שאלות ותשובותהסכם המורים נכנס לתוקף - כמה זה יעלה לנו ומאיפה יגיע הכסף?
שאלות ותשובות
הסכם המורים נכנס לתוקף - כמה זה יעלה לנו ומאיפה יגיע הכסף?
הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי בתקציב 2023 בגובה 4.5 מיליארד שקל, שיאפשר יישום מיידי של ההסכם. בכדי להבין את הרקע והמשמעויות העתידיות צריך לצלול לחוקי התקציב, להסכם המורים, ולמאבקים באוצר. כלכליסט עושה סדר
היום הצביעו חברי הממשלה על קיצוץ רוחבי בהיקף של 4.5 מיליארד לשנת 2023, זה קיצוץ של 6.6% מתקציב הקניות של משרדי הממשלה, הקיצוץ יאפשר את יישום הסכם המורים כבר בנובמבר ובדצמבר.
למרות הכותרת הדרמטית, המשמעות של הקיצוץ הזה מצומצמת בהרבה, בכדי להבין את הרקע לקיצוץ, ואת המשמעויות העתידיות שלו, צריך לצלול לחוקי התקציב במדינת ישראל, להסכם המורים, ולמאבקים בין האגפים השונים באוצר. כלכליסט עושה סדר.
למה בכלל קיצוץ?
ליברמן ושאשא ביטון חתמו בשם הממשלה כולה על הסכם שכר למורים, שהעלות שלו צפויה להיות כ-4.5 מיליארד כבר ב-2023 (4 מיליארד למורים בהסתדרות, ועוד 400 מיליון לעובדי מערכת החינוך שאינם מאוגדים בהסתדרות אך מוצמדים לשכרם, ש"ט). חוק יסודות התקציב קובע כי הממשלה לא תתחייב ולא תתמוך בשום החלטה שמגדילה את ההוצאה הממשלתית מעבר לתקציב הצפוי באחת משלושת השנים הבאות, אם היא לא מצביעה על פעולה מאזנת (ובעברית: קיצוץ מקביל).
אבל איך יודעים מה אמור להיות תקציב 2023?
אנחנו לא יודעים איך תקציב 2023 ייגמר, אבל אנחנו יודעים איך הוא יתחיל. בחצי השנה הראשונה לא צפוי להיות תקציב מאושר. אנו צפויים לעבוד עם תקציב המשכי. וגודל התקציב ההמשכי נקבע בחוק. זה התקציב של שנת 22 + קצב גידול האוכלוסייה הממוצע בישראל. המשמעות היא שנכון לעכשיו בשנת 2023, יתווספו רק 8.1 מיליארד שקל לתקציב, ויעמוד על כ-440 מיליארד בלבד. וזאת בזמן שהתחייבויות הממשלה ל-23 הגיעו כבר ביולי ל-486 מיליארד.
אבל התקציב הרי לא ייגמר כך, הרי מתי שהוא יעבור תקציב שיכלול תוספת גדולה בהרבה לתקציב 2023?
זה נכון, כבר לפי הנוסחה של החוק הנוכחי, מסגרת ההוצאה שתעמוד לממשלה הבאה תהיה 466 מיליארד שקל (לפי הערכת האוצר האחרונה באוגוסט). וסביר להניח שבשל הגירעון הנמוך והבטחות בחירות, החוק ישונה ותקציב 23 יהיה גדול אף מהסכום הזה. אבל המשפטנים טוענים – ובצדק רב – והוא קובע כי כל עוד אין ממשלה חדשה לא ניתן להסתמך על התקציב שצפוי להתרחב, ואסור לאפשר לממשלה הנוכחית לקבוע מה יעשו עם הגידול בתקציב, פעולה כזו מגבילה את הממשלה הבאה שתיהנה מהלגיטימיות של הציבור.
מה יקרה עם השרים לא יאשרו את הקיצוץ?
הגורמים המשפטיים כתבו באופן מפורש, שלא יהיה ניתן להתחיל את יישום הסכם המורים לפני הקיצוץ. עם זאת, לא ברור האם ההסכם יתבטל בהנחה והשרים יחליטו שלא לאשר את הקיצוץ. בחוק כתוב ש'הממשלה חייבת' לדאוג לפעולה מאזנת, אבל לא כתוב מה קורה במקרה והשרים מצפצפים על החוק. המשפטנים בממשלה מפנים לפסיקת בג"ץ בנושא דומה, ורומזים כי קיימת אפשרות שההסכם יבוטל, אך זה לא ברור.
אז מה השרים עשו?
מפלגות השמאל בקואליציה הודיעו שהם יתנגדו לקיצוץ, שר הבריאות הורוביץ הוביל את המאבק בקיצוץ וביקש להחריג את המשרד שלו. עם זאת, לכלכליסט נודע כי אחרי שהובהר להורוביץ כי מדובר בקיצוץ טכני שאינו משקף את התקציב בפועל של '2023', וכי ללא קיצוץ הרי שהתחייבות הממשלה להסכם המורים מנוגדת לחוק. בסוף הורוביץ לא התנגד לקיצוץ, וגם לא מיכאלי. רק עומר בר לב התנגד לקיצוץ.
