משרד הביטחון מול הידועות בציבור
משרד הביטחון מול הידועות בציבור
חלק מחללי צה"ל שנפלו השאירו אחריהם בנות זוג שלא נישאו, שנאלצות לעבור דרך חתחתים כדי לקבל הכרה ותמיכה כלכלית ורגשית מרשויות המדינה
עולמם של רבים חרב עליהם מאז השבת השחורה באוקטובר ובכלל זה בנות זוגם של חיילי צה"ל שנפלו. אולם בעוד מי שהייתה נשואה לחייל שנפל מוכרת כאלמנת צה"ל וזכאית לסיוע כלכלי ורגשי - בנות הזוג של חיילים שנפלו לפני שמיסדו את הקשר חייבות לעמוד במבחנים נוקשים לצורך הכרה במעמדן כידועות בציבור. מקרים שונים בהם ההחלטה של משרד הבטחון התהפכה בבית המשפט, מלמדים כי חשוב לבחון כל מקרה לגופו.
מאז תחילת המלחמה אנו מקבלים ידיעות שוברות לב על חיילים שנפלו בקרב. חלק מחללי צה"ל שנפלו השאירו אחריהם גם בנות זוג שלא נישאו להם אך היו עימם בקשר משמעותי, לעיתים אף של אירוסין. אלו נאלצות לא פעם לעבור דרך חתחתים על מנת לקבל הכרה כ- 'ידועות בציבור' של החייל המנוח, ויחד עם ההכרה – גם מערך תמיכה כלכלי ורגשי מצד רשויות המדינה.
מי נחשבת אלמנת צה"ל?
אישה המוכרת כאלמנתו של חייל צה"ל (בסדיר, בשירות קבע או במילואים) זכאית למגוון הטבות כספיות, כמו גם לסיוע רגשי מצד גורמי המדינה. בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), אלמנת צה"ל הינה מי שהייתה נשואה לחייל ביום מותו, וכן מי שהתגוררה עימו לפני יום המוות ובאותו מועד היו ידועים בציבור כבני זוג.
יצוין, כי בת זוג שאינה אשתו כדין של המנוח או אינה מוכרת כידועה בציבור שלו, נחשבת 'רק' חברה של המנוח וככזו לא רק שאינה זכאית לתמיכה כספית, אלא אף אינה זכאית לתמיכה רגשית ושיקומית (היא אפילו אינה מוזמנת לטקסי זיכרון והנצחה).
במקרים רבים בנות הזוג אינן זוכות להכרה כידועות בציבור
בעוד נשים נשואות מוכרות אוטומטית כאלמנות צה"ל, על הידועה בציבור להוכיח את היותה "ידועה בציבור" ורק לאחר מכן תהא מוכרת כאלמנת צה"ל.
בחוק הישראלי אין הגדרה למונח "ידועים בציבור", אולם משרד הביטחון עושה שימוש לעניין זה בהגדרות המשמשות את המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לכך, יש לעמוד בשני מבחנים עיקרים לצורך הכרה כידועה בציבור: הראשון, חיי זוגיות משותפים והשני, ניהול משק בית משותף.
הלכה למעשה, מדובר במבחנים נוקשים שלא תמיד מתאימים לימינו או לנסיבות המיוחדות של המקרה.
לצורך עמידה במבחן הראשון של חיי זוגיות משותפים, יש צורך להוכיח "מערכת יחסים אינטימית שיש בה סממנים המעידים על קשירת גורל ורצון לחיות יחדיו". לשם כך, נדרשות הידועות בציבור להביא עדויות ממכרים בנוגע לזוגיות, להציג תיעוד שיחות בין בני הזוג, תמונות מטיולים משותפים ועוד.
ביחס ל- "משק בית משותף", יש להוכיח כי הזוגיות התאפיינה באלמנטים שונים כגון חשבון בנק משותף, תשלום משותף של חשבונות, רכישות משותפות ועוד. לאור דפוסי הזוגיות המשתנים של העשורים האחרונים, כמו גם מכיוון שבמקרים רבים מדובר בזוג צעיר מאוד, מדובר במבחנים שלא פשוט לעמוד בהם.
