הרצוג הציג תוכנית 5 נקודות להידברות: "אנחנו על סף פיצוץ, אל תעלו את החוקים"
הרצוג הציג תוכנית 5 נקודות להידברות: "אנחנו על סף פיצוץ, אל תעלו את החוקים"
הנשיא נשא נאום מיוחד לפני השביתה ומחאת הענק המתוכננת מחר נגד המהפכה המשפטית, והציג את תוכניתו - הכוללת גם את צמצום עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. "אנחנו על סף פגיעה איש באחיו", הזהיר
בשיא העימות הפוליטי-משפטי, נשיא המדינה נואם לאומה: בערב שלפני שביתת המחאה המתוכננת נגד המהפכה המשפטית, ורגע לפני תחילתן של ההצבעות הראשונות על חוקי הקואליציה, נושא הערב (יום א') נשיא המדינה יצחק הרצוג נאום מיוחד.
הוא הציג את חמש העקרונות שיהוו לדבריו בסיס למשא ומתן מיידי: חקיקת חוק יסוד החקיקה שעל חוקיו לא תהיה ביקורת שיפוטית, הגדלת מספר השופטים, תוכנית שתשים סוף לעינויי הדין, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלאף רשות לא יהיה בה רוב - וצמצום השימוש בעילת הסבירות.
"אני מרגיש, כולנו מרגישים, שאנו רגע לפני התנגשות, ואפילו התנגשות אלימה. חבית הנפץ לפני פיצוץ", פתח הרצוג את דבריו. "אני מתחנן אחיי ואחיותיי הישראלים, האיומים מבחוץ גדולים דיים. אלימות מכל סוג נגד משרתי ציבור ונבחריו היא קו אדום שאל לנו לחצות בשום אופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות - אני בוחר בשותפות".
"יש מספר הנחות יסודות שחשוב להתייחס אליהם ביחס לרפורמה", המשיך הרצוג. "בית נבחרי העם הוא הכנסת, גם בתוך היחסים המאוזנים בין הרשויות - זהו בית הריבון. לממשלה שנבחרת על ידי הכנסת יש זכות לממש מדיניות. מערכת היחסים בין רשויות השלטון נשענת על איזונים ובלמים. שינויים יכולים להיות מהלך לגיטימי. רפורמה היא בסיס לשינוי מבורך לצמיחה. אסור לאף רשות להיות מקובעת.
"הרשות השופטת חייבת להיות בית למגוון הדעות בחברה הישראלית. העובדה שאין מספיק ייצוג בבית המשפט העליון לשופטים מזרחיים מטרידה אותי שנים רבות. היא תוצר של כאב עמוק שהגיע לשיא בהתנתקות. הכאב של אחינו אמיתי, ולהתעלם ממנו זאת טעות גדולה. האחריות להקשיב ולחוש את הכאבים של כלל חלקי העם, שבאים לידי ביטוי בחששות ובחרדות, מוטלת בראש ובראשונה במי שאוחזים במוסדות השלטון בעת הזאת".
הרצוג המשיך: "מכלול חלקי הרפורמה מעלים חשש עמוד ליסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. יש כאן מיליוני אזרחים, שלצד יהדות התפוצות ואוהבי ישראל גדולים בעולם כולו, רואים ברפורמה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית. הם חוששים שהרפורמה במתכונתה הנוכחית מוחקת את כל האיזונים והבלמים, והם חוששים שלא יהיה מי שיגן על האזרח. פגשתי בשבועות האחרונים מנהיגים מכל שדרות העם, מנהיגי ציבור, רבנים אנשי קהילה ואקדמיה ופעילים חברתיים. כאלה שתומכים ברפורמה באופן מוחלט וכאלה שמתנגדים לה נחרצות. מהשיחות האלה אני קובע בוודאות - אפשר להגיע להסכמה רחבה שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח. כן, זה אפשרי".
