"כעת, כשהרפורמה המשפטית במתכונתה מתה, חובתנו כעו"ד לדון במחלוקות שעמדו ביסוד הרפורמה באמצעות שיח מקרב"
"כעת, כשהרפורמה המשפטית במתכונתה מתה, חובתנו כעו"ד לדון במחלוקות שעמדו ביסוד הרפורמה באמצעות שיח מקרב"
פורום Duns100 לבכירי ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית התקיים השנה בצל מלחמת חרבות ברזל וחלק ניכר מהשיח התמקד בלחימה ובאופן שבו היא משפיעה על מדינת ישראל ועל עולם המשפט. בכירי הליטיגטורים בישראל התייחסו לאתגרי השעה בתחום הליטיגציה המסחרית בפרט, ובמערכת המשפטית בכלל
ביום שני השבוע התקיים פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית, ובאופן לא מפתיע רוב עורכי הדין הבכירים דיברו על מלחמת חרבות ברזל ועל הרפורמה המשפטית, לעיתים גם על החיבור ביניהן. עורכי הדין הרבו לדבר על האופן שבו משפיעה המלחמה על החברה הישראלית, כמו גם על עולם המשפט וענף הליטיגציה המסחרית. בנוסף, הם התמקדו במצב של מערכת המשפט והחברה הישראלית טרום המלחמה, ועל האופן שבו מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית עם אתגרי השעה.
חלק מעורכי הדין קישרו את הרפורמה המשפטית לאירועי השבעה באוקטובר, לעיתים באופן ישיר, לעיתים באופן עקיף. לצד השיח המכבד, ניכר היה שגם בקרב משתתפי הדיון יש ריבוי דעות לגבי האופן בו השפיעה האווירה הציבורית על אירועי השביעי באוקטובר. רבים מעורכי הדין התנגדו לרפורמה המשפטית וטענו עוד לפני המלחמה כי השלכותיה הרסניות, הן בתחום המשפטי והן לחברה הישראלית. כעת, כמעט 4 חודשים מפרוץ המלחמה, רבים מעורכי הדין שיתפו את תחושותיהם לגבי הטלטלה שעברה מערכת המשפט בשנת 2023. במקביל, עורכי דין רבים קראו למצוא את המאחד שבחרה. קריאה זו לאחדות היא אכן חשובה, השאלה היא האם היא יכולה להתקיים לאור ריבוי המחלוקות בחברה הישראלית, כמו גם ההתנגשות שהכרנו בחודשים האחרונים בין ערכים, דעות ואידיאולוגיות מנוגדות בחברה הישראלית.
חלק מעורכי הדין התייחסו למעמד של המערכת המשפטית הישראלית בעולם, כולל בהקשר האקטואלי של הדיונים האחרונים ואלו שיבואו בהמשך בבית הדין בהאג. עורכי דין רבים התייחסו להחלטת בית המשפט העליון לגבי ביטול עילת הסבירות והסבירו את המשמעות הנרחבת של החלטה משמעותית זאת. רבים מעורכי הדין הביעו דאגה מהתנהלות הממשלה הנוכחית ומהנכונות שלה לשמר את ערכי הסטטוס קוו של הדמוקרטיה היהודית, תוך שהם מציינים כי ישנה חשיבות גדולה בתיקון חוקה מסודרת במדינת ישראל, "עד כשבוע לפני המלחמה, הנושא הבוער בישראל היה המהפכה המשפטית. עם תחילת המלחמה התקיימו בבתי המשפט דיונים דחופים בלבד והשבת המערכת המשפט לפעילות מלאה הייתה הכרחית להנעת המשק הישראלי", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "לאחר כשנה, מאז הכריז שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה המשפטית, הקואליציה הביאה על עצמה את המהפכה החוקתית השנייה בישראל. המסר שעלה מפסיקתו של בית המשפט העליון, הוא הצורך המהותי בחוק יסוד החקיקה״.
מעבר לכך, במהלך הפורום עורכי הדין העלו לדיון גם נושאים חשובים נוספים שבימים כתיקונים היו מקבלים תשומת לב רבה יותר, כמו האתגרים המערכתיים הקיימים סביב נושא תובענות ייצוגיות, קידום בתי משפט מקצועיים, השלכות ההתקדמות הטכנולוגית בבתי המשפט ועוד.
