הגדלת יבוא לבדה לא מורידה מחירים: בנק ישראל מצנן הרפורמה
הגדלת יבוא לבדה לא מורידה מחירים: בנק ישראל מצנן הרפורמה
רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אושרה השבוע בממשלה. אלא שדו"ח בנק ישראל קובע כי הרפורמות הקודמות שיושמו בענף הגדילו אמנם את שיעור היבוא, אך לא הורידו מחירים לצרכן. בין הגורמים לכך: מיסוי גבוה, דרישות כשרות והקמעונאים
הממשלה אישרה אתמול את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" והסמיכה את ועדת השרים לחקיקה לקדם את טיוטת חוק הרחבת היבוא, אלא שבאותו יום חשף בנק ישראל כי הרפורמות הקודמות שיושמו בענף הגדילו אמנם את שיעור היבוא, אך לא הורידו מחירים לצרכן. בין הגורמים לכך מיסוי, כשרות והקמעונאים. "הקלה של מגבלות היבוא והגברת התחרות בתחום זה אינן פתרון מלא, ודאי לא מיידי, ליוקר היחסי של המזון בישראל", כך קבע בנק ישראל בדו"ח השנתי שפרסם.
הקביעה נומקה בכך שקיימים גורמים מקומיים כגון מיסוי גבוה יותר על מזון מאשר במדינות שונות בעולם, ודרישות כשרות, שיחד מייקרים את המחיר הסיטוני בישראל בהשוואה לחו"ל. הנימוק השני נוגע להשפעה של רשתות השיווק, המתווכות בין היצרן לצרכן, ומשפיעות על המחירים. "בין היבואן לצרכן נמצא גם המקטע הקמעונאי, וככל שהוא מאופיין במבנה לא תחרותי או בחוסר יעילות, אין ביטחון שירידת המחירים הסיטונאיים תגיע ברובה לצרכנים", קבע הבנק והוסיף כי סוגיה זו מחייבת טיפול נפרד מצד הרגולטורים הרלוונטיים והממשלה.
בנק ישראל מכיר כמובן ביכולתו של יבוא מזון לשמש כלי מרכזי להוזלת מחירי המזון ולהגדלת מגוון המוצרים, בעיקר במדינות שאוכלוסייתן קטנה יחסית ותומך בהמשך הסרת החסמים, אך הנתונים שהציג מראים כי הצעדים להקלה על יבוא שננקטו עד כה לא הועילו לצרכן הישראלי.
מאז המחאה החברתית ב־2011, שהעלתה את נושא יוקר המחיה לסדר היום הציבורי בישראל, ננקטו בישראל כמה צעדים להורדת מחירי המזון באמצעות עידוד התחרות בשיווק הקמעונאי והגמשת היבוא. לטובת הגברת התחרות במקטע הקמעונאי נחקק חוק המזון ולטובת הגברת היבוא ייושמה רפורמת הקורנפלקס שהקלה על יבוא מזון יבש. בינואר אשתקד נכנסה לתוקף גם הרפורמה ביבוא המזון, שכללה אימוץ חלקי של התקינה הנהוגה באירופה. במסגרת הרפורמה בוטלו תקנים ישראליים ייחודיים, אולם עדיין נותרו רבים כאלה. עוד כללה הרפורמה מעבר ליבוא על סמך הצהרה של יבואן על חלק ממה שמוגדר כמזון רגיש. בעקבות כך, בעוד בין השנים 1996–2015 שיעור היבוא של מזון יבש ומשקאות לא אלכוהוליים לישראל עמד כמעט ללא שינוי על כ־14%, הרי שאחרי יישום רפורמת הקורנפלקס צמח בהדרגה עד שב־2022 הגיע ל־23%. למרות זאת לא ירדו המחירים היחסיים של המזון בישראל בעשור האחרון. זאת בעוד המדד המקביל בארה"ב נטה לרדת – לפחות עד משבר הקורונה – ואילו באירופה הוא נטה לעלות יותר מאשר בישראל ואף נסק עקב מלחמת רוסיה–אוקראינה.
הממצאים לא מובילים את הממשלה לחפש פתרונות נוספים, והיא ממשיכה למקד את כל העשייה לטובת הורדת יוקר המחייה בצעדים נוספים להסרת חסמי יבוא, כשעל הפרק הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנמצאת בשלבי חקיקה ומבוססת על הסתמכות על התקן האירופי במזון ועל הצהרה של היבואן שהמוצר משווק כדין באירופה.
התפיסה מאחורי הרפורמה היא שאימוץ התקינה האירופית יסייע גם להגדיל את מספר היבואנים ואת מגוון המוצרים המיובאים, ובכך תתגבר התחרות בין היבואנים עצמם. הערכת הממשלה היא שאם יאומצו התקנים האירופיים במלואם, ייחסכו ליבואנים עלויות אלו, וגם יגדל האיום התחרותי על היבואנים מצד יבואנים פוטנציאליים אחרים, שיוכלו להיכנס לענף.
עוד עומדת מאחורי הרפורמה הערכה כי הקטנת חסמי הכניסה תוכל לעודד כניסה של חברות קמעונאיות מחו"ל שיש להן יתרונות לגודל, ויכולות לייבא במחירים זולים הן מותגים בין־לאומיים והן את המותגים שלהן, ובכך להוזיל את המחיר לצרכן.