הנשיא הציג חמישה עקרונות שלדבריו יהוו בסיס למשא ומתן מיידי שתכליתו להסדיר את היחסים בין מוסדות השלטון:
1. "חקיקה של 'חוק יסוד החקיקה' שיסדיר את היחס לחוקים רגילים וחוקי יסוד - החוק יסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לשופטת ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם, אלא חוק יסוד שייכנס לספר החוקים אחרי ארבע קריאות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקים שיחוקקו על בסיס זה. חוקים רגילים ייפסלו ברוב מיוחס".
2. "אזרחי ישראל משלמים מחיר כבד על הפער בין ישראל למדינות המתוקנות בכל הקשור ליחס הכמותי בין אזרחים לשופטים. ב-OECD מספר השופטים גדולי פי שלוש מאשר בישראל. ממשלת ישראל צריכה לפתור האתגר העצום הזה וליצור רפורמה שתצמצם את הפער הזה על ידי תוכנית רב שנתית".
3. "האמון בין אזרחי ישראל לכל רשות שלטונית - בישראל נפתחים מדי שנה למעלה מ-800 אלף הליכים משפטיים והמערכת איננה עומדת בנטל. זה פוגע באמון של האזרחים מערכת. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת העליון להביא תוכנית לאישור הממשלה שתסייע למערכת המשפט להתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין. אנו חייבים זאת לאזרחי ישראל".
4. "אופן בחירת השופטים בישראל - הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישקף איזון ושוויון הגון בין הרשויות ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחד מהמערכות הממשלתית והמשפטית. המנגנון צריך להישען על שיתופי פעולה ולא סבבים של הכלאות והטלות וטו מאידך. לכל אחד משלושת הרשויות יהיה איזון מלא בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. בין נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג של האופוזיציה, ולאף אחד מהמערכות לא יהיה רוב מובנה".
5. "עילת הסבירות - אפשרות בלתי מוגבלת בשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך להתערבות בלתי מידתית בטריטוריה של הרשות המבצעת והמחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום ואבחנה של דרג נבחר וממונה. בהכירי את עמדות הצדדים, אני סבור שהם יכולים וצריכים ליצור הסכמה גם בנוגע לעילת הסבירות".
"חמשת העקרונות הם ראשית דבר, ולא אחריתו", הוסיף הרצוג. "העקרונות הם בסיס להסדר. אני קורא לנציגי רשויות השלטון, יו"ר ועדת החוקה, שר המשפטים ונשיאת העליון לעצור את מחול השדים. פנו להידברות, הנמיכו החומות. אפשר להגיע להסכם תוך זמן קצר על בסיס העקרונות הללו. בית הנשיא מחויב לזה ופתוח להידברות ולפגישה משותפת, דרך הקמת צוות פעולה וכלה בוועדה שתעסוק בגיבוש ההסכמות, ובלבד שנעבור לשיח בונה ונזנח את השיח השולל, המזלזל והמבטל. אני פונה ליו"ר ועדת החוקה ולקואליציה שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה ולשקול את העקרונות שהצגתי כבסיס להמשך הדיונים בוועדה, עוד לפני הקריאה הראשונה".
בסיום נאומו קרא הרצוג לאחדות בעם. "האתגר הגדול מכולם הוא שמירה על עם ישראל כעם אחד. אני מחויב לכך באופן מלא, ואם אדרש אפשר שאופיע בפני הוועדה בעצמי כדי להציג לעומקם את העקרונות המוצעים. אני מוכן לעשות הכול כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת. אזרחי ואזרחיות ישראל, אני מבקש להודות לכם, לכל המוני בית ישראל שפנו אליי, לכל מי שפנו, הציעו ודחפו. הפסיפס הישראלי המרהיב הוא סוד כוחנו. אי אפשר להתכחש לעימותים ולוויכוחים, אבל מאז ומעולם ידענו לתת מקום רחב יותר למה שמחבר אותנו. הגיע העת להושטת יד למען אזרחי ישראל מכלל העמדות והתפיסות. למען שלוש הרשויות ומערכת היחסים ביניהן, למען כוחות הביטחון שמסתכלים עלינו בציפייה דרוכה ולמען המשפחות השכולות והקורבנות שהקרבנו במשך השנים".