בכנס השתתפו: עו"ד אהרון שוורץ - שותף, איתן לירז ושות׳, עו"ד אייל בר אליעזר - שותף מנהל, בלטר גוט אלוני עורכי דין, עו"ד אילן בומבך - בעלים, אילן בומבך ושות׳, עו"ד אלי שימלביץ - ראש מחלקת ליטיגציה יגאל בורוכובסקי ושות' – משרד עורכי דין, עו"ד אסף הדני - ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, יוסי לוי ושות', עורכי דין, עו"ד ברוריה לקנר- שותפה- מייסדת, בן-שחר,לקנר ושות', עו"ד גיורא ארדינסט - שותף מייסד, ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות׳ עם המבורגר עברון, עו"ד דיבון פרקש - שותף מייסד, צברי פרקש ושות׳ עורכי דין, עו"ד דניאל טבקוב סדן - שותף בתחום ליטיגציה, גולדבלט גינדס יריב - עו"ד, עו"ד הלה פלג - שותפה מחלקת ליטיגציה, אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד טל בננסון - שותף מייסד, טל בננסון ושות', משרד עורכי דין, עו"ד טל רון - שותפת ליטיגציה מסחרית, פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד יאיר עשהאל - שותף בכיר, ש.פרידמן אברמזון, עו״ד, ד"ר עו"ד יעל ארידור בר אילן - מייסדת, ד״ר יעל ארידור בר אילן, משרד עו״ד, עו"ד יעל רימר - שותפה במחלקת ליטיגציה וראש תחום קניין רוחני (במשותף), פישר (.FBC & Co), עו"ד יצחק יונגר - שותף מייסד, פרידמן, יונגר ושות', עורכי דין, עו"ד לירן בר-שלום - שותף, מיתר I עורכי דין, עו"ד מיכאל בך - שותף, בך, לדרמן ושות', עורכי דין, עו"ד מירב בר-זיק - שותפה מייסדת, תל-צור ושות׳, עורכי-דין, עו"ד נועם בר דוד - שותף וחבר הנהלה, סלומון, ליפשיץ ושות', עו"ד ניר קהת - שותף ליטגציה, ארנון, תדמור – לוי, עו"ד סילביה גל-יהב - שותפה, ליפא מאיר ושות', עו"ד עודד גרוס - שותף, ליטיגציה וישוב סכסוכים, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד עופר צור- שותף, ראש מחלקת הליטיגציה, גורניצקיGNY , עו"ד עפר פירט - שותף מייסד, FWMK - Law Office, עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב גרוס זליגמן, ד"ר רוי בר קהן - שותף, בר - קהן ציגנלאוב ושות', עו"ד רונן ברומר - שותף, ש. הורוביץ, עו"ד רונן קצף - שותף, משרד עורכי דין פירון, עו"ד רז בן-דור – שותף, ראש מחלקת ליטיגציה, מטרי, מאירי, וכט ושות׳, עורכי דין, עו"ד שמואל (אולי) גלינקא - שותף, שבלת, עו"ד שרה ביסר- שותפה,Fox Rothschild LLP , עו"ד שרון לובצקי הס - שותפה, עמית, פולק, מטלון ושות', עו"ד הילה גולדפלד שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן ושות'.
בין רוחות של מלחמה לבין תקווה לימים טובים יותר
המלחמה שהחל בטבח שביצע חמאס בשביעי לאוקטובר, באותה שבת שחורה, הכניסה להלם את כלל עם ישראל ופגעה באופן רב שכבתי ברוב מערכי החברה האזרחית ובמוסדות השלטון. באופן טבעי, גם מערכת המשפט נאלצה להתאים עצמה למצב שהשתנה באופן קיצוני בין רגע, ״כשפרצה המלחמה - מעבר להלם שחווינו כולנו - מצאנו את עצמנו במצב של עומס עבודה במחלקת הליטיגציה מצד אחד, ומצד שני, עשרות עורכי ועורכות דין שמגויסים למילואים ועוד עשרות שנשארו לבד בבית עם ילדים קטנים, כי בן או בת הזוג במילואים", אמר עו"ד עודד גרוס, שותף ב - AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳. עו"ד גרוס התייחס להתאמות שסיגלה מערכת המשפט וציין כי ״בנקודה הזו, אני חושב שבמשרד המשפטים הבינו את הסיטואציה מהר מאוד ותוך כמה ימים כבר פורסמו תקנות לשעת חירום שהשהו למעשה את הדיונים וההליכים כל פעם לפרק זמן מסוים עד לזמן כולל של 30.11.23. פרק הזמן הזה בהחלט איפשר לנו להיערך להמשך העבודה תחת המגבלות ולדעתי היום, כמערכת, מערכת בתי המשפט פועלת בצורה תקינה. המצב מחייב אותנו להיות מעודכנים כל הזמן בכל הנוגע לעדכוני חקיקה שוטפים. אני חושב שמאז שפרצה המלחמה נעשו שינויים בלוחות הזמנים של לפחות 20 דברי חקיקה, ובראשם, ממש בימים האחרונים, שינוי בחוק ההתיישנות שלמעשה מוסיף לתקופת ההתיישנות פרק זמן של חצי שנה. רק כדי לסבר את האוזן, החוק הזה שונה מאז קום המדינה פעמים ספורות, וזו כמובן דוגמה לאירוע שאנחנו עדיין בעיצומו".
