כצפוי: הריבית נותרה ללא שינוי ועומדת על 0.1%
כצפוי: הריבית נותרה ללא שינוי ועומדת על 0.1%
בבנק ישראל מציינים כי "תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן". על פי הודעת הבנק, "האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר בעוד 12 חודשים". הריבית עומדת על 0.1% מאז אפריל 2020
בנק ישראל החליט היום (ב') להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. הריבית נמצאת ברמה נמוכה זו מאז אפריל 2020, והחלטת הבנק המרכזי תואמת את ההערכות המוקדמות בשווקים הפיננסיים.
בבנק ישראל ממשיכים להעריך כי האינפלציה בחודשים הקרובים תהיה נמוכה וכותבים בהודעת הריבית כי "על פי תחזיות חטיבת המחקר, האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר בעוד 12 חודשים". הבנק מעדיף את התחזיות האופטימיות הללו על פני התחזיות הנגזרות משוקי ההון, ומבקש להרגיע את השווקים: "הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר התפתחויות אלו, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית".
על אף שבבנק ישראל ממשיכים להחזיק בעמדה כי הריבית היא זמנית, ניתן לזהות היחלשות בעוצמת הוודאות בניסוחי הבנק. כך לדוגמה, בבנק מציינים כי מחירי הנפט ומחירי ההובלה ירדו מעט "וייתכן שהם מסמנים את תחילתו של השינוי". בבנק חוזרים ומציינים כי "להערכת הבנקים המרכזיים והחזאים במדינות המובילות חלק משמעותי מהעלייה אינו צפוי להתמיד", מדובר בניסוח מעודן יותר לעומת הניסוחים הקודמים.
בבנק ישראל ביקשו גם לשכנע את השוק כי לא צפויה העלאת ריבית בקרוב והדגישו כי "תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן", ההדגשה כי הריבית צפויה להיות נמוכה למשך זמן ארוך נועדה, בין היתר, להרחיק ספקולנטים המשקיעים בשקל מתוך ציפיה להעלאת ריבית בעתיד.
בנוגע למטבע החוץ, ציין הבנק המרכזי כי השקל התחזק מאז ההכרזה על הריבית האחרונה באוקטובר ב-5.7% מול הדולר, וב-6.4% מהיורו. על אף שהבנק רואה בירידה ביצוא את אחד הגורמים לצמיחה הנמוכה ברבעון השלישי של 2021 (2.4%), לא נראה שהבנק מוטרד במיוחד מהירידה הזו, שכן עדיין רמות היצוא גבוהות בהשוואה לרמה ששררה במשק טרם משבר הקורונה. עם זאת, בבנק הדגישו כי 'הבנק ממשיך לפעול בשוק המט"ח – על אף שהבנק סיים את תכנית הרכישות של ה-30 מיליארד דולר – והוא עושה זאת בהתאם למצב המשק והמשך הפעילות הכלכלית'.
בשבוע שעבר התפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. עליית המחירים היתה נמוכה מהצפוי ועמדה על 0.1% בלבד, והביאה לכך שהאינפלציה השנתית עומדת כעת רק על 2.3%. העובדה שסביבת האינפלציה נמוכה יחסית הביאה לכך שההתלבטות בבנק המרכזי בנוגע להעלאת הריבית לא היתה קשה, שכן המדד האחרון מאפשר לבנק להמשיך ולהחזיק בעמדה כי האינפלציה היא זמנית.
עם זאת, על אף העלייה המתונה במדד, הציפיות לאינפלציה ל-12 חודשים הקרובים הנגזרות משוק ההון עדיין גבוהות, ועומדות על כ-2.4% בשנה. הציפיות לאינפלציה על פי החזאים הפיננסיים עומדות על שיעור נמוך יותר, של כ-1.8%.
שיקול מרכזי שמנע מהבנק המרכזי להעלות את הריבית הוא החשש שהצעד הזה יגרום להתחזקות נוספת בשקל. בנק ישראל איפשר בשבועות האחרונים לדולר ולשקל להיסחר ברמות נמוכות מאוד, אך עם זאת התחייב להתערב ברגע שהשקל יהיה חזק יותר מ"התנאים הבסיסיים במשק". מצד שני, צריך לזכור שייסוף השקל הוא אחד הגורמים המרכזיים שמאפשרים לבנק המרכזי ליהנות מאינפלציה נמוכה: כך לדוגמה, במדד האחרון מחירי הטיסות והנסיעות לחו"ל ירדו ב-8% והשפיעו משמעותית על המדד הנמוך.
עם זאת, לריבית הנמוכה יש מחירים משמעותיים, שהבולטים שבהם הם מחירי הנדל"ן: מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-10%, ועקב הריבית הנמוכה יש עלייה עצומה בביקוש למשכנתאות. כך, באוקטובר עמד סך המשכנתאות על 10.7 מיליארד שקל.
