השופט עמית לנציג הממשלה: "התחושה היא שאתם אומרים 'עשינו חוק רע'"
השופט עמית לנציג הממשלה: "התחושה היא שאתם אומרים 'עשינו חוק רע'"
בהרכב היסטורי של 15 שופטים, בג"ץ דן במשך יותר מ-13 שעות בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות; בדיון התפתח עימות בין השופטים לנציג ועדת החוקה, והשופטת וילנר אמרה כי "החוק - גיליוטינה על הציבור"
עו"ד אברהם סגל, המייצג את יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, נתלה באמירות של שופטי העליון בעבר שביקרו את עילת הסבירות, כסיבה המצדיקה את צמצומה. השופטת דפנה ברק-ארז התעצבנה ואמרה "אף אחד לא דיבר על לעשות את זה באמצעות תיקון שמוריד גיליוטינה על חוק יסוד", והשופטת וילנר הוסיפה: "גיליוטינה על הציבור".
בהמשך התפתח עימות, כשעו"ד סגל טען כי ביטול עילת הסבירות "הוא לא קץ הדמוקרטיה". לדבריו, "היתה לנו מדינה דמוקרטית לפני פסק הדין בדפי זהב (פסק הדין מ-1980 שהרחיב את עילת הסבירות, ע"ק). העותרים מציגים תרחישים אפוקליפטיים". השופטת ענת ברון ענתה לו כי"זה לא תרחישים עתידיים. זה כאן ועכשיו".
עו"ד אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, אמר כי "השופטים לא נענו לקריאתו של השופט סולברג במאמרו ב-2019 לצמצום עילת הסבירות, ולכן הממשלה פעלה". השופט יצחק עמית ענה לו ואמר "נתתי לי רעיון. אני הולך לכתוב מאמר מחר, ואז אולי תהיה רפורמה על סמך המאמר שלי. התחושה שלי שאתם אומרים 'עשינו חוק רע ואנו נציע לכם עכשיו טריקים ושטיקים כדי לעקוף את זה'. ואני אומר: למה ללכת בדרכי העקיפין האלה?".
את העותרים נגד החוק ייצג בין היתר יו"ר התנועה למען איכות השלטון עו"ד אליעד שרגא שאמר שלא ייתכן שעילת הסבירות תחול על כולם "אבל לא על המלך". המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן, הגיב בהערת אגב, "היא תחול, רק שאי אפשר יהיה לאכוף אותה". ועוד בעניין זה: בשלב מסוים במהלך טענותיו של אחד העותרים עו"ד נדב ויסמן, המייצג את לשכת עורכי הדין, כאשר הוא והשופטים התפלפלו על נושא של סמכויות השרים, העיר השופט יצחק עמית: "אפשר לעשות גם דברים טיפשיים בסמכות".
עו"ד ויסמן דיבר על החשש ממינויים מושחתים והשתלטות הממשלה על התקשורת החופשית בהיעדר עילת הסבירות: "אנו מתקרבים לפגיעה אנושה בדמוקרטיה. נאמר כאן שדמוקרטיות מתות לאט, אבל בסוף הן מתות! כשהממשלה באה ואומרת 'אנו מונעים מבית המשפט לאכוף את הדין' - פה זה מתחיל ואת זה צריך לעצור כאן ועכשיו".
עורך הדין עודד סבוראי, המייצג את האלוף במיל' רוני נומה, המוביל את הלוחמים שעתרו נגד ביטול עילת הסבירות, טען בדיון ואמר כי "החוק מפקיר את לוחמי צה"ל. אנו באים לזעוק את זעקת הלוחמים והאימהות שלהם, ששולחות את ילדיהן לצבא. כאשר החיילים האלה ייצאו לחו"ל הם עלולים לעמוד לדין בהאג, בבלגיה או במקום אחר (בשל ביטול 'כיפת ההגנה המשפטית הבינלאומית' בעקבות ביטול עילת הסבירות). אבל את ממשלת ישראל זה לא מעניין".
נציג היועמ"שית, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות עו"ד ענר הלמן, אמר מוקדם יותר בדיון: "אנו לא יודעים מה ילד יום ומה הממשלה תעשה. כשאומרים 'סמכו עלינו', כולנו צריכים להיזהר מאוד ולהיות מודאגים". עוד הוסיף: "הערובות לשמירה על המשטר הדמוקרטי שלנו הן חלשות ביותר".
