דעהאפליית מחירים על בסיס מגדרי משפיעה על הוצאות משק הבית
דעה
אפליית מחירים על בסיס מגדרי משפיעה על הוצאות משק הבית
אישור תקציב המדינה לשנת 2024, עליות המחירים במוצרי הצריכה והחשש ממיתון במשק - ממחישים את ה"מס הורוד". מס זה הוא אפליית מחירים על רקע מגדרי כך שנשים נדרשות לשלם יותר על הגרסה הנשית. על המס כולנו משלמים ולכן יש להעלות את השיח עליו, ואולי אף לשנות אותו
אישור תקציב המדינה לשנת 2024, הכולל קיצוץ רוחבי של 5%, הטלת גזירות במע"מ ובמס הבריאות, עליות המחירים במוצרי הצריכה והחשש ממיתון במשק - כל אלו הם הזדמנות להעלות למודעות הציבורית את תופעת "המס הורוד" ואת השפעתה על הוצאות משק הבית כולו.
ה"מס הורוד" הינו אפליית מחירים על רקע מגדרי כך שנשים נדרשות לשלם מחיר גבוה יותר על מוצר זהה המופיע בגרסתו "הנשית". התופעה קיימת ברחבי העולם, ומגובה במחקרים שנערכו במדינות שונות, בהם נמצא כי מוצרי צריכה הממותגים כמיועדים לנשים יקרים יותר מאלה המיועדים לגברים.
כך למשל, מחקר מקיף שנערך בעיריית ניו יורק ב- 2015 בחן את מחיריהם של 800 מוצרים בגרסתם "הנשית", לעומת מחיריהם של הגרסה "הגברית", ומצא כי המוצרים שפנו לנשים נמצאו ב-40% מהמקרים יקרים יותר. לפיכך, קבע כי מדובר ב"תמחור מגדרי". מחקר אחר שנערך בשבדיה ב-2022 מצא, שנשים משלמות בממוצע כ- 4% יותר על מוצרי היגיינה בהשוואה לגברים, ובספרד נשים שילמו 5.4% יותר. על רקע זה החליטה מדינת ניו יורק לאסור בחוק תמחור שונה על בסיס מגדרי של שירותים או מוצרים דומים.
למצער התופעה רווחת גם בישראל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן ב-2018 את מחיריהם של מוצרי דאודורנטים וסכיני גילוח פר יחידה, ומצא שבכל הקטגוריות שנבחנו המחיר לנשים היה גבוה יותר. מחירי המוצרים נבחנו בתחשיב זה מכיוון שככלל האריזות המיועדות לגברים גדולות יותר מאלו של הנשים. כך נמצא, שמחיר סכיני הגילוח לנשים היה גבוה ב-4.5% ממחירם לגברים, ובדיאודורנט סטיק נמצא פער ניכר במחיר המוצרים לנשים של כ-41%. ב-2023 המרכז בחן מחדש את מחיריהם של המוצרים ומצא, שפערי המחירים שרירים וקיימים. המחיר הממוצע לסכין גילוח המיועדת לנשים נמצא גבוה ב-12.5% לעומת זו המיועדת לצרכנים הגברים. פער נמצא גם במחיר הממוצע לגרם דיאודורנט סטיק לנשים, הגם שנמוך מזה שנמצא ב-2018, ועמד על פער של כ-6% לעומת מחירו באריזת הגברים.
גם לאחר שקלול טיעוני היצרנים והיבואנים כהבדלים בעלויות הייצור, האיכות והעיצוב - עדיין פערי המחירים הללו מבטאים אי שיוויון כלכלי בין נשים לגברים. אי שיוויון זה מעמיק את הפערים הקיימים ממילא בין נשים לגברים בשוק העבודה הישראלי, כפערי שכר העומדים על כ-32%, וייצוג חסר של נשים בעמדות ניהול ובדירקטוריונים הציבוריים (26%) והפרטיים (10% בלבד).
מדיון שהתקיים בנושא בכנסת ביוני האחרון התברר שאין ולו גורם ממשלתי אחד המבצע בחינה של פערי המחירים על בסיס מגדרי. בהקשר זה יודגש, כי חוק הגנת הצרכן בישראל אינו מתייחס לתופעה והצעות חוק בנושא שניסו להוסיף תיקון לחוק לא קודמו. לכן, יש חשיבות להביא את הנושא לפתחו של הציבור. נדרש להרחיב המודעות לתופעה אצל הצרכניות והצרכנים ולהדגיש, כי ייקור המוצרים המכוונים לנשים פוגע בסופו של דבר בהוצאות משק הבית כולו.
בישראל שנת 2024, התפיסות החברתיות-תרבותיות באשר למעמדן של הנשים בחברה עדיין מאופיינות בגישה שמרנית, השמה דגש על תפקידה המסורתי של האישה. בכך ניתן משנה תוקף להבחנות מגדריות, בין נשים לגברים, שמוצאות דרכן גם למדף הטואלטיקה בחנות. הניראות הנשית של המוצר, כפי שבאה לביטוי בצבע, בעיצוב, בניסוח השיווקי ובגודל המוצר מנוצלת תדיר על-ידי היצרנים והיבואנים וכך הנשים נאלצות לשלם מחירים גבוהים יותר. על כך יש להוסיף מוצרי היגיינה נשית שהינם מוצרי צריכה חיוניים מדי חודש, וממילא לרוב מחירם בארץ גבוה מזה שבמדינות אחרות.
בשל כל זאת, ככל שהציבור יהיה מודע יותר לתופעת "המס הורוד" כך גובר הסיכוי שהוא יצמצם את צריכתם של המוצרים היקרים, ואולי אף יגבר הלחץ על היצרנים והיבואנים לצמצם את פערי המחירים.
ובחזרת למדינה, בשיח הציבורי יש לדרוש ממשרד האוצר או הכלכלה לבצע בחינה מקיפה של הנושא. כך ניתן יהיה לקבל תמונת מצב רשמית להיקף התופעה בישראל. על בסיס תמונת מצב מהימנה ניתן יהיה לגבש פתרונות כמו הנחיות ממשלה ליידוע ציבור הצרכנים, או קידום חקיקה שתאסור על תמחור שונה למוצרים זהים. כך גם יתאפשר לקדם החלטת ממשלה לביטול המע"מ על מוצרי הגיינה נשית, שהינם בגדר מוצר צריכה בסיסי עבורן, כפי שהוחלט בבריטניה בשנת 2022.
ככל שיתרחב העיסוק הציבורי בסוגיות "המס הורוד" כך תגבר המודעות לפערי המחירים הללו ויתאפשר לצמצם את היקפם. על המס המגדרי כולנו משלמים ולכך השפעה כלכלית נרחבת.
ד"ר יעל פרואקטור עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה
