פרסום ראשוןהממונה על התקציבים נגד "חוק ההשתמטות": יגרום לנזקים כלכליים עצומים
פרסום ראשון
הממונה על התקציבים נגד "חוק ההשתמטות": יגרום לנזקים כלכליים עצומים
יוגב גרדוס שיגר מכתב לרה"מ ולשר האוצר ובו ממליץ לבטל את גיל הפטור ולגייס את החרדים לשירות "בעל תועלת ביטחונית". "על אף שמבחינה טכנית הצעות אלו אינן מקודמות כמקשה אחת, הן קשורות אחת לשנייה באופן מהותי, וצפויות להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת בהיבט התקציבי והמשקי, ולגידול ניכר בנטל הביטחוני המוטל על הפרט"
הממונה על האגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שיגר היום (א') מכתב לשר האוצר ולראש הממשלה ובו הוא מביע התנגדות למתווה "חוק ההשתמטות" שהם מתכוונים לאשר בשבועות הקרובים והוא אף ממליץ לבטל את "הסדר תורתו-אומנותו" המעניק לחרדים פטור גורף משירות צבאי.
במכתב, שהגיע ל"כלכליסט", נכתבף כי המתווה יגרום לנזקים כלכליים עצומים בטווח הארוך וגרדוס מפרט אותם. במכתב בולטים שתי המלצות מרכזיות: לבטל לגמרי את המונח גיל הפטור (לא ב-35 ולא באף גיל) ולגייס את החרדים לשירות "בעל תועלת ביטחונית" על מנת להפחית את הנטל על האוכלוסיה המשרתת כיום. זאת באמצעות יצירת מסגרת מספרית מוגדרת של מכסות פטור לבחורי ישיבה או בהטמעת סנקציות כלכליות על הפרט שאינו משרת. "בשל העובדה שבניגוד לעבר, הדרג המקצועי במשרד האוצר אינו שותף לעבודת המטה לגיבוש ההצעות, מצאתי לנכון להביא את עמדתנו המלאה בכתב טרם קבלת ההחלטה" עקץ גרדוס.
גרדוס כותב כי אין אפשרות אמיתית להפריד בין "חוק ההשתמטות" לבין תזכירי החוק שהפיץ משרד הביטחון הדורש הגדלה משמעותית של הסד"ק – הן בצד הסדירים והן בצד המילואים. "על אף שמבחינה טכנית הצעות אלו אינן מקודמות כמקשה אחת, הן קשורות אחת לשנייה באופן מהותי, והן צפויות להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת בהיבט התקציבי והמשקי, ולגידול ניכר בנטל הביטחוני המוטל על הפרט".
גרדוס חושף, כי "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל והעלות התקציבית מוערכת בכ-41 מיליארד שקל. נוסף על כך, הנזק לפרטים המשרתים, שבא לידי ביטוי באובדן ותק בשוק העבודה, פגיעה בבן/בת הזוג ועיכוב לימודים אקדמאיים, עומד על עשרות אלפי שקלים".
"לכן", כותב גרדוס, "המלצתנו היא לפעול על מנת לצמצם את הנטל המושת על המשרתים הקיימים ולבצע את המאמצים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים באופן מיידי, לצד מיצוי הפוטנציאל הקיים תחת מסגרת השירות הנוכחית". כלומר, בניגוד לעמדה שהציגו מנכ"ל משרד האוצר והכלכלן הראשי באוצר בשבוע שעבר, גרדוס כותב כי הדרך להפחית את הנטל על המשרתים ולמנוע נזקים למשק היא גיוס חרדים.
לפי גרדוס, במידה והאוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד "תורתו אומנותו" הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכ-7 חודשים לכולם. לחילופין, אם האוכלוסייה הזו הייתה מתגייסת לשירות החובה בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות מופנים לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל שהיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%.
כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, הרי עם גיוס אוכלוסייה זו (חרדים) היה צפוי לשרת כ-5 ימים בלבד. עוד מדגיש הממונה על התקציבים כי "מתן מענה לצרכים הביטחוניים על ידי חיילי חובה, תוך צמצום שירות המילואים, הוא בעל משמעות כלכלית גבוהה במיוחד, המוערכת בכ-1.7 מיליארד שקל בשנה, שכן תחלופה זו צפויה לצמצם את עלות השירות למשק בעשרות מונים".
בחלק השני של המכתב מתייחס גרדוס לגיוס חרדים ומסביר את התנגדותו: "בכל הנוגע לשילוב האוכלוסייה החרדית בצבא, ישנה חשיבות עליונה להימנע משימוש בחלק מן העקרונות עליהם התבססו חוקים דומים בעבר, ובראשם קביעת גיל פטור מגיוס עבור גברים חרדים". הכוונה של גרדוס היא לקביעת גיל הפטור שכן לטענתו קביעת גיל כזה (לא משנה איזה) מעכב את כניסתם של חרדים לשוק העבודה. אתגר שהוא מגדיר כחשוב ביותר למשק הישראלי בטווח הארוך.
