בהיעדר מענה: עיריית הרצליה עותרת לבג"ץ כדי לאלץ את המדינה לטהר את תעש נוף ים
בהיעדר מענה: עיריית הרצליה עותרת לבג"ץ כדי לאלץ את המדינה לטהר את תעש נוף ים
העירייה הגישה את העתירה לאחר שבחודש אחד אירעו במתחם פיצוץ ושריפה ואף גורם לא לקח על כך אחריות. בעתירה מבקשת העירייה צו על תנאי שיורה בדחיפות לברר מי אחראי לטיהור והשלמת חקירת זיהומי הקרקע והימצאות חומרי נפץ במתחם
עיריית הרצליה הגישה הבוקר (ב') עתירה לבג"ץ בטענה לאוזלת יד של המדינה בטיפול בקרקעות תעש נוף ים בעיר, זאת לאחר שבחודש אחד אירעו באזור פיצוץ עז שנבע לפי ההערכות כתוצאה מחומרי נפץ שהוטמנו בקרקע לפני שנים ארוכות, ושריפה גדולה. בעתירה שהגישה, מבקשת העירייה צו על תנאי שיורה בדחיפות מי נושא באחריות למתחם - לטיהור ונטרול, לרבות מחומרי נפץ ותחמושת, וכך גם לגבי שיקום הקרקע המזוהמת, גידור הרמטי של המתחם בשל הסיכון הטמון בו, הכנסת סקרי סיכונים והשלמת חקירת זיהומי הקרקע.
העתירה מופנית לממשלת ישראל, משרד ראש הממשלה, רשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים וחברת נצר השרון. מנכ"ל העירייה, עו"ד אהוד לזר, אמר: "היום כבר כולם יודעים את מה שהתרענו מפניו שנים - מתחם תעש הוא פצצה מתקתקת שמהווה סיכון ממשי לכולנו. לאורך השנים פנינו עשרות פעמים לכל הגורמים הרלוונטיים במדינה שיטפלו בנושא, ולא קיבלנו התייחסות. כל משרד מגלגל אחריות למשרד אחר. לכן, לא נותרה ברירה אלא לעתור לבג"ץ שיכריע וייתן סעד בנושא. אני מקווה שבג"ץ יפעיל את סמכותו ויורה על הגורמים האחראים לפעול מיידית לתקן את כל הכשלים והסיכונים במתחם".
לפני כשלושה חודשים, לאחר שהתרחש הפיצוץ הגדול במתחם תעש נוף ים, מיהרו הרשויות השונות להתנער מאחריות למתחם ולמתרחש בשטחו. ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד להגנת הסביבה הפנו אצבע מאשימה כלפי משרד הביטחון וחברת נצר השרון, וטענו כי למשרד הביטחון אחריות בלעדית לטיפול בחומרי נפץ ככל שאלו נמצאים בקרקע המתחם שפונה סוף שנות התשעים. במשרד הביטחון ובנצר השרון טענו כי אין להם כל חזקה באזור, שנמצא תחת אחריות רשות מקרקעי ישראל, על כלל ההיבטים הנובעים מכך. ברשות מקרקעי ישראל טענו כי לא הסכימו לקבל לידיהם את השטח.
בעתירתה לבית המשפט, טוענת עיריית הרצליה כי התנהלות הרשויות בשטח היא בבחינת "מחדל ארוך שנים ומקומם אשר הפך מתחם שלם בעיר, בקרבה לבתים ולחוף הים, ללא פחות משורה של פצצות מתקתקות אשר איש אינו יודע מתי יתפוצצו, היכן ובמי יפגעו". לדברי העירייה, מדובר במעין "רולטה רוסית מבעיתה, הכל כתוצאה מהזנחה, רשלנות והפרת התחייבויותיה של מדינת ישראל שניתנו לאורך שנים״.
מתחם תעש נוף ים הוא שטח בן כ-450 דונם בהרצליה, בו הפעילה המדינה החל משנות החמישים של המאה הקודמת שלושה מפעלים לייצור חומרי נפץ והדף. במהלך שנות פעילותה, נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, רעילים ומזהמים, לרבות חומרי נפץ ומתכות כבדות. הפעילות באזור הופסקה בשנת 1997, חמש שנים לאחר פיצוץ עז שאירע במתחם ובו נהרגו שני עובדים ועשרות נפצעו. לפי ההערכות, הזיהום שנותר בקרקעות האזור הוא רב. למרות שחלפו כ-30 שנה מאז נטישת המתחם, עד היום הקרקע נותרה מזוהמת מבלי שגוף ממשלתי כלשהו נוטל על עצמו אחריות לטיהורה. עד היום, אף לא בוצע סקר סיכונים באזור, כך שאף גורם אינו יודע מהו מצב הקרקע או מי התהום, ומה מכלול הסיכונים הקיימים באתר ומיקומם המדויק.
המדינה התחייבה במסגרת בג״ץ שהוגש נגדה בשנת 2006 על ידי "אדם, טבע ודין" כי תערוך סקר סיכונים עד אוגוסט 2016, ותסיים את טיהור המתחם עד 2019, אולם לא פעלה כשם שהתחייבה, והמתחם נותר מזוהם. גם גידור שטח המתחם המסוכן, לא בוצע עד היום. לטענת עיריית הרצליה, בזמן שהשטח עומד מוזנח, קיימת סכנה כי חומרי נפץ שיוצרו לפני עשרות שנים עדיין נמצאים בקרקע, ועלולים לגרום לפיצוצים נוספים ולסיכון האוכלוסייה: "למרות המכתבים הבהולים בנושא, דבר לא השתנה ולא יושם. המשיבים השונים ממשיכים להעביר אחריות מיד ליד, תוך שאף גורם ממשלתי לא נוטל אחריות לתקצוב ונקיטת פעולות מידיות לנטרול הסכנה".
בין המסמכים שצירפה עיריית הרצליה לעתירה, ישנם כאלו המצביעים על כך שהרשויות מודעות לסיכונים במתחם. כך למשל, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה המעיד בשנת 2021 במכתב על כך כי ערימות הקרקע שקרסו לחוף הים עלולות להכיל חומרים מסוכנים ובין היתר חומרים המועדים לפיצוץ ומזהמים אחרים. למרות זאת, המדינה לא עשתה דבר כדי לטפל בכך, שעה שמהנדסת העירייה הזהירה כי "האסון הבא בדרך".
הממשלה קידמה תוכנית להקמת אלפי יחידות דיור בסמוך לשטח תעש באפולוניה. לפני כשנתיים בלם בג״ץ את התוכנית בעקבות עתירת "אדם, טבע ודין" ועיריית הרצליה, זאת שכן המדינה לא ידעה לנמק מהי מידת הזיהום של הקרקעות שיועדו לשיווק לאלפי משתכנים, שכן לא ערכה סקרי קרקע מלאים באזור כנדרש. בית המשפט, שהסתמך על עילת הסבירות, קבע בהחלטה תקדימית בשנת 2021 כי לפני הכנת תוכנית בנייה שחלה על שטח מזוהם, המדינה חייבת לאסוף את מלוא הנתונים על המתחם, ולכן המדינה תוכל לקדם תוכנית בנייה באזור רק לאחר סקר קרקע מקיף.
