לאוקראינים אין יתירות של חלקי חילוף כמו זאת שעומדת לרשות חברת החשמל.
בחברת נגה הגיבו כי רשימת הרכש שהגישה חברת החשמל אושרה חלקית. עיון מעמיק בה העלה שהיא כללה רכש של מערכות שיגיעו לישראל רק בשנים 2028 ו־2029, כך שלא ברור לאיזו מלחמה בדיוק חברת החשמל נערכת.