כאמור, גרדוס מצביע על כך שהמתווה "מהווה שחזור של טעויות העבר" כאשר "המשק והחברה בישראל משלמים מחיר כבד ומכופל", ובלשון פשוטה, החרדים לא רק שלא מתגייסים אלא גם לא משתלבים בשוק העבודה. המסקנה של גרדוס חד-משמעית: "קביעת גיל פטור, ובפרט גיל פטור גבוה העומד על 35 שנים כפי שנשקל בהצעה הנוכחית, צפוי להביא להשפעות שליליות בהיקפים משמעותיים, וליצירת נזק ארוך טווח למשק הישראלי והכלכלה הישראליים".
גרדוס מוסיף לפרק את המתווה וטוען כי לא קיימת אינדיקציה לכך שהעלאת גיל הפטור צפויה לגרום לבחורי הישיבות להתגייס במטרה להסיר מעצמם את המגבלות המושתות עליהם במסגרת ההסדר, "כך שטיעונים העולים בעניין זה אינם אלא 'חשיבה אופטימית'" הוא כותב. לעומת זאת, הוא מציין כי "הנזק הכלכלי הינו ממשי ואין עליו עוררין. יתרה מכך, ניסיון העבר מלמד על כך שבמסגרת המנגנון הקיים, יעדי גיוס סבירים אינם בני השגה, אך גם במקרה של עמידה מלאה ביעדי הגיוס כפי שיקבעו –בעתיד הקרוב מדינת ישראל תאסור בחקיקה על כ-150,000 גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה".
עוד מסבירים באגף התקציבים כי "סך היקף הגברים החרדים המועסקים כיום הינו כ-110,000 איש. לכן, יש להדגיש את המשמעות הכלכלית ההרסנית של איסור זה דווקא עבור האוכלוסיה שהשתלבותה בשוק העבודה הינה כה קריטית עבור מדינת ישראל". לפי גרדוס פטור מאוחר יותר מקשה על המגויס לעשות שירות בעל חשיבות ביטחונית וזו חייבת להיות המטרה שהיא הפחתת הנטל על האוכלוסיה המשרתת כיום.
גרדוס מציג את העקרונות שמתווה עתידי חייב לכלול. הראשון, "ניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה והימנעות מקביעת גיל פטור כלשהו" – תוך ביטול המונח "גיל הפטור" באופן גורף, ולהימנע מיישום של הסדר המחייב המצאות בישיבה כתנאי לקבלת הפטור, "המביאים לכך שפרט המעוניין להשתלב בשוק העבודה באמצעות יציאה לתעסוקה או רכישת הכשרה צפוי לספוג סנקציה חוקית, ביחס לפרט הנשאר בישיבה הצפוי להימנע מסנקציה זו" נכתב. העיקרון השני הוא ששירות החרדים חייב להיות "בעל תועלת ביטחונית אשר צפוי להפחית את הנטל הביטחוני על האוכלוסיות המשרתות כיום באופן מיידי ככל הניתן". עוד נכתב, "נדרש כי בבסיסו של כל הסדר גיוס חדש שיגובש תעמוד גם תכלית של הפחתת משמעויות אלה ככל שניתן, בטווח הזמן המיידי, ובין היתר על ידי הגדלת היקף הגיוס של אוכלוסיות נוספות למערך הלוחם".
גרדוס טוען שהגיע הזמן לשקול גם תמריצים שליליים: "רצוי לשקול גם כלים משלימים נוספים כגון הטמעת סנקציות כלכליות על הפרט שאינו משרת. כלים מסוג זה צפויים להגביר את מספר המתגייסים וזאת מבלי לייצר משמעויות כלכליות שליליות. החלת סנקציות כלכליות עבור הפרט צפויות להיות אפקטיביות במידה מוגברת, שכן שיעור ההעברות הממשלתיות מתוך ההכנסה הפנויה של משקי הבית החרדיים גבוה ביחס לאוכלוסיות מקבילות" הוא כותב.
"ניתוח דפוסי התעסוקה והגיוס של האוכלוסייה החרדית לצד ניסיון העבר, מלמדים כי ההסדר המוצג בהחלטה הצפויה לא יביא להגדלה הנדרשת בגיוס חרדים ועלול במקביל להכביד עוד יותר את הנזק כלכלי למשק. בפרט, קביעת גיל פטור, ובמיוחד גיל פטור גבוה כפי שנשקל, צפוי להביא להשפעות כלכליות שליליות בהיקפים משמעותיים וליצירת נזק ארוך טווח למשק, לרבות ירידה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים ולפגיעה בשכרם. מגמה זו תוביל לפגיעה כלכלית משקית בהיקפים ניכרים וזאת מבלי להגדיל את היקף הגיוס לצה"ל.
"בהמשך לכך, ללא ביטול מנגנון גיל הפטור והרחבת היקף המשרתים בצה"ל תוך דגש על שירות בעל תועלת ביטחונית, הנטל על האוכלוסייה המשרתת צפוי לגדול משמעותית, הן בבחינת היקף השירות בסדיר ובמילואים והן בבחינת הנטל הכלכלי המושת על אוכלוסייה זו. לאור המגמות הדמוגרפיות הצפויות, לא ניתן להפריז בנזק ארוך הטווח אשר עלול להתממש במידה והעקרונות המתוארים לעיל לא ייושמו" סיכם גרדוס.
