סגור
מימין ליאו ליידמן מנואל טרכטנברג ו דן בן דוד
מימין פרופ' ליאו ליידרמן, פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' דן בן דוד (צילומים: אוראל כהן, יריב כץ)

130 כלכלנים מזהירים: "המדיניות כלפי החרדים מסכנת את החברה הישראלית"

בין החותמים על המכתב: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' דן בן דוד, פרופ' ענת ברכה, פרופ' מלניק, פרופ' עומר מואב ופרופ' ליאו ליידרמן. הכלכלנים קוראים ל"הפסקה מוחלטת של תמיכות המתמרצות אי-עבודה" ומזהירים מפני פגיעה במאפיינים הליברליים של המדינה. "זו אזעקת אמת, ההיסטוריה לא תסלח למי שיעמוד מנגד"

"שגשוגה של מדינת ישראל מחייב את הירתמותה של הקהילה החרדית לכלכלה, לביטחון ולחברה. ללא משק איתן, המסוגל גם לספק את צורכי הביטחון, גם החברה החרדית לא תוכל להתקיים לאורך זמן". כך נפתח מכתב אזהרה מפורט של כ-130 כלכלנים בכירים בישראל - מהאקדמיה ומהשירות הציבורי.
בין החותמים והחותמות על המכתב - פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' דן בן דוד, פרופ' אודי ניסן, דוד ברודט, שאול מרידור, בועז דוד, פרופ' ישי יפה, קרן טרנר, פרופ' ענת ברכה, פרופ' מרים שוורץ-זיו, פרופ' רפי מלניק, פרופ' עומר מואב, פרופ' ליאו ליידרמן, ד"ר נעמי האוזמן ופרופ' ראובן גרונאו.
האזהרה החריפה של הכלכלנים והכלכלניות מתבססת על הגידול החד בשיעור האוכלוסיה החרדית מכלל אזרחי ישראל. הכלכלנים כותבים כי ב-2065, חצי מהילדים עד גיל 14 צפויים להיות חרדים. "ללא שינויים דרסטיים עמוקים ומהירים במדיניות הממשלתית תעמוד מדינת ישראל בפני סכנה קיומית", נכתב. הכלכלנים מנסים שלא להתמקד רק בממשלה הנוכחית ומפנים את הביקורת שלהם ל"ממשלות ישראל". המכתב נחתם בקריאה ל"קברניטי המדינה בהווה ובעתיד, מכל קצות הקשת הפוליטית: זו אזעקת אמת, וההיסטוריה לא תסלח למי שיעמוד מנגד".
לדבריהם, "זו טעות קשה לחשוב כי נותר זמן רב לקידום השינויים הנדרשים להתמודדות עם הסכנה לקריסה לאומית, קריסות לא מתרחשות כאשר המצב 'מתדרדר לחלוטין', אלא קודם לכן, ברגע שהרבה אנשים צופים שלא ניתן למנוע את ההידרדרות".
לדעת הכלכלנים על המדינה לחתור לחמישה יעדים באופן מיידי, גם אם יש לפעול להשגתם בצורה מדורגת. הראשון נוגע לתחום החינוך והוא "הפסקה מידית של מימון ציבורי של מערכות חינוך שאינן מכשירות את תלמידיהן לרכוש כלים מתאימים להשתלבות בשוק עבודה מודרני". השני נוגע לשילוב בשוק העבודה: "הפסקה מוחלטת של תמיכות המתמרצות אי-עבודה". השלישי, נוגע לשיעור הילודה החרדי "נדרש צמצום מימון המדינה לעידוד ילודה". הרביעי, הוא "הטלת נטל בטחוני גם על החברה החרדית, לא להסתתפק בשירות אזרחי", והיעד החמישי הוא "שינויים בשיטת המשטר ושינויים חוקתיים שיעגנו זכויות ליברליות וערכים דמוקרטיים באופן שיסכל פגיעה עתידית בהם".
הכלכלנים מצביעים על שלוש סוגיות שיש להסדיר בנוגע לאוכלוסיה החרדית. הסוגיה הראשונה, היא הנטל הביטחוני. הכלכלנים מתייחסים לתזכיר החוק המבקש להגדיל את ימי המילואים בצורה דרמטית. וכותבים כי "העלאה זו של נטל המילואים עלות תקציבית ישירה למשק המוערכת בכ-10 מיליארד שקל בשנה", אך עיקר העלויות הן העלויות העקיפות.