במהלך הנאום של הרצוג התקיימה ישיבה של הקבינט המדיני-ביטחוני, וראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי הקבינט לא האזינו לו. מיד עם סיום הנאום, שר התקשורת שלמה קרעי קרא להמשיך עם החקיקה כמתוכנן. "בזמן ממשלת ההונאה, כאשר חירפו וגידפו מערכות אלוקים חיים, לא שמעתי אף אחד מציע פשרה", אמר קרעי. "כאשר רדפו אברכים ולומדי תורה, כאשר רמסו ליכודניקים באשר הם, את המסורת, את הציונות - לא הייתה שום קריאה להידברות. צביעות היא שם המשחק ואנחנו מזמן סיימנו להשתתף בו. להמשיך עם הרפורמות בכל הכוח".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ חיזק את דבריו של נשיא המדינה. "מחזק את הנשיא על דבריו החשובים", אמר. "חבריי למחנה הממלכתי ואני נכונים, כפי שהודענו, לשיח של הסכמות על רפורמה אמיתית שבבסיסה אי-פוליטיזציה ושמירה על עצמאות הרשות השופטת ומערך הייעוץ המשפטי, חקיקת חוק יסוד החקיקה רחב וטיפול בסוגיות שייתנו מענה לצורכי האזרחים ולא לגחמות הפוליטיקאים. אם תיעצר החקיקה ונוזמן כולנו לבית הנשיא לשיח אמיתי - נהיה מראשוני המתייצבים".
ממארגני המחאה נגד המהפכה המשפטית נמסר: "נאום מעומק הלב של נשיא המדינה, שמבין את עומק השבר שמביאה הדיקטטורה. מחר שביתה, ניפגש בשעה 12:00 מחוץ לכנסת - עד אשר קואליציית הדיקטטורה תודיע שהיא מסירה לחלוטין את האיום להרוס את הציונות והדמוקרטיה".
הרקע לנאום הוא מצד אחד הניסיון להגיע להידברות בין הצדדים ומהצד השני ההסלמה ברטוריקה בימים האחרונים. רק אתמול ראשי הקואליציה אמרו כי עצם קיומו של דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - דיון שעדיין כלל לא הוחלט שיתקיים - הוא "ניסיון הדחה, כמו הפיכה צבאית", וח"כ טלי גוטליב מהליכוד אמרה כי היא "מאשימה את נשיאת בית המשפט העליון בפיגוע" בשכונת רמות.
בשביתה המתוכננת מחר נגד המהפכה המשפטית, שבמוקד שלה הפגנה בצהריים בירושלים, ייטלו חלק רופאות ורופאים, נשות ואנשי מערך בריאות הנפש, חברות הייטק רבות, משרדי עורכי דין, עסקים קטנים, מסעדות, אדריכלים וגם שכירים מענפים וסקטורים שאינם חלק מהתארגנות והודיעו עצמאית למעסיקים על היעדרות מהעבודה. ההסתדרות אינה חלק מהשביתה. עובדי מדינה שירצו לשבות לא יקבלו שכר, וגם כך מורים.
מחר ב-09:30 יחלו בוועדת החוקה של הכנסת ההצבעות על תוכנית נתניהו-לוין. יו״ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מתכוון להעביר את הצעת חוק יסוד השפיטה בקריאה ראשונה בוועדה, ובקואליציה מתכננים להעלות אותה להצבעה במליאה ביום רביעי. לפי ההצעה, ישונה הרכב הוועדה למינוי שופטים כך שיהיה רוב של חמישה חברי קואליציה מתוך תשעה, ובית המשפט לא יוכל להתערב בחקיקת חוקי יסוד. אחרי ההצבעות מחר יחל בוועדת החוקה דיון על הצעת החוק שלפיה בית המשפט יהיה מנוע מלהתערב גם בחקיקת חוקים רגילים - דרך חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת.
