ההסכם להפסקת אש בצפון מתקרב והתוכנית לשיקום האזור עוד לא קיימת
ההסכם להפסקת אש בצפון מתקרב והתוכנית לשיקום האזור עוד לא קיימת
על רקע הכוונות להפסקת האש בצפון ביקורת נוקבת של ראשי רשויות, תעשיינים ותושבים: התוכנית לשיקום הצפון מתנהלת בעצלתיים, משרד ראש הממשלה כשל בהכנת תוכנית אופרטיבית, השר החדש האחראי לשיקום הצפון והדרום עדיין לא באירוע, והמסגרת התקציבית כללית ולא מגובה בתוכניות עבודה בשטח
ההתקדמות במשא ומתן בתיווך אמריקאי להסכם שינצור את האש בין ישראל לחזבאללה בלבנון מתקבל בקרב ראשי רשויות בצפון בחשדנות, ובעיקר בחשש שהוא לא יממש את התחייבות הממשלה והצבא שרבבות מתושבי היישובים הסמוכים לגבול שפונו מבתיהם בתחילת המלחמה ישובו אליהם בביטחון.
ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן הגדיר את ההסכם המתגבש כ"ההסכם כניעה" ואמר כי יחשוף את תושבי הצפון למתקפת ענק בדומה לזו שעשה חמאס בדרום בשבעה לאוקטובר. לדבריו "אני לא מבין כיצד הגענו מ'ניצחון מוחלט' לכניעה מוחלטת ומדוע אנחנו לא מסיימים את מה שהתחלנו. הצלחנו למוטט את חזבאללה ובמקום להמשיך לכתוש אותו עד עפר אנחנו מתכוונים לעשות לו החייאה ולספק לו אוויר לנשימה. התושבים שלנו ישובו לעיר הרוסה, בלי ביטחון ובלי אופק. השתגענו?".
כ־22 אלף מתוך כ־24 אלף תושבי קריית שמונה מפונים מבתיהם זה מעל שנה, ורחובות העיר נראים שוממים, חשופים לירי יום יומי מלבנון, הפעילות העסקית והתעשייתי בה שבקה כשרוב בעלי העסקים נאלצו לסגור אותם או להעתיק אותם למקומות עורפיים ובטוחים יותר.
בשיחה עם כלכליסט אמר אתמול שטרן כי "70% מכלל העסקים הקטנים בקריית שמונה העתיקו את פעילותם למקומות אחרים וכך גם מפעלי תעשייה גדולים, שחלקם פינו את מכונות הייצור שלהם למקומות עורפיים שעדיין נמצאים בתחום יישובי קו העימות אך בטוחים יותר, כך שהם ממשיכים לקבל את אותן הטבות מהמדינה שהיו מקבלים גם בקריית שמונה. 68% מתושבי קריית שמונה שישובו ביום מן הימים לעיר לא ימצאו מקומות עבודה כי הם התפנו מכאן".
הוא חושש כי ההצהרות מצד ראשי מערכת הביטחון ומפקדים בצה"ל שלפיהן תושבי הגליל שפונו מבתיהם יוכלו לשוב אליהם בבטחה, יימצאו כהבטחות חלולות ובלי כיסוי. "אנחנו עלולים לשוב לנקודה שבה היינו ערב המלחמה, כשחזבאללה מתחמש ומתעצם מעבר לגדר ומאיים על תושבינו. אחרי שבעה לאוקטובר אנחנו חייבים לחשוב אחרת ולהתנהל אחרת. אני סבור שדין חזבאללה בלבנון צריך להיות כדין חמאס בעזה אך אני ריאלי ומבין שזה כבר לא יקרה. המינימום הוא להקים אזור חיץ בין היישובים הישראליים לבין לבנון, 'דד־זון' כמו בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית. לא מתפקידי להגיד אם זה יהיה אזור חיץ של שלושה או עשרה קילומטר, את זה שיחליטו המפקדים בצבא. אסור לנו להסכים עם מצב שבו אנשים שבים לבתיהם ונמצאים בסכנה קבועה של ירי ישיר מהכפרים בדרום לבנון".
האמון של ראשי הרשויות בצפון במשרדי הממשלה נשחק עד דק במהלך המלחמה המתמשכת. בחודשים ארוכים מדי של אש בלתי פוסקת מלבנון, הצפון הופקר והוזנח בידי המדינה כששרים מיאנו להתחבר אל המצוקות הרבות שעולות מן השטח תוך יחס ציני ואטום מצד הממשלה.