עו"ד ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה המסחרית, במשרד שניצר גוטליב סאמט התייחס גם הוא להשפעות המלחמה ואמר כי, "כמו כל ענף, גם משרדי עורכי הדין חשופים מהותית להשפעות המלחמה – בין אם זה מתבטא בחברים שנמצאים במילואים, בין אם בקשיים נפשיים שעוברים על עובדים ובין אם באי וודאות כלכלית רוחבית במשק. מה שחשוב כרגע – מכל בחינה שהיא – זה לייצר שגרה של עבודה מאומצת. אנחנו המשרדים (המעסיקים) צריכים להוביל את העובדים, ולסייע להם במה שניתן".
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, בעלת משרד בוטיק לליטיגציה תאגידית ומסחרית, שהייתה גם מועמדת למשרת שיפוט בבית-המשפט העליון ציינה כי, "השפעת המלחמה ניכרת היטב גם בתחומנו וחשוב שעוה"ד ינהגו בקולגיאליות ויתנו דוגמא אישית כדי לסייע לקיום הליכים באופן תקין תוך התחשבות בנסיבות. שמירה על משק כלכלי פעיל חשובה עבור החוסן הכלכלי של מדינת ישראל. ברצוני להתייחס לסוגייה נוספת שעלתה: בכל הנוגע לקידום נשים הדרך עוד ארוכה. השינוי מתחיל מאיתנו וחשוב לתת דוגמא אישית שתסייע לפתיחת הדלת, לשמש כמנטורים ולגרום לעו"ד צעירות להאמין שהן יכולות לעבור את המסלול החשוב הזה ולהגשים את יכולותיהן המקצועיות״.
עו"ד מיכאל בך, שותף במשרדי בך, לדרמן ושות', עורכי דין התייחס לדרישת מבקר המדינה לחקור כבר עתה את תפקוד הצבא סביב השביעי באוקטובר, "יש לעצור לאלתר את חקירת מבקר המדינה על מחדל 7.10, או לחילופין, להקים מייד ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כולם (כולל הדרג המדיני). מבקר המדינה הצהיר בעבר כי כעניין שבמדיניות, ובשונה מקודמיו, אין הוא בודק אירועים בזמן אמת. אין שום הצדקה לכך שישנה כעת עורו, משום מה, בעת המלחמה, ויבצע בדיקה הממוקדת בצבא. כפי שציין הרמטכ"ל במכתבו אל המבקר - מפקדי הצבא צריכים להשקיע 25 שעות ביממה במאמץ המלחמתי ובמאמץ לשחרור החטופים, ואינם צריכים לשבת עם עורכי דין להיערך לבדיקה ולאסוף מסמכים. פרט לפגיעה במאמצי המלחמה, חקירה כזו, אם תתקיים, תשבש גם את עבודת ועדת החקירה הממלכתית שתקום בעתיד, שכן, מפקדי הצבא כבר "יקובעו" לגרסתם שניתנה בחופזה תוך כדי מהלך העניינים המשתנה, מחד, בעוד הדרג הפוליטי יוכל לגבש עמדתו לאחר שיעיין בעמדת הצבא ובמסמכים שיציג, מאידך. ואולי, יהיה מי שיטען שאין כלל צורך בוועדת חקירה ממלכתית לאחר שהמבקר כבר בדק את העניין... אין לאפשר בדיקה סלקטיבית. לכן, אחד משניים - אם בודקים עכשיו אז צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית מיד שתחקור את כולם ולא תבצע חקירה סלקטיבית. לחילופין, אם לא בודקים עכשיו, אז גם המבקר יתאזר בסבלנות עד לשוך הקרבות".
עו"ד דורון טאובמן, שותף מנהל בכספי ושות', התייחס ל'שבת השחורה' והדגיש את הצורך באחדות חברתית וכללית, "אירועי השבעה באוקטובר הינם אירועים היסטוריים. לאחריהם הציבור הישראלי שינה את התנהלותו וגם מובילי הדעה וההנהגה שינו וצריכים להמשיך ולשנות את התנהלותם. יש להכיר את הצד השני, להדגיש את הקונצנזוס ולהתמקד פחות במחלוקות שמפלגות את הציבוריות הישראלית. גם אם קיימות מחלוקות רעיוניות הן לא אמורות להוביל לפילוג חברתי. ציבור עורכי הדין שמלומד בדיונים, במשאים ומתנים ויודע לריב כשצריך, יודע גם למצוא את נקודת האיזון, את המכנה המשותף ולהוביל להסכמות. זו משימה שמוטלת על כל אחד מאיתנו להמשך חיותה של מדינת ישראל".
