המשרד להגנת הסביבה לקצא"א: "לא פעלתם בהתאם להנחיות"; החברה: "השמצות מופרכות"
המשרד להגנת הסביבה לקצא"א: "לא פעלתם בהתאם להנחיות"; החברה: "השמצות מופרכות"
חילופי האשמות בין המשרד להגנת הסביבה לקצא"א על רקע העסקה לשינוע נפט מהאמירויות; במשרד טוענים כי החברה עדיין לא הגישה סקר סיכונים מלא; קצא"א: "הטענה כי ההסכם קודם בחשאי - מופרכת"
חילופי האשמות בין המשרד להגנת הסביבה לחברת קצא"א הממשלתית (קו צינור אירופה אסיה) על רקע העסקה לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל.
ב-12 בספטמבר שלח יו"ר דירקטוריון קצא"א ארז כלפון מכתב למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן, בו כתב כי המשרד אינו משתף עמם פעולה וכי פגישות בוטלו באופן חד-צדדי. במכתב כתב כלפון לכהן: "חובתכם כמשרד ממשלתי היא לספק מעטפת של רגולציה ופיקוח וכל שכן לחברה ממשלתית". כלפון אף כתב כי כל עיכוב בתיאום הפגישות "עלול לגרום נזק כלכלי ומשמעותי לחברה ולמדינה, ובנוסף לגרום פגיעה ביטחונית ומדינית וכן פגיעה ישירה בחוסנה האנרגטי של מדינת ישראל".
כהן השיבה היום לכלפון כי הטענות המועלות במכתב "אינן נכונות ואינן מקובלות", וכי קצא"א עדיין לא הגישה למשרד להגנת הסביבה מסמך סקר סיכונים מלא כנדרש ולא פעלה בהתאם להנחיות המשרד. עוד כתבה כהן כי המשרד ימשיך לבחון את מכלול הנתונים בנוגע להסכם של קצא"א לשינוע נפט לאילת יחד עם משרדים נוספים. לדבריה, מימוש ההסכם יגדיל משמעותית את הסיכונים הסביבתיים לתושבי מדינת ישראל בים וביבשה. כמו כן היא מציינת כי ההסכם קודם בחשאי וללא התייעצות עם המשרד.
בקצא"א שלחו בתוך כמה שעות תגובה חריפה, בה טענו כי המשרד להגנת הסביבה יוצא נגדם עם "השמצות מופרכות": "הטענה לפיה קצא"א קידמה חתימת הסכם בחשאי היא טענה מופרכת וחסרת אחיזה במציאות שכן המשרד היה מודע להסכם זמן רב לפני חתימתו ולא הביע כל התנגדות למימוש ההסכם. טוב יעשה המשרד אם יבין את חשיבותה של קצא"א לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולתפקודו הרציף. הגם שהנפט הוא 'דלק מעבר' הוא ישרת לפחות בעשור הקרוב את אזרחי המדינה. המשרד בהתנהלותו עוד עלול להוביל למצב של משבר אנרגיה בישראל בדומה למתרחש באירופה".
ההסכם של קצא"א עם איחוד האמירויות נחתם ללא שקיפות וללא דיון בממשלה. משרדי הממשלה הרלוונטיים לעסקה כמו החוץ, האנרגיה והגנת הסביבה הודרו משולחן הדיונים. קצא"א היתה מעורבת בעבר בכמה אסונות סביבתיים, שהמרכזי בהם הוא אסון דליפת הנפט בשמורת עברונה.
ארגוני סביבה שעתרו לבג"ץ נגד ההסכם ביוני טענו כי הסכם זה חושף את כל מפרץ אילת ועקבה, את חופי סיני והאלמוגים בהם לסכנה אדירה של דליפה, תקלה או חבלה, שהן רק עניין של זמן: "אף שפרטי ההסכם חסויים, למיטב ידיעתנו מדובר בהסכם שעתיד להגביר את תנועת מכליות הנפט, שהן מכליות ענק (הנושאות מאות אלפי טונות של נפט ותזקיקיו) מ-3-1 בשנה עד ל-100 בשנה. בשל הקרבה הגדולה בין נמל קצא"א באילת לשוניות האלמוגים (פחות מקילומטר אחד), מספיקה תקלה או חבלה אחת "קטנה" (של 1%) באחת המכליות הללו כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, שמסכן באופן בלתי הפיך את השוניות והמערכת האקולוגית הייחודית, הנסמכת עליהן".