"ההסכם המתהווה יעלים גם את מעט האמון שעוד נשאר כאן במדינה", אומר שטרן. "במשך למעלה מ־13 חודשים של מלחמה אנחנו נותנים לממשלה רוח גבית חזקה כדי שלא נצטרך לשוב למצב שהיה כאן קודם וכעת, אנחנו עלולים למצוא עצמנו במצב הרבה יותר גרוע, כשאנחנו מבינים היטב את הסכנה שאליה אנחנו חשופים. סבלנו במשך כל התקופה הזאת בשקט מופתי כדי לשוב למציאות אחרת אבל במקום למצות את ההזדמנות שיש לה, הממשלה מחמיצה אותה".
האטימות של רשויות המדינה כלפי הצפון התבטאה בסאגה הממושכת שקדמה למינוי של פרויקטור מטעמה שאמור לרכז את הטיפול ואת המענה של משרדי הממשלה למצוקות ביישובים. פרט לשיקום הנזק הפיזי הלחימה המתמשכת יצרה צורך בפיתוח פתרונות בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והחוסן הנפשי של אלה מתושבי הגליל שנשארו בבתיהם ואלה שהתפנו מהם. מינויו של אליעזר (צ'ייני) מרום לתפקיד הפרויקטור בא לאחר שהממשלה קיבלה החלטה על הקצאת מיליארדים לשיקום הצפון במסגרת מתווה רב שנתי, אך הגעתם לשטח נעשית לפי שעה בעצלתיים. "קשה להבין על סמך מה הוא יכול לממש את תוכניותיו", אמר שטרן וראש מועצת הגליל העליון זלץ אמר כי "מינהלת היא תוספת של ביורוקרטיה, מה גם שלפרויקטור אין סמכויות ותקציבים בעוד שהצרכים בשטח מחייבים מענה דחוף".
גם אתמול נמשכה האש בצפון, כשחזבאללה שיגר לעבר יישוביו רקטות וכטב"מי נפץ. צה"ל המשיך לתקוף בלבנון, כשחיל האוויר הפציץ מבנים בצור ובביירות. זאת, כשברקע נמשכים המאמצים להשיג הסכמות שיובילו להסדר חדש שיאפשר את הפסקת הלחימה, אולי עד סוף השבוע הקרוב. "חמאס, חזבאללה, סוריה ואיראן כבר נמצאים במקום אחר וזאת הזדמנות לסדר חדש", אמר אתמול ראש מועצת הגליל העליון גיורא זלץ. "מתחילת המלחמה המדינה לא מחוברת לשטח ומבחינה כלכלית עליה לפעול מיידית להפניית תקציבים, השקעות והטבות מס לתושבי הצפון כי האירוע הכלכלי והחברתי חשוב לא פחות מהאירוע הביטחוני".
שמאים כבר מגיעים למטולה, שתולה ומנרה
תהליך שיקום הצפון צפוי להימשך שנים. גם אחרי למעלה מ־400 יום של מלחמה, תמונת הנזקים הרבים שהסבו הטילים, הרקטות והכטב"מים ליישובים בגליל העליון ובעומק הצפון עדיין לא ברורה במלואה. נתונים עדכניים של מינהלת אופק צפוני של משרד הביטחון מצביעים כי מתחילת המלחמה נגרמו ביישובים הסמוכים לגבול עם לבנון למעלה מ־2,700 מקרי נזק, רובם הגדול בעקבות פגיעות אויב ואחרות בעקבות פעילות צה"ל — המתאפיינת בעיקר בפגיעה בתשתיות ביישובים בשל תנועה ערה של משוריינים וטנקים. לפי נתוני מינהלת אופק צפוני, רוב הפגיעות ביישובים אלה היו בדירות.
עם זאת, נתונים שמסרה אתמול לכלכליסט רשות המסים מצביעים על נזק נרחב הרבה יותר באזור עכו, טבריה וחיפה. מנתוני הרשות עולה כי בשלושת אזורים אלה נרשמו עד כה כמעט 9,000 מקרי פגיעה במבנים, למעלה מ־7,000 מקרי פגיעה במכוניות וכ־340 מקרי פגיעה בתשתיות חקלאות. ברשות אמרו כי באותם אזורים שולמו עד כה פיצויים בסכום כולל של כ־140 מיליון שקל, לרבות מקדמות. מדובר בנתוני ביניים, שכן לא על כל מקרי הנזק הוגשו עד כה תביעות ולא לכל האתרים התאפשרה הגעת גורמי הערכה. שם הוסיפו כי מתחילת המלחמה עסקים בצפון קיבלו פיצוי על נזק עקיף בסכום כולל של כ־2 מיליארד שקל.