עו"ד עוז כהן - קורן ממשרד נגבי כהן איל הצטרף לדברים ואמר כי, "אירועי השבעה באוקטובר מחייבים את כולנו לשבירת הקונספציה. חשוב שכל אחד מאתנו יבחן שוב את הפרדיגמות בהן החזיק לפני השבעה באוקטובר. חשוב שאנחנו נהווה גשר בין כלל חלקי הציבוריות הישראלית, ולחדול משיח מפלג של אנחנו והם. אירועי השבעה באוקטובר הדגימו והבהירו שכולנו אחד".
עו"ד מירב בר-זיק, שותפה מייסדת תל-צור ושות', עורכי דין הדגישה בדבריה את גודל האירוע ביחס לכל אירוע אחר שחוותה המדינה, "המשבר הנוכחי שונה מכל המשברים שהכרנו בעבר, בוודאי ברמה הרגשית וגם בתחום המשפטי. בתקופה הראשונה חווינו שיתוק מוחלט שתאם לחלוטין את ההלם שבו הציבור הישראלי כולו מצא את עצמו בשבעה באוקטובר. החל מ-1.12 אנחנו בסוג של חזרה לכאורית לשגרה שהיא מתעתעת מכיוון שאנחנו עדיין במלחמה קשה מאד ויש הרבה מאד עורכי דין ולקוחות מגויסים, מפונים או חלילה כאלו שהצטרפו למשפחות השכול. זה יוצר תחושה קשה של פער בין האינטנסיביות של הליטיגציה, שגם באה לידי ביטוי בעומס מאד גדול כתוצאה מהצטברות מועדים שכולם נדחו עד תום תקופת פגרת החירום, לבין המציאות הקשה והיומיומית של הלחימה, החטופים והמפונים. אנחנו צועדים לבית המשפט דרך כיכר החטופים והמעבר הוא בלתי נתפס. אחת הסוגיות החשובות בהקשר הזה היא שיתוף הפעולה והקולגיאליות בין עורכי הדין. בהיבט הזה, בטח שבחודשים הראשונים, ניתן היה לראות, במקרים רבים, מחויבות עמוקה מצד עורכי הדין לסייע זה לזה ונכונות להתגמש. אין אלא לקוות שהסולידריות הזו תימשך גם ב"שגרה בצל מלחמה" שאנו נמצאים בה כעת".
עו"ד יעל רימר, שותפה במחלקת ליטיגציה וראש תחום קנין רוחני (במשותף), פישר (FBC) שיקפה את הלך הרוח שמאפיין את התקופה הנוכחית ואת הרגישות הנדרשת כלפי משרתי כוחות הביטחון, "המלחמה עודנה בעיצומה ויש אי וודאות רבה לגבי מה טומן בחובו העתיד, וזאת גם בהתנהלות ובקשיים עתידיים אשר עשויים לקרות בעקבותיה במערכת המשפט. אנחנו מאמינים בחוזקו של המשק הישראלי וכמו בעיתות משבר אחרות אנחנו עומדים לצד הלקוחות שלנו במציאת פתרונות ובסיוע משפטי בתקופה מאתגרת זו. לצד זאת, לכולנו יש חובה נוספת - למשרדים של כולנו שבים אנשי ונשות מילואים משדה הקרב ומהיחידות התומכות ויש בתוכנו מי שהם, בני ובנות זוגם ובני משפחתם הינם משרתי כוחות הביטחון. חובתנו לסייע ולתמוך במי ששבים אלינו משירות מילואים קשה ומאתגר ולהקל עליהם את החזרה לסביבת העבודה".
עו"ד עוז כהן קורן, שותף מייסד במשרד נגבי, כהן, איל ושות' אמר: "עד השביעי באוקטובר, כולנו החזקנו בעמדה מאד ברורה של טובים ורעים. מי שמתנגד לרפורמה שייך למחנה הנאור והליבראלי, ומי שתומך ברפורמה שייך למחנה השמרן והחשוך. לצערי, אנחנו שומעים עמדות דומות גם היום בכנס. חשוב להבין שהשביעי באוקטובר הוא אירוע של שבירת קונספציות. הוא מחייב את כולנו לבחון את הפרדיגמות בהן החזקנו לפני השביעי באוקטובר. הוא מחייב את כולנו שנשאל את עצמנו האם נכון שבמקום שנחלוק על התוכן, נחלק את החברה הישראלית לטובים ורעים. כעת, כשהרפורמה המשפטית במתכונתה מתה, חובתנו, בכירי עורכי הדין בארץ, לדון במחלוקות שעמדו ביסוד הרפורמה באמצעות שיח מקרב. זה הכרח לשמירת חוסנה של המערכת המשפטית והחברה הישראלית כולה".