בפנותו לשופטים אמר, "מעולם לא היה חוק ששלל מכם סמכות (לביקורת שיפוטית)". הוא ביקש מבג"ץ להתערב, אמר שאי אפשר שלא להסתכל גם על המהלכים האחרים של הממשלה: "תוחלת הנזק של החוקים האלה היא רבה כי הם בלתי הפיכים". לדברי נציג היועמ"שית, "איש לא מבטיח שהבחירות הבאות במדינה יהיה דמוקרטיות"
לפני כן, עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה, טען כי חוקי היסוד שואבים את סמכותם מהכנסת ולא מהכרזת העצמאות: "37 האנשים שחתמו עליה לא נבחרו ולא מייצגים של החברה הישראלית באותו זמן. זה לא עולה על הדעת". השופט יצחק עמית ציין: "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות, אלא בשורה של צעדים קטנים". עמית התייחס לטענות לפיהן הממשלה נבחרה בבחירות רק לפני כמה חודשים ולכן היא מוסמכת לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, ואמר כי "הרוב קובע זו דמוקרטיה ברמת ועדת קישוט של כיתה ד', אנחנו לא שם". נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תקפה: "אתם חוסמים את האפשרות של האזרחים לקבל סעד".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שייצג את עצמו אמר לשופטים: "אל תתפתו לקבל מחיאות כף מהציבור. אם תעשו זאת - היציאה מהמשבר החוקתי תתארך". רוטמן תקף את השופטים, וחיות השיבה לו: "חבל שאדוני גולש לנושאים של כבוד". מוקדם יותר טען נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, כי על בית המשפט לא לפסול את החוק, אך הודה: "ראוי היה שהדיונים ייערכו זמן רב יותר". חיות טענה: "ביטול עילת הסבירות - בניגוד למגמה העולמית". השופטת ענת ברון: "אי אפשר לומר שיש חובת סבירות אבל אין ביקורת שיפוטית עליה".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה להגן על הממשלה בעתירה, וטענה שמדובר ב"מצב חריג שבחריגים" שבו על בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד. הממשלה מנגד, המיוצגת על ידי עורך דין פרטי, מבקשת שלא להיענות לדרישת העותרים לבטל את התיקון לחוק - והזהירה כי צעד שכזה "עלול להוביל לאנרכיה".
במקביל לדיון, רה"מ בנימין נתניהו מכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני. כבדרך קבע, בישיבה משתתפת היועמ"שית, שלא תוכל עקב כך לעקוב אחר הדיון בבג"ץ ולהנחות במידת הצורך את נציגיה בדיון.
נציג הכנסת: "על יכול להיות וייתכן לא פוסלים חוק יסוד"
בפתח הדיון נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הציגה את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שנגדו הוגשו שמונה עתירות. נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, שטוען שעל בית המשפט לא לפסול את החוק, הסביר כי "ההליך הובא בייעוץ משפטנים". לדבריו, "לחברי הכנסת הייתה הזדמנות לגבש החלטות בנוגע לתיקון". עם זאת, הוא הודה: "ראוי היה שהדיונים ייערכו זמן רב יותר, ראוי היה לתת ביטוי לחלק מההערות בוועדה. עמדתנו המשפטית כי הליקויים בהליך לא מתקרבים לפגמים שעשויים להביא לפסילת חקיקה ראשית".
שופט העליון יצחק עמית פנה לעו"ד ברט ושאל אותו אם מבחינת הליך החקיקה "אתה יכול להסכים שהיה כאן משהו חריג?". הוא השיב: "כן". לדבריו, "כל הצעת חוק מטעם הוועדה זה משהו חריג. אין עיגון בכנסת להגבלת חקיקת חוקי יסוד, בניגוד להצעת חוק ממשלתית יש דיון בוועדה לפני כן בהצעה חוק פרטית אין. היועצת של הכנסת חשבה שמי שרוצה לתת לוועדה הצעת חוק - הוא יכול. לכן אין צורך בהליך מקדמי".
הנשיאה אסתר חיות פנתה לעו"ד ברט: "מי מפקח על כך שהממשלה ושריה יפעלו בסבירות? אתם מסכימים שיש דין - אבל אין דיין". עורך הדין יצחק ברט הבטיח להתייחס לסוגיה בהמשך.