המבחן החשוב ביותר - אם כי לא תמיד חורץ גורלות - הוא מבחן המגורים המשותפים. הקושי להוכחת "משק בית משותף" מתעצם מאוד כאשר מדובר בבני זוג דתיים שאינם גרים יחד לפני החתונה. ואכן, בחודש נובמבר האחרון הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המשווה את מעמד ארוסות הנופלים לאלו של אלמנות צה"ל, במטרה להשוות את זכויותיהן של בנות זוג מהמגזר הדתי. בחודש ינואר 2024 הוגשה הצעת חוק דומה לדיון מוקדם בכנסת.
חשוב לבחון כל מקרה לגופו
על הקושי הניצב בפני נשים שבן זוגן נפל במהלך שירותו הצבאי להוכיח "משק בית משותף" ניתן ללמוד מהמקרה הבא:
המנוח היה חייל בודד שעלה מאוסטרליה. הוא פגש את בת זוגו ועבר לגור עימה בדירתה בתל אביב. לאחר נפילתו במסגרת שירותו הצבאי, משרד הביטחון דחה את בקשת בת הזוג להכרה כידועה בציבור. נקבע, כי אומנם המנוח ובת הזוג התגוררו יחדיו, אולם הם לא קיימו משק בית משותף, כלומר לא היה במקרה הנדון ניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת.
כך למשל, על אף המגורים המשותפים, בת הזוג היא זו ששילמה את שכר הדירה, חוזה השכירות היה על שמה, ולמרות שהחוזה הוארך, המנוח לא צורף כשוכר. בת הזוג אף הייתה זו ששילמה את תשלומי המיסים ביחס לדירה. כמו כן, המנוח לא שיתף את בת זוגו בפירוט הכנסותיו והוצאותיו, ובעיקר בחסכונותיו. לא היה להם חשבון בנק משותף ונקבע, בתחילה, כי הם לא רכשו יחד רכוש משותף. המנוח כתב בכל הטפסים שמילא בצבא, כי אימו תהיה המוטבת שלו לצורכי ביטוח ובכל העניינים הכספיים. גם בת הזוג מצידה לא רשמה את המנוח כמוטב בקופות הגמל ובחסכונות שלה.
לאור כל האמור, קבע משרד הביטחון כי למרות המגורים המשותפים, בת הזוג והמנוח לא ניהלו משק בית משותף ולכן בקשת בת הזוג להכרה כידועה בציבור נדחתה.
בת הזוג לא וויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי שהדגיש בפסיקתו כי כל מקרה חייב להיבחן לפי נסיבותיו הספציפיות, וכי לא ניתן להשליך על בני זוג צעירים שטרם ביססו את מעמדם בחיים, אורחות חיים המתאימים לזוג מבוגר.
בית המשפט בחן ביסודיות את הנסיבות העובדתיות של המקרה והגיע למסקנות אחרות, לדוגמה, כי הסיבה לאי שינוי חוזה השכירות הייתה התנגדותו של בעל הדירה להוספת שוכר. עוד התברר, כי בני הזוג רכשו ביחד חפצים רבים, כי המנוח עשה שימוש בכרטיס האשראי של בת הזוג, דבר המעיד על שיתוף כלכלי מלא ועוד. לאור כל האמור, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע, כי בת הזוג והמנוח היו אכן ידועים בציבור.
אסור להתייאש
העובדה כי מקרים הדומים בנסיבותיהם העובדתיות לעיתים מתקבלים ולעיתים נדחים, מלמדת כי אסור להתייאש. גם במידה ומשרד הביטחון דחה את התביעה, לא בהכרח כי נימוקיו יעמדו במבחן בית המשפט. במידת הצורך, כדאי להיוועץ באנשי מקצוע מתאימים, אשר רבים מהם מסייעים בימים אלה לפונות בהתנדבות מלאה.
* לשם הנוחות, כתבה זו נכתבה בלשון נקבה, אולם רלוונטית כמובן גם לגברים ששכלו את בנות זוגם.
מאת עו"ד טל איטקין , מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
