דעהמה תהיה ההשפעה של אימוץ טכנולוגיית AI על שוק העבודה
דעה
מה תהיה ההשפעה של אימוץ טכנולוגיית AI על שוק העבודה
השתלבות הבינה המלאכותית בחיינו תלך ותגדל ותתבטא גם ברמת המשק והתעסוקה. משרדי הממשלה והמגזר העסקי יצטרכו לאמץ את הכלים החדשים בחוכמה, על מנת שתועלתם הכלכלית והחברתית תמוצה ומנגד השפעות הלוואי שלהם, כפי שתיארתי בטור זה, יהיו מצומצמות ככל האפשר
הבינה המלאכותית עומדת לשבש את פני הכלכלה והתעסוקה כפי שהכרנו. הסתגלות נכונה, הטמעה שתשפר את הפריון ופיתוח כלי מדידה תשפר את התועלת ממנה ותמזער את השפעות הלוואי.
הכלכלה העולמית עוצבה, עם השנים, על ידי גורמים רבים. ביניהם – ניצול יתרונות יחסיים, פרוטקציוניזם לעומת גלובליזציה, מדיניות של ממשלות ובנקים מרכזיים, רגולציות ועוד. כל אלו היו מנות חלקם של הסקטור העסקי ושוקי העבודה ומודלים רבים הסבירו מחזורים של צמיחה ומיתון כלכליים באמצעות גורמים אלו.
בשנים האחרונות הולך ומצטרף אליהם בקצב מואץ גורם השפעה טכנולוגי חדש – הבינה המלאכותיות, Artificial Intelligence או בקיצור AI.
בנייר עמדה של חוקרים בקרן המטבע הבינלאומית שפורסם לאחרונה הם טוענים כי ל-AI יש פוטנציאל לעצב מחדש את הכלכלה העולמית – לא פחות – ובמיוחד בכל מה שקשור לשוק העבודה.
זו נקודה מעניינת, שכן שווקים אלו עלו לכותרות בשנתיים האחרונות. התברר כי למרות מדיניות מוניטארית מרסנת מאוד, הם נותרו חזקים ובמדינות רבות הם היו קרובים מאוד לתעסוקה מלאה. ישראל, אגב, היא אחת המדינות הללו.
החוקרים אומרים כי המדינות המפותחות – וישראל ביניהן – יהיו הראשונות לחוש בהשלכות ה-AI, לטובה ולרעה. למשקים המתפתחים היא תגיע רק אחר כך.
לפי ממצאיהם, יש מספר מאפיינים תעסוקתיים עקביים הקשורים בחשיפה ל-AI. כך, לנשים ובעלי השכלה אקדמאית חשיפה גבוהה יותר והם גם צפויים להפיק את התועלת הגבוהה ביותר מנה. מנגד, מצאו החוקרים כי לעובדים מבוגרים יכולת נמוכה יותר לאמץ את הטכנולוגיה החדשה.
האם אימוץ הטכנולוגיה יוליך, לפיכך, לשינוי בהרכב המגדרי והגילאי של שוק העבודה? האם, לדוגמא, אחת ההשלכות תהיה גיל פרישה מוקדם יותר במקצועות עתירי טכנולוגיה, או צורך של הממשלות להקדים, לגוון ולהתאים תוכניות הכשרה מקצועית לעובדים שיתקשו להסתגל למציאות הטכנולוגית החדשה?
ממצא נוסף של החוקרים משבש אף הוא את המציאות הכלכלית-תעסוקתית המסורתית לה הורגלנו. החוקרים טוענים כי אי שוויון בחלוקת ההכנסות – תופעה מוכרת הכרוכה, בין השאר, בהזדמנויות לא אחידות ונוטה להחריף ככל שקצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית גבוה יותר – עלול לגדול אם רמת המשלימות (complementarity) בין אוכלוסיית העובדים שהכנסותיהם גבוהות לבין השימוש ב-AI תתחזק. במקרים אלו, יגדלו תשואות ההון בקרב העובדים הללו וחלוקת העושר תהיה שוויונית פחות.
האם ניתן להסיק מכך שלאימוץ נרחב של טכנולוגיית ה-AI תהיה השפעה לרעה על שוק העבודה? ובכן, החוקרים מרגיעים ומסבירים כי בד בבד יגדל גם פריון הייצור (התפוקה ליחידת תשומה). לדבריהם, אם המגזר העסקי ישכיל לנצל את הטכנולוגיה החדשה ולהגדיל את הפריון במידה מספקת, יהנו מכך הכנסותיהם של רוב העובדים.
על מנת שהדבר יקרה, תהווה התנהלות השווקים המפותחים ואלו שהתפתחו מספיק אבן בוחן. הם יצטרכו לשדרג את המסגרת האסדרתית (רגולטורית) ולאפשר הקצאות עובדים מחודשות, תוך הקפדה על כך שעובדות ועובדים שהתאמתן לשינוי מוגבלת לא ייפגעו מכך.
אשר לשווקים המתפתחים, להם מציעים החוקרים לתעדף פיתוח של תשתית ויכולות דיגיטליות תואמות.
אצלנו לא טומנים יד בצלחת. לפי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הממשלה תשקיע במיזמים להטמעת בינה מלאכותית שיאפשרו קפיצת מדרגה משמעותית בשירות לציבור. במסגרת זו פרסם המשרד קול קורא למנהלים ומנהלות במגזר הציבורי להגיש הצעות לפתרונות לאתגרים מרכזיים עימם מתמודדים משרדי הממשלה, באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית. לדבריו, הוא רואה חשיבות אסטרטגית לקידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים להמשך הצמיחה של המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית.
אין ספק כי השתלבות הבינה המלאכותית בחיינו תלך ותגדל ותתבטא גם ברמת המשק והתעסוקה. משרדי הממשלה והמגזר העסקי יצטרכו לאמץ את הכלים החדשים בחוכמה, על מנת שתועלתם הכלכלית והחברתית תמוצה ומנגד השפעות הלוואי שלהם, כפי שתיארתי בטור זה, יהיו מצומצמות ככל האפשר. כן יהיה צורך לדייק את כלי המדידה והדיווח הסטטיסטיים כך שטכנולוגיה זו תעמוד דרך קבע בפני עצמה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