השופטת דפנה ברק ארז שאלה: "האם הכנסת כרשות מחוקקת לא פלשה לסמכות של רשות מכוננת?". ברט טען מנגד כי הנושא מתאים לחקיקה בחוק יסוד. לדבריו, החוק "לא חל על מרבית ההחלטות של הרשויות". הוא הסביר: "עילות הביקורת השיפוטית האחרות ימשיכו", וטען כי השרים עדיין יצטרכו לפעול בסבירות. השופטת ענת ברון העירה לעו"ד ברט: "אי אפשר לומר שיש חובת סבירות לשרים ולממשלה, אבל אין ביקורת על חובת הסבירות. זה מרוקן מתוכן את חובת הסבירות". לדבריה, הדבר עלול לחול גם על החלטות של "פקידים" שפועלים תחת השר: "אם השר נוטל את סמכותו, מה אז?".
בהמשך העירה הנשיאה חיות לעו"ד ברט: "האם אדוני חושב שנכון לבטל את עילת הסבירות בניגוד למגמה העולמית של הרחבת עילת הסבירות? אתם בעצמכם כתבתם את זה בנייר עמדה. גם אנגליה ואוסטרליה מרחיבות את העילה, וכעת אנו לא רק הולכים שלא הולכים למגמת הרחבה אלא לביטול עילת הסבירות". ברט אמר בתגובה: "אצלנו היה שינוי גדול לפני 40 שנה - ומאז יש תנועת מטוטלת. לכן שם יש מגמה של הרחבה".
השופטת דפנה ברק-ארז טענה כי כי חלק מתשובותיו של נציג הכנסת, עו"ד ברט, "דוחפות לעימות בין בית המשפט לרשויות האחרות". היא טענה כי ביטול עילת הסבירות תוביל לכך שבית המשפט יצטרך לפסול החלטות ממשלה באמצעות תפיסת "השיקולים הזרים". השופט יצחק עמית התערב ואמר כי הצעתו משולה לשימוש ב"פטיש" במקום ב"איזמל". "בכמה פסקי דין נגד שרים התקבלו בעילה של שיקולים זרים בעשור האחרון? אולי אפס", טען.
השופט עופר גרוסקופף הביע את התנגדותו לכך שהסבירות לא תחול רק על הממשלה, השרים ורה"מ, שמוחרגים למעשה בחקיקה הזו. הוא שאל את עו"ד ברט: "האם החרגת גורם מסוים מהחובה לפעול על פי החוק זו לא בעיה בסיסית בנוגע לשלטון החוק?".
עו"ד ברט טען כי ביטול עילת הסבירות לא פוגע באופן אנוש בדמוקרטיה - ואמר כי טענות העותרים מוגזמות. בסוף דבריו בדיון טען כי "יכול להיות שיתברר שהעותרים צודקים, יש סימני שאלה. אבל על יכול להיות וייתכן לא פוסלים חוק יסוד".
רוטמן: "מדוע צריך פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה?"
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שיזם את החוק ומייצג את עצמו, המשיל את הדיון בבג"ץ לסטודנטים שהתבקשו לתכנן צינור להובלת דם ועשו זאת, אך לא שאלו לשם מה הדבר נועד. לדבריו, הדיון עוסק רק בסוגיות טכניות של החקיקה ולא לשם מה היא נועדה. לשיטתו, החקיקה נועדה לחזק את הדמוקרטיה. השופט אלכס שטיין העיר שיש מי שרואה את הדמוקרטיה בצורה אחרת.
4 צפייה בגלריה
רוטמן בבית המשפט. "העליון נטל סמכויות שאין להן אח ורע בעולם"
(צילום: EPA/DEBBIE HILL / POOL)
לדברי רוטמן, עצם קיומו של הדיון הוא "כישלון": "מדוע צריך פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה?". לדבריו, "הדיון נוטל ממדינת ישראל את המאפיין שלה כדמוקרטיה. העליון נטל סמכויות שאין להן אח ורע בעולם".
בדבריו השתמש רוטמן בביטויים כמו "אליטה", "אוליגרכיה" ו"בית מלוכה", שלדבריו שולטים במדינה, וכיוון בכך לבית המשפט. הוא איים על שופטי בית המשפט העליון שלא לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה: "אל תתפתו לקבל מחיאות כף מהציבור, אם תעשו זאת - היציאה מהמשבר החוקתי תתארך". השופט ח'אלד כבוב עצר אותו וטען כי הדברים מעליבים: "אדוני מטיח דברי תוכחה בבית המשפט כשיש לו אג'נדה משלו".
