קצא"א בדרך ליהנות מעוד חמש שנים של חיסיון
קצא"א בדרך ליהנות מעוד חמש שנים של חיסיון
ועדת משנה חסויה של ועדת החוץ והביטחון צפויה לאשר את בקשת האוצר להאריך את החיסיון הרחב של החברה
ועדת משנה חסויה של ועדת החוץ והביטחון בהרכב מצומצם תתכנס מחר (ג') כדי לדון ולקבל החלטות בנוגע לצו החיסיון על חברת הנפט הממשלתית קצא״א, אותו מבקש משרד האוצר להאריך בחמש שנים נוספות. כך הוחלט בדיון שקיימה היום (ב׳) מליאת ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח״כ יולי אדלשטיין, בהשתתפות נציגים רבים מארגוני הסביבה וארגוני החברה האזרחית. חברי כנסת מהאופוזיציה הביעו בדיון התנגדות להארכת צו החיסיון, שכן קצא״א נהנית מחיסיון רחב, שלא נהוג גם בחברות ביטחוניות דוגמת התעשייה האווירית.
בוועדת המשנה ישתתפו חברי הכנסת יולי אדלשטיין, בועז ביסמוט, ינון אזולאי, שרון ניר ומאיר כהן (שלושה חברי קואליציה ושני חברי אופוזיציה). ח״כ אורנה ברביבאי, אלופה (במיל'), שכיהנה כיו״ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-24, התנגדה בדיון להארכת החיסיון. לדבריה הצטרף ח״כ זאב אלקין, לשעבר השר להגנת הסביבה, שטען: ״גם כמי שישב בקבינט בדיונים על קצא״א, אין הצדקה לצו חיסיון, בטח לא גורף כל כך. אם כבר יוחלט שבכל זאת רוצים חיסיון, צריך לשנות את הנוסח בצורה דרמטית. אסור לקבל את בקשת הממשלה כמו שהיא. הגיע הזמן לעצור את האירוע הזה או לצמצם אותו מאוד״.
רחל גור, לוביסטית בארגון "לובי 99", טענה בדיון כי לאורך השנים האחרונות נבדקה במשרד האוצר האפשרות להסיר את החיסיון מעל החברה כדי לגייס עבורה כסף, אך אותם ניסיונות נבלמו. במשרד האוצר סירבו להתייחס לדברים.
אף שחלק גדול מהדיון עסק בסוגיות סביבתיות, נציגי המשרד להגנת הסביבה לא השתתפו בדיון. לפי ועדת החוץ והביטחון, נציגי המשרד הוזמנו לדיון. במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה כי יבדקו ״מדוע לא התקבל זימון מהוועדה״. דקות בודדות לקראת סוף הדיון, ביקשו במשרד להעלות את עו"ד מעין פורת גנץ מהלשכה המשפטית במשרד לדיון באמצעות הזום, אך בשל קשיים טכניים דבריה לא נשמעו.
חברי הכנסת דרשו בדיון להפוך את נטל ההוכחה, כך שקצא״א תהפוך לחברה שקופה לציבור בהתנהלותה, למעט נושאים נקודתיים אותם יבקש משרד האוצר, המפקח על החברה, להחריג מחובת השקיפות, תחת מגבלות, כך ש״יבחרו בפינצטה מה חסוי״. לפי צו החיסיון הנוכחי, כפי שנוסח במשרד האוצר ואושר על ידי הממשלה, פרטים שנוגעים להתנהלות הכלכלית, העסקית והתכנונית של החברה יישארו חסויים, ומידע העוסק באופן בלעדי בנושאי איכות סביבה, תכנון ובנייה ורישוי עסקים לא ייחשב סודי. מנכ״ל קצא״א, איציק לוי, הדגיש בדיון כי בקשת החיסיון היא ״בקשת המדינה, מטעמי המדינה. לנו אין עמדה בנושא, מה שהמדינה תחליט אנחנו נעשה״.
בשל הסודיות המוטלת על החברה לא כל המידע הסביבתי שקוף באופן מלא לציבור, לרשויות המקומיות או לאיגודי הערים לאיכות הסביבה, המפקחים גם הם על פעילות החברה. תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, דרש להסיר את החיסיון ממנו נהנית החברה מאז הקמתה בשנות השישים, גם לאחר סיום הפעילות המשותפת עם איראן והקמתה של קצא״א ב׳. ״אף אחד לא נתן לי הנחיה של איך אני מפנה 44 אלף תושבים במקרה של סכנה, כי אין תוכנית כזו. מה שבהיבטים הביטחוניים שלא ייחשף, אבל בפרמטרים של הביטחון האישי, גם של התושבים וגם של איכות הסביבה, זה מינימלי. אנחנו לא יכולים היום אפילו להיכנס ולבדוק מוקדי ריח בקצא״א. אנחנו חיים עם הבעיה, במקום להתמודד איתה. מידע הוא זכות מינימלית שלנו. אם רוצים חיסיון, צריכות להיות מגבלות. המתקן הזה מסוכן בצורה מהותית לתושבי אשקלון ולסביבה״.
ח״כ מאיר כהן אמר: ״זה אבסורד גמור שאין לו אח ורע. מקום מסוכן סביבתית מזרים נפט ודלקים, ולאף אחד לא ברור למה יש עליו חיסיון. אנחנו בעיצומה של מהפכה ירוקה שדופקת לנו על הדלתות בכל מקום, אסור לוועדה בכנסת להסכים עם חיסיון על מתקן כזה. ראש עיריית אשקלון נותן את נשמתו לתושבים. אם הוא מגיע לכאן ואומר: אני רוצה לדעת מה הסכנות כדי להתמודד - אנחנו צריכים לתמוך בו. להסיר כל חיסיון. לא צריך שום ועדת משנה. אנחנו נצביע נגד החיסיון הזה״.
ארגוני הסביבה הדגישו בדיון כי עסקאות הנפט של קצא״א, המאחסנת נפט ומשנעת אותו מישראל לשווקים בעולם, עלולות לסכן את שונית האלמוגים באילת וכך גם את ענף התיירות המשגשג בעיר. לדברי ד״ר יובל ארבל מעמותת צלול, ״היקף הנזקים של דליפת נפט של 1% ממכלית נפט יכול להגיע ל-11 מיליארד שקל, לפי מסמך של משרד האנרגיה. מה אנחנו מרוויחים מהרווחים של חברה כמו קצא״א, לעומת נזק שיכול להיות במצב של שפך נפט?״