לאחר שנמנעה מהערכת היקף הנזק ביישובים הסמוכים לגבול הצפון, מהחשש לירי טילי נ"ט, רשות המסים החלה בשבועות האחרונים לשגר שמאים מטעמה ליישובים כמו מטולה, שתולה ומנרה. אחד הקשיים בעמידה על היקף הנזק ביישובים אלה נובע מכך שרבים מהבתים שנפגעו ריקים, ובעליהם מפונים למקומות אחרים. בימים האחרונים היא כבר מיפתה את מרבית אתרי הנזק, גם אם לא עמדה על היקפו. לפי הערכות של גורמים מקצועיים מלאכת השמאות המלאה של כלל האתרים שנפגעו בצפון תימשך כשנה וחצי — שנתיים. ברשות המסים מעדיפים להאיץ בשלב ראשון שיקום של מבני ציבור, כמו גני ילדים ובתים שנפגעו קל וזאת כדי לאפשר את תחילת חזרתם של תושבים ליישובים שנפגעו. בתים שספגו פגיעות ישירות והנזק בהם קשה, שיקומם יארך לפחות כשנה.
"שומרים על גחלת הייצור תחת אש"
אחד העסקים שעדיין מחכה לפיצוי ממס רכוש הוא מפעל DPL מקיבוץ עמיר שעוסק בייצור מוצרי ספיגה בהם חיתולים ומטליות לחות. הוא ניזוק ביולי האחרון כשרקטה מלבנון פגעה ישירות במחסן שלו והרסה חלק ניכר ממלאי יקר של חומרי גלם שיובא זמן קצר לפני כן מחו"ל. לדברי המנכ"ל פיני אזולאי ההתדיינות שהוא מקיים מאז עם רשות המסים על גובה הפיצוי — עדיין נמשכת ובינתיים הוא נאלץ לספוג את העלויות. "נאלצתי לרכוש חומרי גלם חדשים במקום אלה שניזוקו קשות בעקבות הפגיעה, זה עלה לי במינוס של שני מיליון שקל מהתזרים", אמר.
חרף הירי מלבנון, במהלך כל המלחמה המפעל בעמיר פועל כרגיל, ומייצר בין השאר את מותג המגבונים הלחים "בייבי־סיטר". לדברי אזולאי "לאורך כל התקופה הזאת היה לנו הרבה יותר קל לסגור את המפעל וליהנות מכספי פיצויים. עם זאת, אנחנו שומרים על גחלת הייצור מתוך רצון לשדר לשוק עסקים כרגיל וגם מהחשש לאבד את פלח השוק שלנו אל מול המוצרים המתחרים שמיובאים לארץ".
ברקע ההתקדמות במו"מ לקראת הפסקת אש, הוא העריך כי גם אם הסכם כזה יחתם בטווח הזמן המיידי חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם תיארך זמן רב. "יש אלפים שמפונים מבתיהם למקומות רבים בכל הארץ, ילדיהם כבר רשומים למסגרות ולמוסדות חינוך והם לא ימהרו לשוב לכאן, לפחות עד הקיץ ובזמן הזה הם יעקבו אחר היציבות הביטחונית באזור ובעמידותן של ההסכמות שיושגו בין ישראל ללבנון. שום דבר לא יקרה כאן בלחיצת כפתור, וגם אחרי שנשוב לבתינו תמיד יקנן החשש שעלול לקרות משהו נורא. תחושת הביטחון שלנו נפגעה קשות וייקח שנים לשקם אותה. עם כל זאת אנחנו מחכים שהמלחמה תסתיים כבר ושנתחיל לשלם את האוברדראפט שהמדינה הכניסה אותנו אליו".
אתמול ועדת הכספים של הכנסת אישרה את תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים לחודשים ספטמבר ואוקטובר שמאפשרות פיצוי במסלולי מחזורים, שכר והוצאות מזכות לעסקים שניזוקו בצפון בעקבות המלחמה. הוועדה החליטה שעסקים בחיפה יקבלו פיצוי במתווה מצומצם ביחס למתווה הפיצויים המוצע לשאר האזורים בצפון, בנימוק שהגבלות פיקוד העורף היו קלות יותר באזור זה לעומת אזורים אחרים (ראו גם בעמוד 8). בעקבות החלטה זו, עסקים בחיפה ובקריות יהיו זכאים לפיצוי במסלול הוצאות מזכות בלבד, באופן המזכה אותם בפיצוי על שכר לעובדים ועל תשלומים קבועים של העסק כמו שכר דירה וארנונה. הדיון על מעמדן של חיפה והקריות אל מול מתווה הפיצויים של המדינה יעלה שוב לדיון בוועדה במהלך השבועות הקרובים.