"לא ניתן לנתק את הקשר בין המתקפה על הדמוקרטיה הישראלית למתקפת הדמים של חמאס שחזה בישראל שסועה מאי פעם"
החל מהשביעי לאוקטובר השיח על הרפורמה המשפטית הפך למשני ונדחק לצד, אולם הדבר אירע לא בגלל הגעה להסכמה או לפתרון, והחשש הוא שלאחר המלחמה, כאשר הנושאים ישובו לשיח הציבורי, המחלוקת עשויה להחריף. בנסיבות הללו, האם אנחנו הולכים להתנגשות או להסכמה? האם מערכת המשפט אכן תעבור רפורמה שבאמת תייעל אותה ותהפוך אותה למערכת שמעניקה שירות טוב יותר לאלה הנדרשים לה, לכזאת שעושה הכל כדי להגיע למשפט צדק ללא עינוי דין? ובכן, זה תלוי בהרבה מאוד גורמים, "מדינת ישראל בכלל, ומערכת המשפט הישראלית בפרט, עברו שנה סוערת ומטלטלת, ודרך ארוכה של החלמה ושיקום עוד לפנינו. בתוך האסון הכבד שאנו מתמודדים עמו, כמעט בכל היבט של החיים בישראל, אני אופטימי ביחס לעתידה של מערכת המשפט הישראלית", אמר עו"ד שי גרנות, שותף מייסד ב'גרנות שפייזר עורכי דין', "נדמה שיותר ויותר חלקים בציבור הישראלי מבינים כיום את החשיבות המכרעת שיש לשמירה על עצמאותה וחוסנה של מערכת המשפט בישראל, הן בהקשרים המקומיים והן בהקשרים הגלובליים. ראיה לכך ניתן למצוא במינוי של כבוד הנשיא לשעבר, השופט אהרן ברק, כשופט בהליך המתנהל בבית הדין בהאג, ובמינוי של צוות ההגנה הישראלי בהליך זה. אני מקווה שאינני לוקה באופטימיות יתרה".
עו"ד גיורא ארדינסט, שותף מייסד, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, התייחס להשלכות קידום הרפורמה המשפטית כפי שהוצעה על ידי הממשלה הנוכחית, "ב-4/1/22 פתח שר המשפטים יריב לוין בגיבויו של ראש הממשלה נתניהו, במלחמה כנגד הדמוקרטיה הישראלית וכנגד מערכת המשפט. ובמשך 9 חודשים יצאו מיליוני אנשים לרחובות על מנת להילחם על המשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה. ב-7/10/22 התרחשה מתקפת הדמים הרצחנית של חמאס ומדינת ישראל נקלעה למשבר הביטחוני והמדיני החמור בתולדותיה. לא ניתן לנתק את הקשר בין המתקפה על הדמוקרטיה הישראלית למתקפת הדמים של חמאס שחזה בישראל שסועה מאי פעם.
המלחמה על מערכת המשפט ועל אופייה של מדינת ישראל כמדינה שקמה וחיה לאור ערכי מגילת העצמאות חייבת להימשך בד בבד עם המלחמה על השבת החטופים ומיגור ארגוני הטרור שמטרתם חיסול הישות הישראלית. גם בעת מלחמה חייבת מערכת המשפט להשמיע את קולה ולהגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל, על חופש הביטוי, על חופש ההפגנה ועל כל אותן חרויות שהן לצנינים בעיני מי שמבקש להנציח את שלטונו".
עו"ד אילן בומבך - בעלים, אילן בומבך ושות׳ דיבר על הנושא ושיבח את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, "אין ספק שמערכת המשפט חייבת להיות בלתי תלויה ועצמאית ועל אני חושב שלא צריך להיות חולק לפחות. צריך שיהיו גם שופטים שהם אנשי מעלה שופטים רציניים ומקצוענים ותמיד חשבתי שהועדה למינוי שופטים לא צריכה להיות תלויה בהשקפות פוליטיות. הם צריכים להיות בקיאים בדיון, חריפים, יודעים להבחין בין עיקר לתפל. היום התברר שיש משמעות להשקפה של השופט, האם הוא ליברלי והאם הוא שמרן. אני מאלה שבירכו את זה שאהרון ברק הלך לייצג את מדינת ישראל בהאג. זו תעודה של כבוד למדינת ישראל שאדם כמו אהרון ברק ענק הענקים גאון משפט. אני מייצג אנשים מסוימים בבית משפט, זה לא אומר שאני מסכים עם כל האנשים שאני מייצג בפוליטיקה. אין ספק שגם אם חולקים עליו אין ספק שהוא אדם שהטביע חותם אדיר על הפסיקה, אדם עם מוניטין בינ״ל שבא ומייצג את מדינת ישראל".