לדברי הכלכלנים "כלכלה מתפקדת אינה יכולה להתקיים במציאות שבה עובדים רבים נעדרים לתקופות ממושכות מדי שנה. עצמאים ועצמאיות רבים יקלעו לקשיים כלכליים, הפוטנציאל התעסוקתי של משרתי מילואים יפגע כאשר חברות ימנעו מלהעסיקם, יכולת הייצור של החברות במשק תיפגע קשות, ואיכות השירות הציבורי תדרדר". מעבר לכך, הכלכלנים מזהירים כי הכבדת המילואים יכולה להביא להגירה של כח אדם מיומן ולעזיבה של חברות שמשקיעות בישראל. כך "הכבדה משמעותית בנטל המילואים תוביל בסבירות לא מבוטלת לגל הגירה לחו"ל של עובדים שהם מהמשכילים והמיומנים ביותר, ולעזיבה של חברות ישראליות ורב-לאומיות רבות, אשר לא יוכלו לעמוד בהיעדרות עובדיהן לטובת שירות מילואים ממושך בכל שנה".
הסוגייה השנייה, היא הסוגיה הכלכלית. הכלכלנים מאשימם את "ממשלות ישראל לדורותיהן, והממשלה הנוכחית במיוחד", בכך שהן "מממנות בתי ספר של המגזר החרדי שאינם מקנים לתלמידיהם את הידע והכלים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה המודרני. במקביל, ממשלות ישראל מזרימות תקציבי עתק למימון אורח חיים המעודד אי-עבודה וילודה בשיעור כפול ומשולש מזה של שאר המגזרים בישראל". מבחינת הכלכלנים, אין להשלים עם מערכת חינוך אשר " מונעת מתלמידיה את הידע הנדרש להתמודדות עצמאית במשק גלובלי", השלמה כזו תביא "להידרדרות רמת החיים בישראל, ולפגיעה קשה ביכולת המדיהנ לספק שירותים בסיסיים לאזרחיה".
הסוגייה השלישית, שהכלכלנים מצביעים עליה, היא עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית. למרות שמדובר בנקודה רגישה, הכלכלנים לא מהססים לכתוב כי "השיעור ההולך והגדל של החרדים בחברה, צפוי להעניק למגזר החרדי כוח פוליטי רב שיאפשר לו לפגוע במאפייניה הליברלים של מדינת ישראל ולקדם חקיקה סקטוריאלית הכופה עצמה על מי שאינם דתיים". הכלכלנים מוסיפים כי אחרי שהחרדים יגדלו כל כך "הרי שההנהגה החרדית תוכל לשנות כל הסדר פוליטי שיושג, בכדי להבטיח לעצמם זכויות יתר בתחום הכלכלי, החברתי, והבטחוני".
בעיני הכלכלנים שלושת הסוגיות הללו שלובות זו בזו, והן מעצימות האחת את רעותה. התחזית של הכלכלנים קודרת, ולדעתם ללא שינוי בתוואי הנוכחי הרי ש"רבים מהנושאים בנטל יעדיפו להגר מישראל. הראשונים לעזוב יהיו אלה שלהם הזדמנויות בחו"ל: רופאים ורופאות, מהנדסים ומהנדסות, עובדי ועובדות הייטק, ומדענים ומדעניות. האוכלוסייה שתישאר בישראל תהיה פחות משכילה ופחות יצרנית, וכך יגבר הנטל על האוכלוסייה היצרנית שנשארה – מה שיעודד הגירה נוספת מישראל". הכלכלנים מוסיפים כי תהליך הגירה ספירלי זה יפגע באוכלוסיות שאין להן אפשרות להגר, ובכלל זה, המגזר החרדי עצמו.
לדעת הכותבים, יש סבירות גבוהה להתממשות הסיכונים הללו אם לא יבוצעו ההמלצות" שלהם, אך גם מי שחלוק על דעתם צריך להסכים שיש לפעול ליעדים אלו. "לנוכח הנזק הפוטנציאלי האדיר לביטחון הלאומי, הרי שניהול סיכונים בסיסי מחייב אימוץ מיידי של אסטרטגיה כזו", כתבו.