רוטמן טען כי שופטי העליון "לא פתוחים לביקורת", הנשיאה חיות התערבה ואמרה לו: "אנו לא עוסקים בכבודנו ובמעמדנו אלא באינטרסים של הציבור ובמי יגן עליו כשמופרות זכויותיו, והאם יכבלו את ידינו במתן סעדים. זו השאלה וחבל שאדוני גולש לנושאים של כבוד". הוא המשיך: "ברור לי שכבודכם חושבים שאתם פועלים כשורה. אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו - היכן האיזונים והיכן הבלמים?".
השופט עופר גרוסקופף אמר לרוטמן כי "זו הפעם הראשונה שהכנסת יוצרת מצב שיש דין - ואין דיין. תסכים איתי שזו הפעם הראשונה". רוטמן טען: "כבודו לא מדייק". בהמשך עקץ רוטמן את השופטים: "האם בית המשפט חב בסבירות? מי הדיין שיבדוק את בית המשפט?".
עו"ד בומבך: "לראשונה יש אפשרות שבימ"ש יתערב בחוק יסוד בלי סמכות"
לאחר הפסקה קצרה, עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה, אמר: "לראשונה יש אפשרות שבית משפט יתערב בחוק יסוד בלא שיש לו סמכות. בית המשפט רואה את עצמו הרבה פעמים כפרשן והוא יכול לפרש את המילים של המחוקק כשהן אינן ברורות, אבל אם כמו במקרה שלנו, כשהמילים כל כך ברורות ופשוטות - בזה צריך להתערב?".
השופט אלכס שטיין אמר כי לא ניתן היה להניח תשתית לחקיקת יסוד ללא הכרזת העצמאות, ועו"ד בומבך השיב: "37 האנשים שחתמו עליה לא נבחרו ולא מייצגים של החברה הישראלית באותו זמן. זה לא עולה על הדעת". שטיין השיב כי "לפעמים יש יתרון של הראשונים, הם קובעים חוקה. כך גם ארצות הברית. לאבות המיייסדים לא היה הרבה מושג מה יקרה בעוד 200 שנה". השופטת דפנה ברק-ארז: "אם הכרזת העצמאות כדבריך היא בסך הכל מסמך שחתומים עליו 37 אנשים, הייתי תובעת את כבודה של הכרזת העצמות, אחרת הדבר הזה ימוטט גופי הלכות של בית המשפט הזה".
בומבך השיב: "הכרזת העצמאות היא טקסט מכונן. הממשלה מעריכה אותו מאוד, אבל יעלה על הדעת שהכרזת העצמאות תכבול את הריבון?". השופטת ענת ברון ביקשה מבומבך "לתת כבוד להכרזת העצמאות" ולעקרונות שבה, כמו זכות היסוד לשוויון. השופטת רות רונן שאלה באותו הקשר האם הכנסת היתה יכולה לפגוע בעקרונות אחרים בהכרזת העצמאות, כמו זהותה של ישראל כמדינה יהודית.
השופט עופר גרוסקופף העיר: "אם יש מוסד שאין עליו פיקוח מלבד רצון העם, אבל אתם קובעים את הכללים מתי הולכים לשאול את העם, זו לא בעיה?". השופט יצחק עמית הוסיף: "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות, אלא בשורה של צעדים קטנים. בשביל להשפיע על זכות הבחירה לא חייבים לעשות זאת באופן אישי, אלא אפשר לעשות זאת דרך ועדת הבחירות המרכזית - ובשורה של צעדים. וכל צעד כזה הוא צעד קטן, אבל אז אנו יכולים להגיע למקום שלא שיערו". חברת הכנסת טלי גוטליב - שנכחה בדיון - התפרצה בצעקות: "הכנסת מקדשת את הדמוקטריה ושומרת עליה". הנשיאה חיות העירה לה.
בומבך אמר כי שופטי העליון "מדברים על תרחיש קיצון". עם זאת, הוא ציין: "הממשלה והכנסת מצפים שהעליון יסמוך עליהם. שלא יעשו שימוש במה שעלול להיחשב בנשק גרעיני - העתירות נגד חוק יסוד זה נשק יום הדין".