עו"ד דניאל טבקוב סדן, שותף בתחום ליטיגציה, גולדבלט גינדס יריב - עו"ד דיבר על החוזקות של מערכת המשפט הישראלית, "אף מדינה בעולם לא הצליחה לייצר מערכת משפט מושלמת ונטולת פגמים, וכך גם ישראל. עם זאת, במבט השוואתי שיטת המשפט הישראלית, ובכלל זאת שיטת מינוי השופטים, היא שיטה מוצלחת ומוערכת מאוד. עצמאות מערכת המשפט שלנו וניתוק הזיקה בינה לבין הרשות המבצעת לא רק מגנה על הערכים הדמוקרטיים של ישראל, אלא משליכה במישרין על בטחון המדינה ועל חופש הפעולה של צה"ל הן בלחימה והן בבט"ש, ושומרת על חיילי צה"ל ומפקדיו בפני העמדה לדין במדינות זרות".
עו"ד רונן קצף, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד עורכי דין פירון, התייחס לשינויים הנדרשים במערכת המשפט, כחלק מהחזרת אמון הציבור בה, "בכדי להחזיר את אמון הציבור במערכת בית המשפט, יש להשקיע משאבים רבים בייעול המערכת המשפטית. כיום, מערכת המשפט בישראל הינה איטית ומגושמת. הסחבת וחוסר היעילות במערכת מייצרות כלפיה אנטגוניזם גדול מאוד. לא ייתכן שאנשים, חברות או גופים כלכליים, נאלצים לתפקד במשך שנים בחוסר וודאות, עקב הליך משפטי תלוי ועומד זמן כה רב. ככל שהמערכת תייעל את עצמה על ידי שימוש באמצעים דיגיטליים כגון היוועדות חזותית כברירת מחדל, תייעל את תהליכי השיפוט לאזרחים או חברות, מבלי לפגוע במקצועיות הדיונים, כך יגדל הסיכוי של המערכת לזכות באמון הציבורי שהיא ראויה לו".
עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל במשרד בלטר גוט אלוני, ביקר גם הוא את הרפורמה המשפטית וקישר את תוצאותיה למצב בו אנו מצויים היום, "שר המשפטים חייב להתפטר וללכת הביתה ויפה שעה אחת קודם. הרפורמה או יותר נכון ההפיכה הכושלת שהוא ניסה לקדם במערכת המשפט, הביאה את המדינה לפני תהום. במקום להתרכז בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק, בטחון, כלכלה, יוקר המחיה, מחירי הדיור, הבעיות בחינוך ובבריאות, בחרה הממשלה בהכוונתו של השר לוין ואדון רוטמן, למקד את סדר היום שלה בהרס מערכת המשפט. במקרה הטוב, מתוך אידאולוגיה מוטרפת כושלת שנגועה במשיחיות. במקרה הרע, ממניעים אישיים ורצון לחסל את שומרי הסף, לצורך קידום אינטרסים אישיים שלהם ושל עמיתיהם, הכשרת מינוי מקורבים ואנשים לא מתאימים לתפקידים ציבוריים, ואיום על מערכת המשפט בשל תיקי נתניהו. במקום לתקן את הליקויים במערכת המשפט - שקיימים וקשה לחלוק עליהם - באמצעות אזמל מנתחים, הם בחרו בסכין קצבים ובגרדום.
היום אנחנו יודעים, שאם הם היו משלימים את צעדיהם ומצליחים להרוס את מערכת המשפט, הם גם היו משאירים את מדינת ישראל ובראש ובראשונה את חיילי צהל בסדיר ובמילואים חשופים בזירה הבינלאומית ללא הגנה. העובדה שהם עצמם שלחו את אהרון ברק להיות שופט מטעם מדינת ישראל בהאג, יש בה משום הודאה שלהם בטעות. המהלך הכושל שהם קידמו והובילו, ולמעשה הכניסו לראש סדר העדיפויות המעוות של הממשלה ההזויה הזאת, הביא בחודשים שקדמו ל 7/10 לפילוג שיסוי וקרע נרחב בעם, ואי אפשר להגיד שלא הייתה לו תרומה (לדעתי האישית מכרעת) על המצב שבו אנו נמצאים היום. בשלב זה, מוטב היה, שהוא ואדון רוטמן, היו לוקחים אחריות מתפטרים מתפקידם, ופוטרים את העם הנפלא שלנו שנמצא באחת השעות הקשות שלו, מלצפות בהם ממשיכים לחייך בכנסת ובממשלה".
עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב גרוס זליגמן, דיבר על החשיבות העצומה של בג"ץ עילת הסבירות, "בג"צ עילת הסבירות הוא אחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו במשפט הישראלי, גם במובן של ההכרה הרחבה ביכולת ההתערבות במקרי קיצון בחוקי יסוד, גם בכך שלא כל חוק שניתן לו כינוי של חוק יסוד הוא חוק יסוד במהותו, וגם במובן זה שעילת הסבירות לא חלה רק או בעיקר על פעולות ממשלה כגון מינוי שר זה או אחר, אלא חלה על כל פעולות הרשות והשלטון כלפי אנשים, כלפי תאגידים וביחס לחירויות יסוד. במקום בו עילת הסבירות לא תתקיים, יתקיים שלטון ללא מגבלות כוח. לגבי ההפיכה המשפטית, אני חושב לצערי, כי הכוחות הפוליטיים המניעים את המהפכה המשפטית הם כוחות שכוונתם היא כוונת הרס ופגיעה. הכוונה איננה לתיקון אלא להפיכת בית המשפט לרשות מוחלשת שנתונה לרצונו הטוב של השלטון, לרבות בהיבט של עצם המינוי של שופטים למערכת המשפט".
עו"ד ברוריה לקנר, שותפה- מייסדת, בן-שחר,לקנר ושות', דיברה על חשיבות עצמאות מערכת המשפט בישראל, "אחד הדברים החשובים והמשמעותיים עבורנו כמערכת משפט בישראל שעלה גם בבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג הוא עד כמה חשוב שבישראל תתקיים מערכת משפט עצמאית בלתי תלויה שנסמכת על אנשי מקצוע משפטנים במובהק לאורך כל שדרת מקבלי ההחלטות. וזה מתכנס למחאה שניהלנו הרבה מהחברים פה כנגד הרפורמה המשפטית שבעינינו נתפסה ככזו שמבקשת להחליש את מערכת המשפט ולעשות אותה תלויה בפוליטיקאים. קיבלנו אישור בינ״ל נחוש עם קריצה גדולה למי שקיבל את ההחלטה שחשוב לשמור על מערכת משפט עצמאית מקצועית ובלתי תלויה".
עו"ד עופר צור, ראש תחום הליטיגציה בפירמת עוה"ד גורניצקי GNY, התייחס לחשיבות השמירה על מערכת משפט איתנה כחלק משמירת ערכיה הבסיסיים של מדינת ישראל, "לאחר שניתן פסק הדין בבג"צ המוכר כ"עילת הסבירות" וחזרה במשהו השפיות למקומותינו, צריכים כולנו להתגייס להשבת האמון ברשות השופטת, כרשות עצמאית ומקצועית שאין עליה מורא למעט הדין. לטעמי, הרשות השופטת ואיכות שופטיה הם העוגן המחזיק את ספינת מדינתנו המיטלטלת במים סוערים מקומיים ובינלאומיים. תזכורת לכך קיבלנו רק לאחרונה בבית הדין הבינלאומי בהאג. אין לי ספק שתרומתו המשמעותית של כב' השופט הנשיא (בדימ') ברק לדיון שם, יצרה את ההיתכנות להחלטה לאפשר לישראל להמשיך את מלחמתה בחמאס. חיזוק מערכת המשפט הוא צו השעה. בשנים הקרובות יעסקו חלק מהשופטים בבדיקת האחריות למחדל האיום של ה 7/10. אני חושש כי האשמים במחדל עלולים לנסות להרים יד מטאפורית על אותם שופטים אשר יישבו בדין, כדי למנוע את הרשעתם והוצאת קלונם. אסור לאפשר זאת. בניי הקצינים הלוחמים בהגנת ישראל יחד עם אחיהם ואחיותיהם לנשק, שכולם בנינו ובנותינו, ראויים לשוב משדה הקרב למדינה שחזרה לערכיה. למדינה שפויה".
