דעההתקצוב הנוסף לכותל משמר מונופול אלים
דעה
התקצוב הנוסף לכותל משמר מונופול אלים
הכפלת תקציב הכותל מחזקת את אופי הניהול הנוכחי של רב הכותל, לפיו ימשיכו להתקיים הדרת יהודים לא אורתודוקסיים ואפליית נשים. כך צד קיצוני אחד ניכס לעצמו את המקום הקדוש ועושה ממנו מקום של מחלוקת ואלימות
תקציב המדינה והוויכוח הניצת סביבו וסביב סעיפים שונים המרכיבים אותו, בפרט סעיפים הנוגעים לתקצוב המגזר החרדי, חשף שוב שסע כואב בחברה הישראלית הנוגע בשוויון בנטל. מדובר בגיוס לצה"ל, בשותפות בשוק העבודה ובתשלומי המסים ובשילובו הכולל של המגזר החרדי בכלל החברה בישראל.
בתוך כל זאת, סעיף אחד כמעט נחבא אל הכלים בתוך תקציב המדינה. תקצוב נוסף לתפעול הכותל המערבי. לא מדובר בסעיף בתקציב המדינה שעלותו מיליארדים, אך עלותו 60 מיליון שקל, סכום בהחלט לא מבוטל והוא מבטא עלייה של 50% בתקצוב המקום.
לכאורה, שני העניינים לא קשורים זה לזה, שהרי תקצוב הכותל המערבי על פניו אינו תקציב ייעודי למגזר החרדי והוא מיועד לכאורה לשיפור ותיחזוק המקום עבור כלל הבאים בשעריו, חרדים ושאינם חרדים. אבל כפי שהמקום מתנהל כיום, בהנהגת רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', התקציב למעשה מעודד את המשך ההדרה והאפליה של יהודים לא אורתודוקסיים, של נשים בכלל ושל נשות הכותל בפרט מהאתר הקדוש.
מדינת ישראל נותנת בידי רב הכותל והמקומות הקדושים, מי שטורח מידי חודש להפנות תקציבים גדולים לתגבור המאבטחים ולבידוק קפדני בתיקי נשות הכותל המגיעות למקום, במטרה למנוע הכנסת ספר תורה לרחבת הכותל וקריאת נשים בספר, כוח רב אף יותר משהיה לו. למעשה, השליטה של רב הכותל והשליטה של זרם חרדי בדלני בכותל המערבי היא כמעט חסרת גבולות ומגבלות והמקום מנוהל כחצר חרדית ואינו משקף את כלל הגוונים והפנים בחברה הישראלית והיהודית.
יעידו על כך נשים הנדרשות להתכסות בצעיפים בכניסה לעזרת הנשים, נשים שמשתיקים את קולן, ונעיד על כך גם אנחנו, נשות הכותל, שזוכות, בחסות אותה שליטה בלתי מעורערת, ליריקות, קללות, אלימות, פגיעה ברכוש מידי חודש בחודשו בכותל המערבי, כאשר מאבטחי הקרן למורשת הכותל עומדים מנגד, במקרה הטוב, ומעודדים במעשיהם ולפעמים גם בדבריהם את האלימות, במקרה הפחות טוב.
הכותל המערבי הפך למקום של עימות, אלימות ומחלוקת.
התקצוב הנוסף להמשך ניהולו של הכותל בדרך הזו מצטרף, שלא במקרה, לשאיפה של המפלגות החרדיות ובראשן ש"ס, כפי שפורסמה בחודשים האחרונים, להעביר את "חוק הכותל", במסגרתו יושתו עונשים פליליים על מי שיגיע בלבוש בלתי צנוע למקום, על אישה שתעז להתפלל בקול ועל נשים שיקראו בתורה.
מתווה הכותל, שהיה אמור להעניק לזרמים הליברליים ולנשות הכותל אפשרות תפילה מכובדת ובטוחה בכותל, ואושר בעבר בממשלת נתניהו-חרדים – בוטל ב-2017 בעקבות לחץ חרדי וחרד"לי ולא נראה כי יש סיכוי שיעבור בקרוב, בוודאי לא בממשלה הנוכחית.
לפני מספר ימים הגענו שוב לכותל, לתפילת ראש חודש סיון, חודש בו אנו מציינים את חג מתן תורה.
בכניסה לכותל חיכה לנו סגן מנהל התפעול במקום, מי שאחראי על אבטחת הכותל וכשראה את ספר התורה בידיה של אישה, חכך ידיים בהנאה ואמר "איך חיכיתי לרגע הזה". השאלה שצריכה להישאל על ידי כל ישראלי וישראלית, יהודייה ויהודי בימים האלו היא, האם לזה חיכינו כולנו? האם כך צריך להיראות המקום הקדוש ביותר לעם היהודי? האם האלימות במקום מכבדת את קדושת המקום והאם לא כדאי לעצור ולחשב מסלול מחדש עכשיו, לפני שישפך דם בכותל? את התשובה כדאי שנדרוש ממקבלי ההחלטות שלנו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
יוכי רפפורט היא מנכ"לית נשות הכותל