השופט יצחק עמית פנה לבומבך ואמר: "אנחנו בית המשפט המרוסן בעולם, 1.6 החלטות בשנה. אז בוא תסביר לי למה? למה צריך את התיקון הזה?". הם חזרו לדיון "אם אין דין אין דיין?" - ונציג הממשלה אמר: "הדין הוא הבוחר". עמית השיב לו: "הדין זו עילת הסבירות".
עו"ד אילן בומבך ציטט מדבריו של שופט העליון סולברג נגד השימוש בעילת הסבירות - והשופט יצחק עמית התייחס לטענת הממשלה ולפיה התיקון הוא למעשה צמצום על בסיס "מבחן סולברג". "חלק מהאנשים ניסו לפייס ואמרו 'אם אין סבירות - יש מידתיות', אבל יש גם מבחן שמצמצם מידתיות אצל סולברג במאמרו, אז אני מתחיל לחשוש".
עוד ציטט בומבך מפסק דין של השופטת יעל וילנר כאילן נוסף שהממשלה נתלתה בו בצמצום עילת הסבירות, בנוסף לאותו מאמר של סולברג. היא עוצרת אותו ואומרת שלא ישתמש בחלקי ציטוטים: "אם מצטטים אז צריך לצטט הכל".
הנשיאה חיות אמרה לעו"ד בומבך: "אתם חוסמים מבעלי דין שמבקשים סעד את כל בתי המשפט. יש אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים או מאצילים סמכות, דברים שנוגעים לאזרחים וליום יום שלהם ובאים ומלינים שהחלטות אינן סבירות, ואין להם ראיות להוכיח שיקולים זרים או עילות אחרות. האזרחים מבקשים מאיתנו 'אנא הכניסו את ראשכם'. כשזה מגיע אלינו ברוב המקרים אנו לא מתערבים אך יש מקרים שנדרש לתת סעד - והחוק הזה חוסם את האפשרות הזו בכל בתי המשפט, לא רק בעליון, ובהמון החלטות. אתם חוסמים את האפשרות של האזרחים לקבל סעד".
השופט יצחק עמית הסביר כי משמעות ביטול עילת הסבירות הוא "חסימה של בית המשפט", פשוטו כמשמעו. חיות ציינה כי "אפשר להצר את גבולותיו, אבל לא בלי גבול". לדבריה, "אתם חוסמים את בתי המשפט מלדון באלפי החלטות שנוגעות לאזרחים".
היא גם התייחסה למהירות שבה נחקק החוק, שלא כמו חוקי יסוד אחרים. "על עילת הסבירות הזו הדיונים בכנסת התחילו ב-25 ביוני. אדוני (עו"ד בומבך) יספור כמה דיונים היו". המשנה לנשיאה פוגלמן הוסיף: "אנחנו אמנם לא הכנסת, אבל אדוני יבחן פרקי זמן של חוקי יסוד אחרים".
השופט גרוסקופף התייחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה ואמר כי "קביעה שאומרת שבעניינים מסוימים השרים אינם כפופים לחוק, לכאורה נוגדת לשלטון החוק". על טענה זו השיב עו"ד בומבך: "שלטון החוק זה לקיים את מה שכתוב בחוק. אין פה רמיסת זכויות המיעוט וכל תרחישי הקיצון".
בומבך התייחס למגעים בתיווך בית הנשיא בין הליכוד לגנץ ואמר כי "יש חשיבות להרגיע את הבהלה. יש שיחות בבית הנשיא. על מה מדברים? על מה ידברו אם לא הסבירות. זה הנושא שעליו מתפשרים. אם היו מגיעים להסכמה, בית המשפט היה מתערב?".
שופט העליון נעם סולברג הבהיר כי הוא אינו חושב שהדרך הנכונה לתקן את השימוש בעילת הסבירות בחקיקה והתייחס לניסיונות הממשלה לייחס לו את התיקון לחוק יסוד: השפיטה: "מי שרצה בתום לב או לא בתום לב לחבר בין ההרצאה לבין החקיקה עכשיו אז הסופתי שלא נקטתי כל עמדה. אם רוצים להיאחז בתיקון החוקתי שאינו חוקתי - הדוקטרינה צריכה להסתכל במבט רחב ולא להשקיף על כל חוק יסוד בחוקה נפרדת. עוד לא הגענו למצב של חוקה, השימוש בדוקטרינה הזו בלתי אפשר בשלב הנוכחי".
