דעההשינוי שמנכ"ליות קופות החולים צריכות להוביל
דעה
השינוי שמנכ"ליות קופות החולים צריכות להוביל
המינוי של אישה שלישית למנכ"לית קופת חולים צריך להביא עמו צעדים משמעותיים בטיפול בבריאות הנשים בישראל. זו ההזדמנות של הקופות להתגייס ולהוריד את גיל הממוגרפיה מ-50 ל-40
בשבוע שעבר מונתה רות רלבג למנכ"לית קופת חולים כללית. זו אולי לא היתה הפתעה לחלקנו, מאחר שרלבג מגיעה מתוך הקופה, והיא בעלת היכרות עמוקה עם עולמות הבריאות והפיננסים – גם בתקופת הקורונה. אחרי הכל, שני העולמות הללו מניעים יחדיו את מערכת הבריאות בעולם בכלל ובישראל בפרט.
המינוי הנוכחי, לצד המינוי הקודם של סיגל דדון-לוי למנכ"לית מכבי, פתח דף חדש עבור לא מעט נשים בישראל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכעת יש נבחרת משמעותית של מנכ"ליות המנהלות שלוש מתוך ארבע קופות חולים בישראל, יחד עם סיגל רגב רוזנברג, שעומדת בראש קופת חולים מאוחדת בשלוש השנים האחרונות. שלושתן יחד מהוות את ראש הפירמידה המספקת שירותי בריאות בקהילה לאזרחי מדינת ישראל.
עם כוח גדול מגיעה גם אחריות
תפקיד המנכ"לית הוא ללא ספק אחד המשפיעים במערכת הבריאות. הוא מרכז בידו עוצמה גדולה, תקציבים אדירים והשפעה בתחום הבריאות. כלומר עם כוח גדול מגיעה גם אחריות רבה.
רגב רוזנברג, האישה הראשונה שמונתה לתפקיד מנכ"לית קופת חולים, השכילה כבר מזמן להבין את גודל האחריות שנפלה בחלקה. עם כניסתה לתפקיד לפני כשלוש שנים, החליטה על אימוץ מהלכים חדשניים בכל הקשור לבריאות האישה במגזר החרדי, ובהם הבטחה לניידת לביצוע בדיקות סקר, מתוך נקודת מוצא מובנת בהחלט שהאמא החרדית היא גם זו שצריכה את התמיכה הדחופה ביותר.
אך לא די בכך. בישראל, כמו ברוב מדינות המערב, קיימת תוכנית סקר לגילוי מוקדם של סרטן שד, המותאמת על פי גורמי הסיכון של הנבדקת. כל אישה מגיל 50 מקבלת מכתב המזמן אותה לבצע בדיקת ממוגרפיה, אותה המדינה ממליצה לעבור פעם בשנה או שנתיים החל מגיל זה. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון ממליץ משרד הבריאות להתחיל את בדיקות הסקר לגילוי סרטן שד בגיל צעיר יותר. אין ויכוח על עצם היותה של הממוגרפיה מצילת חיים.
אולם בעולם המערבי כבר יודעים שחשוב להתחיל את בדיקות הסקר כבר בגיל 40. מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,400 נשים חדשות עם סרטן השד, כרבע מהן מתחת לגיל 50, ורובן המכריע לא משתייכות לקבוצת סיכון כלשהי. גילוי בשלב מוקדם מביא ליותר מ-90% החלמה, אך גם מאפשר ליהנות מטיפול מתון יותר, מתופעות לוואי קלות יותר ומחזרה מהירה יותר לחיים איכותיים.
המשמעות של זה היא פחות סבל פיזי ונפשי למשפחות, פחות נזק כלכלי להן וגם לקופות החולים ולמשק, ויותר נשים שיוכלו לחזור למעגל העבודה. כך לדוגמה על פי הערכות כלכליות, החל מהשנה השנייה להורדת גיל הממוגרפיה ל-40 תחסוך המדינה בהוצאות על טיפולים כ-21 מיליון שקל, כאשר החיסכון בשנה החמישית צפוי להאמיר עד לכדי 40 מיליון שקל. יתרה מכך, אבחון מחלה בשלב מתקדם גורר עלויות נוספות המושתות על המשק, דוגמת קצבאות והטבות מס המחולקות לחולות, עלויות למעסיק בגין ימי מחלה של החולה ובני משפחה, פיטורים וגיוס עובד חדש במידת הצורך ועוד.
עם ההבנה הזאת, שהגילוי המוקדם של סרטן השד הוא קריטי להצלה של אלפי נשים בישראל מדי שנה, הגיע העת ששלוש הנשים העוצמתיות האלה יפנימו את הכוח שלהן, ייקחו אחריות משותפת וילחצו על משרד הבריאות למימון ביצוע בדיקות ממוגרפיה כבר מגיל 40. הצעד החשוב הזה יכול אולי להציל את חייהן של רבע מהחולות בסרטן השד מתחת לגיל 50 – וזו מטרה ראויה ללא ספק.
סיגל רצין היא מנכ"לית עמותת "אחת מתשע"
