ניתוחתיקון עיוותי הארנונה יוליד עיוותים חדשים
ניתוח
תיקון עיוותי הארנונה יוליד עיוותים חדשים
קרן הארנונה נועדה לתקן עיוות רב שנים, לפיו הארנונה למגורים נמוכה יחסית ובעצם הופכת את התושב לנטל כלכלי מבחינתו של ראש הרשות. אולם, לתיקון העיוות הזה יש מחיר בדמות עיוותי מס אחרים
קרן הארנונה נועדה לתקן עיוות רב שנים, לפיו הארנונה למגורים נמוכה יחסית ובעצם הופכת את התושב לנטל כלכלי מבחינתו של ראש הרשות, שבסופו של דבר יתקשה להעדיף בנייה למגורים. הארנונה העסקית לעומת זאת, הופכת את העסקים לרווחיים במיוחד ולכן ראש הרשות יעדיף כמה שיותר מ"ר לתעסוקה ומסחר. העיוות הזה מסביר במידה מסוימת שתי תופעות בעייתיות בכלכלה הישראלית, האחת היא קצב נמוך של בנייה למגורים. השנייה – התרחבות הפערים כלכליים בין ערים.
את שתי הבעיות הללו באה קרן הארנונה לפתור. הקרן תהפוך לכאורה את הבנייה למגורים לכדאית יותר, ואת הבנייה לעסקים לכדאית פחות. אך לתיקון העיוות הזה יש מחיר בדמות עיוותי מס אחרים. במשרד האוצר מתעקשים שעיוותי המס האחרים שווים את המחיר של תיקון עיוות הארנונה עסקית, אך מה שבטוח שגם את העיוותים שהאוצר יוצר עכשיו יהיה צורך לתקן בעתיד, וזה עשוי להיות לא פשוט. להלן שלוש דוגמאות לעיוותים שעשויים להיווצר.
1. פיזור במקום ציפוף והתערבות בעסקים
ההפרשה לקרן הארנונה צפויה להיות שונה מעיר לעיר. עיר שבה הארנונה העסקית לנפש גבוהה מאוד, כמו תל אביב, תשלם שיעור גדול בהרבה מהארנונה העסקית שלה. משמעות הדבבר בטווח הארוך היא שגידול עסקי בתל אביב יניב פחות הכנסה לעירייה, לעומת בת ים, למשל, שתיאלץ להפריש לקרן שיעור נמוך יותר מהארנונה העסקית.
יש מי שיאמר שמדובר בתוצאה ראויה, אבל מבחינת התיאוריה הכלכלית מדובר בעיוות כפול. ראשית, לא נכון שהמדינה תכוון ותחליט איפה יקום העסק הבא. אנחנו רוצים שהשיקולים יהיו כלכליים טהורים. שנית, יש יתרונות רבים לריכוז עסקים סביב מיקום גיאוגרפי צפוף, והקרן מעודד פיזור של עסקים. בעולם רגיל האוצר היה נעמד על הרגליים האחוריות נגד הענקת הטבת מס ייעודית לפתיחת עסקים בישובים ספציפייים.
2. תמריץ להישאר במדד חברתי־כלכלי נמוך
המודל הסופי של הקרן צפוי להקטין את ההפרשות מערים חלשות במדד החברתי־כלכלי. כלומר, גם עיר שיש בה הרבה עסקים תפריש פחות כסף לקרן אם התושבים שבה נמצאים במדד חברתי־כלכלי נמוך. דבר זה עשוי לייצר תמריצים נוספים לרשות להישאר במקום נמוך במדד, שמושפע מ־14 משתנים כמו חציון גיל, יחס תלות, אחוז משפחות עם 4 ילדים ומעלה, שנות לימוד, אחוז בעלי תואר אקדמי ועוד. הרצון ליהנות מהכנסות גבוהות עשוי להשפיע על קבלת ההחלטות של ראשי רשויות בנוגע לתמהיל האוכלוסיה, ובנוגע לעידוד השכלה ותעסוקה.
3. אי שיוויון בין רשויות מקומיות זהות
הקרן תעניק מענקים של 1,500־2,000 שקל בגין יחידות דיור שניתן להן היתר מ־2018 ואילך. המשמעות היא שכשנגיע ל־2050 ייווצר אי שיוויון קיצוני בהכנסות בין רשויות שונות בגלל הזמן שבו נבנו הדירות בהן. לדוגמה, חריש תממש את הציפיות והיא תגדל פי שמונה ויהיו בה 100 אלף תושבים. המשמעות היא שעבור רוב יחידות הדיור תקבל העיר ארנונה גבוהה. הארנונה למגורים פר תושב בחריש תהיה גבוהה במיוחד. לעומתה פרדס חנה־כרכור, שלא תגדל בשנים הללו, תיהנה מארנונה עסקית פר תושב נמוכה בהרבה.
יתירה מזו, גם אם פרדס חנה תכפיל את אוכלוסייתה ותגיע ל־90 אלף תושבים, היא תקבל מענקים מהקרן רק על חצי מהדירות. בזמן שבחריש מתקבלים מענקים על 90% מהדירות. ביקורת זו הושמעה על ידי ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, שאמר "אני מבין את ההיגיון בהצעת האוצר, אך המהלך לא נכון בראייה ארוכת טווח".