הנשיאה חיות הוסיפה כי "עילת הסבירות היא אחד הכלים המרכזיים שיש לבית המשפט, שהתפתח בפסיקה. גם חברי סולברג שסבור שיש לצמצמה לא סבר שהפלטרפורמה לעשות את זה היא חוק יסוד. המקום הטבעי לצמצמה הוא במקום בו התפתחה - בית המשפט".
השופט יצחק עמית התייחס לטענות הממשלה ולפיהן הממשלה נבחרה בבחירות רק לפני כמה חודשים ולכן היא מוסמכת לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, ואמר כי "הרוב קובע זו דמוקרטיה ברמת ועדת קישוט של כיתה ד', אנחנו לא שם". השופטת רות רונן הצטרפה אליו: "להגיד 'הרוב קובע' זו לא דמוקרטיה".
עו"ד בומבך הגיב ואמר כי התיקון לא פוגע בזכויות מיעוט. "אם הייתה פגיעה כזו הייתם רואים אותה בקפלן בשבת הקרובה, לא הייתי מגן על ממשלה כזאת".
נציג היועמ"שית: "כשאומרים 'סמכו עלינו' - צריך להיזהר"
אחרי הפסקה קצרה, עו"ד ענר הלמן, ראש המחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הציג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה: "הרגשתי כמו התראת 'צבע אדום' או 'נחש צפע' כששמעתי את עו"ד בומבך אומר שלא היה מייצג בתיק אם היה חושב שאין פגיעה בזכויות הפרט. אבל אנו לא יודעים מה ילד יום ומה הממשלה תעשה. אין ספק שיבוא היום שרשות שלטונית תפעיל את הסמכות הזו (חקיקת חוקים שפוגעים בזכויות הפרט - ע"ק), ושאיש לא יחשוב אחרת. זו הפוליטיקה והטבע האנושי. לכן כשאומרים 'סמכו עלינו, הכנסת היא הביקורת וגם הציבור פעם בארבע שנים', כולנו צריכים להיזהר מאוד ולהיות מודאגים".
הלמן המשיך: "הכנסת לא הוסמכה לעשות חוקה שלא עולה בקנה אחד עם המרכיבים הגרעיניים של הדמוקרטיה. הכנסת בחרה שלא לחוקק חוק יסוד חקיקה. כדי לעשות אותו צריך להחליט איך לחוקק חוק יסוד ואיך לשנות אותו". עוד הוסיף הלמן: "הערובות לשמירה על המשטר הדמוקרטי שלנו הן חלשות ביותר".
בפנותו לשופטים אמר: "מעולם לא היה חוק ששלל מכם סמכות (לביקורת שיפוטית)". הוא ביקש מבג"ץ להתערב, אמר שאי אפשר שלא להסתכל גם על המהלכים האחרים של הממשלה: "תוחלת הנזק של החוקים האלה היא רבה כי הם בלתי הפיכים". לדבריו,"איש לא מבטיח שהבחירות הבאות במדינה יהיה דמוקרטיות"
עו"ד הלמן הסביר את חשיבות עילת הסבירות: "היא המכשיר העיקרי. החלפת שומרי סף היא דבר בלתי הפיך. כשראש מערכת מפטר מישהו שלא כדין, אז הבא בתור אחריו יודע שאם לא יעשה מה שרוצים, הוא יוחלף. כבודכם, זה יושב כאן".
עו"ד שרגא: "המהלך הזה הופך את השופטים לנכים""
לקראת 16:30, העותרים החלו לטעון. הראשון הוא עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. "אנחנו דמוקרטיה לוחמת, וכולנו מבקשים מכולכם שלא לחזור על אותה שגיאה שריסקה את העם היהודי לאלפי רסיסים". הוא ביקש מהשופטים לבטל את ביטול עילת הסבירות, שבמהותו לדבריו "הוא אנטי דמוקרטי, שפוגע בעצמאות מערכת המשפט ושאין לו מקום בפרקים שירכיבו את חוקת ישראל בעתיד".
הוא הוסיף: "השאלה המרכזית של הדיון היום היא לא אם לבית המשפט יש סמכות לפסול חוק יסוד, אלא האם למכונן יש סמכות לכונן חוק יסוד שפוגע ומרסק את הגרעין הדמוקרטי של מדינת ישראל, ופוגע במאפיינים הייחודים של המדינה, וחורג מהסמכות שניתנה למכונן על ידי הריבון".
