נתוני הצמיחה עודכנו כלפי מעלה: המשק התרחב ב-14.4% ברבעון הראשון
נתוני הצמיחה עודכנו כלפי מעלה: המשק התרחב ב-14.4% ברבעון הראשון
בנתונים שפורסמו לפני כחודש עמד שיעור הצמיחה על 14.1%; התוצר ברבעון הראשון של השנה נמוך ב-1.3% מזה של התקופה המקבילה אשתקד, דבר שמשקף ירידה שנתית של 3% בתוצר לנפש
המשק הישראלי צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון האחרון של 2023 - רמה המשקפת צמיחה של 14.4% בחישוב שנתי. כך עולה מעדכון הלמ"ס לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון של 2024.
הנתונים הקודמים שפורסמו לפני כחודש היו נמוכים במעט, ועמדו על 3.3% בחישוב רבעוני, ו-14.1% בחישוב שנתי. ההבדלים אינם משמעותיים, ועדיין מלמדים כי המשק הישראלי מתאושש מהמלחמה, אך עדיין לא הגיע לרמה של טרום המלחמה. לפי הנתונים הנוכחיים, התוצר ברבעון הראשון של השנה נמוך ב-1.3% מזה של התקופה המקבילה אשתקד, דבר שמשקף ירידה שנתית של 3% בתוצר לנפש (בחישוב הקודם, הירידה בתוצר היתה 1.4% ובתוצר לנפש היתה 3.1%, ש"ט).
לפי העדכון, נתוני התוצר העסקי נותרו על כנם - התאוששות חדה של כ-21.3%, בחישוב שנתי, שהם 3% בחישוב רבעוני. העדכון נובע מעדכון בצריכה הפרטית, ביצוא, ובהוצאה הציבורית. הצריכה הפרטית עלתה ב-26.9% בחישוב שנתי, שהם 6.1% בחישוב רבעוני (לעומת 26.3% ו-6%, בהתאמה, בנתונים הקודמים).
העדכון העיקרי נובע מכך שההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-7.7%, בחישוב שנתי, לעומת הרבעון האחרון של 2023 (שהם 1.9% בחישוב רבעוני), זאת לעומת 7% בלבד בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) בנתונים הקודמים.
הירידה בייצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים והייטק) עמדה על 5.5%, בחישוב שנתי, לעומת הרבעון האחרון ב-2023 (1.4% בחישוב רבעוני) זאת לעומת הנתונים הקודמים שעמדו על 10.4% ו-2.7%. נראה שהעדכון החיובי נובע מכך שהירידה בייצוא הסחורות היתה בשיעור של 18.7% בחישוב רבעוני, לעומת 26.5% בנתונים הקודמים. עם זאת, גם כאן, הממצאים החדשים אינם משנים את התמונה הגדולה, והאמירה כי יצוא ההייטק בירידה ויצוא היהלומים בעלייה, ממשיכה להיות נכונה.
גם אחרי העדכון, שיעור הגידול בהשקעה בנכסים קבועים ברבעון הראשון של 2024 ממשיך להיות מעודד - 48.5% לעומת הרבעון האחרון של 2023, אך עדיין נמוך ב-16.5% לעומת הרבעון הראשון אשתקד. הגידול בהשקעה נבע מעלייה של 133.6% בהשקעה בבנייה (לעומת כ-148% בנתונים הקודמים). ישנה גם עלייה משמעותית בהשקעה במכונות וציוד (106.1%) הנובעת מרכישות של מערכת הביטחון, וזינוק (32%) בכל הקשור למוצרי קניין רוחני שגם הוא מיוחס בחלקו להשקעות ביטחוניות.