אם מדובר בקיצוץ טכני, אז מה הרעש הגדול?
התשובה הפשוטה היא, שקיצוץ ערב בחירות נראה רע מאוד, ומאוד קשה להסביר דקויות חשבונאיות לציבור הרחב. התשובה המלאה היא, כי מאחורי הקלעים התנהל מאבק בין האגפים השונים באוצר, אגף תקציבים ניסה למעשה להשתמש בקיצוץ הרוחבי בשביל לנסות לטרפד את ההסכם עם המורים. שכן באגף תקציבים לא מרוצים מההסכם.
איך הם יכלו לטרפד את ההסכם?
המו"מ עם המורים וההסכם עם המורים נחתם בתקופת בחירות. וזה הסב קושי גדול למשפטנים בממשלה. היו דיונים אינטנסיביים בשאלה האם ניתן לקדם הסכם עצום שכזה בתקופת בחירות, הסכם שכולל הטבות כספיות משמעותיות ל-160 אלף איש, וקובע סדרי עדיפויות תקציביים. המשפטנים בסוף השתכנעו לאפשר את ההסכם בשל העובדה כי המו"מ נפתח בתום לב ע"י ארגוני העובדים כי הגיע זמן להסכם חדש, בנוסף החלו שביתות, והיה צורך אקוטי בשיפור מערכת החינוך. אך המשפטנים דרשו כי ההסכם צריך להיות 'דומה' להסכמים קודמים, רק מקצועי, ושלא יהיה הסכם 'יקר מדי'. ובכן, כשההסכם נחתם, טענו אגף תקציבים שההסכם לא מקצועי מספיק, יקר מדי, ולכן לא ניתן לעשות אותו בתקופת בחירות.
מה הטענות המרכזיות של אגף תקציבים נגד ההסכם?
הטענה הראשונה שההסכם יקר מדי, שקצב הגידול בשכר המורים מהיר מדי בהשוואה להסכמים אחרים. לדעת אגף תקציבים הסכם סטנדרטי היה משקף עלות של 1.9 מיליארד בלבד ב-2023, במקום 4 מיליארד שהשיג הממונה על השכר. בניסוחם של פקידי האגף "אין הצדקה כלכלית לקצב המימוש שסוכם מול המורים, במיוחד מכיוון שמדובר בהסכם שבו ניתנת תוספת שכר משמעותית. הפריסה המהירה יותר לא סבירה ברמה המקצועית". בנוסף, טוענים באג"ת, כי העובדה ששנת 2023 תתחיל בתקציב המשכי מצומצם מאוד, ועכשיו גם הסכום הזה יצומצם עבור הסכם המורים, תביא לכך שפעולות אחרות בממשלה יידחקו וייפגעו. ולסיום, טוענים פקידי האגף כי עליית השכר החדה הזו תביא לפגיעה במאבק באינפלציה, ועשויה להניע ספירלת שכר-מחירים.
מה הכריעו הגורמים המשפטיים?
היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, הכריע לטובת הממונה על השכר, וקבע כי למרות ש"קיומה של מחלוקת מקצועית על ההסכם מעלה קושי מסוים" אבל מכיוון שהממונה על השכר הוא הגורם שאמון מטעם הממשלה על נושאי השכר והסכמי העבודה במגזר הציבורי, הרי שיש להסתמך על עמדתו ולא על עמדת אגף תקציבים. ולכן, הניסיון של אגף תקציבים לבטל את ההסכם לא הצליח, אך הם הצליחו לקדם את הקיצוץ הטכני הזה.
האם לקיצוץ הטכני הזה יש משמעות כלשהי?
למרות שמדובר בקיצוץ טכני יש לו משמעות למשא ומתן על התקציבים הבאים, ולא ניתן לזלזל בה. כשהאוצר יתיישב למשא ומתן עם המשרדים, הוא מתחיל מסכום נמוך יותר. זה יסייע לו לשמור על הוצאה ממשלתית נמוכה יותר, כפי שהוא שואף בדרך כלל.
מה זה אומר על ניהול תקציב 2023?
מי שישלם את המחיר הניהולי הוא בכלל יהלי רוטנברג, החשב הכללי, שעומד בראש אגף אחר באוצר. הוא ייאלץ לנהל את תקציב המדינה בתחילת 2023 בצורה מצמצמת מאוד. לרוטנברג יהיו אפשרויות מתוחכמות להתבסס על גודל התקציב העתידי, אך הוא יוכל לעשות זאת במשורה. לתקציב ההמשכי המצומצם הזה תהיה פגיעה באזרחים, אבל בתקציב ההמשכי אשמים רק הפוליטיקאים, לא הממונה על השכר, וגם לא אגף תקציבים.