השופט כשר תהה: "מה הקשר לפגיעה בעצמאות בית המשפט?". עו"ד שרגא ענה: "המהלך הזה הופך את בית המשפט והשופטים לנכים, זו פגיעה אנושה בעצמאות בית המשפט".
עו"ד שרגא אמר עוד: "הפגיעה האנושה היא בעצמאות בית המשפט, רוצים לרסק את הרשות השופטת ולהפוך את השופטים לנכים. עשו את התיקון הזה כדי להחזיר את דרעי לממשלה, כדי לזרוק את היועמ"שית וכדי לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים".
בטרם סיים את דבריו, לאחר שהאיצו בו, אמר עו"ד שרגא לשופטים: "אשמח שהתוצאות (של פסק הדין בנושא) יגיעו בהקדם". השופט עמית ענה בעקיצה: "אנחנו נכתוב אותו הלילה (את פסק הדין)".
בשלב זה של הדיון החל להציג את טענותיו עו"ד חגי קלעי, שמייצג 44 עותרים נוספים, בהם אנשי ביטחון ועסקים בהם סתיו שפיר ואלוף במיל' טל רוסו. קלעי החל להציג את הפגמים, לטענתו, בחוק. "השאלה האם הכותרת 'חוק יסוד' נוספה לנורמה על מנת לעקר את הביקורת השיפוטית?", תהה עו"ד קלעי. השופטת חיות השיבה: "זה לא דומה, זה לא שולל את סמכות בית המשפט לדון. אדוני מערב פה מושגים".
עורך הדין גלעד ברנע, שמייצג את העותרים נגד החוק מטעם תנועת "דרכנו" טען כי הממשלה מנצלת לרעה את הסמכות המכוננת שיש בידה, ותהה מדוע החוק לא הובא במשאל עם. "צריכים להביא חוקה שלמה, אי אפשר להביא קטעים קטעים. יש גם חוסר קוהרנטיות: עושים משאל עם על מסירת חלקי מולדת, אבל על שינוי בסיסי של מוסדות לא צריכים? זה לא הגיוני".
ברנע אמר לשופטים: "עצם הפגיעה בסמכות בית המשפט העליון - בזה אתם צריכים להתמקד". הוא פנה לשני השופטים שנחשבים שמרנים, סולברג ומינץ, ואמר להם: "הם רוצים למנוע מכם לבחון סבירות החלטות, הם (נבחרי הציבור או הקואליציה) לא סומכים עליכם". השופט סולברג השיב: "אם אני מאוד רוצה לתת עונש מסוים, אבל זה מחוץ למסגרת שהמחוקק התווה לי, מה אני אעשה?"
בשלב זה החל להציג את דבריו עורך הדין גלעד שר, מנציגי העותרים מטעם תנועת "דרכנו". הוא התייחס להופעתו בדיון של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). לדבריו, "הדמוקרטיה מתה בצעדים קטנים. בעולם המציאות, בשנה האחרונות הדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה מתגוננת. אי אפשר להסתפק בדיון אקדמי רק על תיקון מספר 3 (חוק ביטול עילת הסבירות).
"שמענו הבוקר את יו"ר ועדת החוקה שהסמיך ש'נסמוך עליו, לא קרה שום דבר'. אלה אנשים שמכירים את הסביבה החקיקתית היום. אי אפשר להתעלם מעוצמת החקיקה, מהמגמות האנטי-דמוקרטיות, ומהעובדה שהתיקון לא עומד בחלל ריק. הוא חלל ממתקפה נרחבת על מהותה של מדינת ישראל כדמוקרטית".
השופטת חיות העירה: "אדוני לא ידבר בשפה ש'אם לא תעשו מה שאני אומר השמיים יפלו'. זה לא סגנון שאנחנו מוכנים לקבל".
לוין: "הדיון - פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
שר המשפטים יריב לוין, שסירב טרם הדיון להתחייב שיכבד את פסיקת בג"ץ, טען הבוקר כי עצם קיומו הוא "פגיעה אנושה בדמוקרטיה". בפוסט שפרסם הבוקר כתב לוין כי "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם - העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת".
הוא המשיך: "עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם. בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם".
לוין התייחס לטענות בג"ץ לאשר את קיום הדיון ואמר כי "הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט. עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט".
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס ליום הדרמטי ואמר כי "בג"ץ לא ידון הבוקר בחוק יסוד. כל הוויכוח על השאלה 'האם מותר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד' לא תקף במקרה הזה. זה לא חוק יסוד. זה אפילו לא דומה לחוק יסוד. אם זה היה חוק יסוד אמיתי, הייתי בבעיה".
הוא הסביר כי אם המצב היה שונה, "היה לי קשה הרבה יותר עם השאלה 'האם אתה חושב שבג"ץ יכול לדון בחוקי יסוד?' הייתי צריך לענות תשובה ארוכה, מורכבת, הנוגעת ליסודות השיטה הישראלית, למתח המובנה בין הרשויות, לשאלה מהי בדיוק 'מדינה יהודית דמוקרטית'. החוק הזה חוסך לי את הבעיה. הוא לא קשור לוויכוח. הוא לא באמת חוק יסוד".
"בג"ץ ידון הבוקר בחוק שהוא הצעה פרטית עקומה ובריונית של שמחה רוטמן, שלא עברה בכלל בממשלה, שנוהלה בהליך אלים, חפוז, רשלני, צעקני, נטול בלמים, שבינו לבין חקיקה של חוקי יסוד אין שום קשר. על החקיקה הזו לא שווה ללכת למריבה לאומית. מי שרוצה שיתייחסו לחוקי יסוד בחרדת קודש, שיתחיל בלחוקק אותם כמו שצריך. בג"ץ לא צריך להכנס למהות החוק. הוא צריך רק להגיד לממשלה: 'את רוצה שלא נדון בחוקי יסוד? אז תחוקקי אותם כמו שצריך'".
4 צפייה בגלריה
המשנה ליועמ"שית גיל לימון עם ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות ענר הלמן, לפני הדיון
(צילום: עמיר קורץ)
שורת חברי כנסת מהקואליציה, בהם יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן שנמצא באולם בית המשפט, צייצו: "הכנסת לא תקבל את רמיסתה". לפיד צייץ בתגובה: "הכנסת תקבל כל פסיקת בג"ץ". ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, מסר בתגובה: "מי שרומס את כבודה של הכנסת הם יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוקה שמצהירים שלא יכבדו את הכרעת בית המשפט. הכנסת מייצגת את העם וגם בית המשפט מייצג את העם. אסור שקיצונים יהרסו את מה שנבנה כאן 75 שנים".
שרת התחבורה מירי רגב כתבה ברשתות החברתיות: "שופטי בג"ץ נדרשים היום להתעלות מעל לכל שיקול ואג'נדה. להתנתק מרעשי רקע, מאיומי המחאה וקולות האנרכיסטים. את החלטות בג"ץ צריך לכבד כל אזרח במדינת חוק ועל כך אין עוררין. אך גם את החלטות בית המחוקקים בג"ץ צריך לכבד ועל כך אין עוררין. אחרת, נהיה על סיפו של תוהו ובוהו. האחריות מחייבת את השופטים להדוף את לחץ הסובבים אותם, ואפילו את לחץ החברים והמשפחה. להדוף את ארגוני השמאל והתקשורת המגויסת ולקיים את שבועתם וחובתם למדינה - צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף!".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ענה לשר המשפטים יריב לוין בריאיון ל-ynet Live ואמר כי "לא מדובר ברפורמה, מדובר בניסיון להשתלטות עוינת על בית המשפט העליון. אני מניח שמוסדות המדינה יצייתו לביהמ"ש העליון, שחייב לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות". הוא טען כי אם הייתה הצבעה חשאית לחוקים האלה "רוב רובם של אנשי הליכוד היו מצביעים נגדם". ליברמן גם התייחס למאמצי הפשרה בתיווך הנשיא, להם התנגד מלכתחילה, ואמר כי "הפשרה היא מתן לגיטימציה לקואליציה ההזויה הזו. הפשרה היא אשליה מסוכנת".
עו"ד אילן בומבך, שמייצג את הממשלה בדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, אמר במשדר המיוחד של ynet Live כי הוא מצפה להכרעה חד-משמעית של השופטים נגד פסילת החוק. "ראינו כבר הכרעה 0-11. כאן אנחנו מצפים ל-0-15".