עו"ד רונן ברומר, שותף במשרדי ש.הורוביץ, קישר בין היסודות העצמאיים של מערכת המשפט הישראלית להצלחה היחסית שנרשמה עד כה בבית הדין בהאג, "אקורד הסיום לשנה היו ההליכים המשפטיים בהאג. אחד מחברי המשלחת המשפטית שנשלחה לייצג את ישראל בבית הדין הבינ"ל בהאג היה שותפי, ד"ר עמרי סנדר. אומנם התוצאה בכל הנוגע לצווי הביניים התקבלה באנחת רווחה בצד הישראלי, אך ההליכים בהאג המחישו עד כמה מערכת משפט עצמאית ומקצועית היא מרכיב יסוד בעוצמתנו הלאומית, ועד כמה חשוב לשמור עליה ככזו. למדינה שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ומדיניים כה מורכבים, חלה החובה לשמור על מערכת משפטית עצמאית, מקצועית וחזקה. לא ניתן היה שלא להתרשם מהפער בין קריאות ויוזמות חקיקה שביקשו להחליש את עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף, לבין טיעוני חברי המשלחת המשפטית המצוינת שייצגה את ישראל בהאג, שהעלו על נס את עצמאותה ואי-תלותה של מערכת המשפט הישראלית. "
"יש לקדם את הרפורמה המוצעת לחוק תובענות ייצוגיות"
לצד השיח הער על הרפורמה המשפטית והשפעות המלחמה על מערכת המשפט, עורכי הדין העלו לדיון נושאים נוספים. עו"ד ניר קהת, שותף מוביל בתחום הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחס לעומס הקיצוני ממנו סובלת מערכת המשפט, בין היתר בשל העיכוב במינוי שופטים חדשים במקום אלה שסיימו את תפקידם. לדבריו, "בחודש פברואר צפוייה להתכנס הועדה למינוי שופטים, לצורך מינוי שופטים חדשים בכל הערכאות, למעט בית המשפט העליון. כולי תקוה שאכן ימונו שופטים, שכן מאז הקמת הממשלה לפני למעלה משנה לא מונו שופטים חדשים, והמחסור בעשרות שופטים במערכת מורגש בכל הערכאות ובכל המחוזות, וגורם כמובן לעיכוב בבירור תביעות ולפגיעה בכלל אזרחי המדינה שזקוקים לשירות של מערכת המשפט. צר לי מאד שלא צפויים למנות בהקדם שופטים לבית המשפט העליון שכן עומס העבודה על שופטי בית המשפט העליון – גם בתקן מלא – הוא עצום. חסרונם של שני תקנים בעקבות הפרישה של השופטות אסתר חיות וענת ברון מגדיל עוד יותר את העומס הכמעט בלתי אפשרי על שופטי בית המשפט העליון. הדבר בהכרח פוגע בשירות המשפטי שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיקים 'רגילים' (אזרחיים ופליליים)".
עו"ד הילה גולדפלד שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן ושות' התייחסה לתקנות סדר הדין האזרחי ועל הצורך לבחון מחדש כמה אספקטים בתקנות שלא משיגים את מטרתם, "היום, למעלה משלוש שנים אחרי כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, ומשצברנו ניסיון עתיר בניהול תיקים בעידן החדש, דומה כי בשלה העת לביצוע התאמות משמעותיות בחלק מן התקנות, שכיום, משיגות את התכלית ההפוכה מזו שעמדה בבסיסן. כך למשל, ברור לכל, כי יצירת התפקיד החדש של מזכיר משפטי, על הסמכות הרחבה שניתנה לו, יצרה במרבית המקרים עיכוב מיותר בניהול התיק, להבדיל מייעולו. כך למשל, "הדיון המקדמי", שעורכי הדין נדרשים לקיים, שבמרבית המקרים כלל לא מתקיים או מתקיים למראית עין בלבד. גם "עוצר הבקשות", שתוחם את הזמן שבו ניתן להגיש בקשות מהותיות לניהול התיק עוד בטרם נפגשו הצדדים בבית המשפט, לא מקדם תוצאה נכונה וצודקת, ולכל היותר, הוביל לכך ששכר הטרחה עבור השלב המוקדם של התיק התייקר, והפך את התוחלת שבגיבוש פשרה ללא כדאית. לדעתי ללשכת עורכי הדין חייב להיות תפקיד מרכזי בנקיטה בצעדים אקטיביים לביצוע ההתאמות הדרושות, לא רק כדי לשרת את חבריה, כי אם לפעול לטובת כלל הציבור, לכינון הליך משפטי ראוי, צודק ויעיל באמת".
עו״ד הלה פלג, שותפה וראש מחלקת רגולציה מונעת במשרד אגמון עם טולצ׳ינסקי, דיברה על הכשל המערכתי שבטיפול הערכאות השונות בהליכים ייצוגיים, "כאשר מחד, בתי המשפט נוקטים בעמדה פרו-צרכנית ומטילים חובות משמעותיות על עוסקים ומצד שני לא מסלקים על הסף בקשות סרק שרק גורמות להוצאות חוסר יעילות שיפוטית. הפתרון הוא באימוץ חלק ממסקנות הצוות הבין-משרדי שפרסם את מסקנותיו לפני מספר חודשים באופן שיאפשר לבתי המשפט לסיים הליכי סרק או הליכים קלי ערך כבר בראשיתם".
עו"ד סילביה גל-יהב שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות' התייחסה לעלייה המשמעותית בתביעות ייצוגיות בענייני נגישות. "צריך לשקול את הרחבת חובת הפניה המוקדמת לפני הגשת תובענה ייצוגית בנושאי השוויון והנגישות. המצב הקיים כיום, בו מצד אחד יש פטור מתשלום אגרה בייצוגית בעניין נגישות ומצד שני אין חובת פניה מוקדמת ביחס לחלק מההפרות בעניין נגישות, גרמה לפרצה שהביאה להגשה מאסיבית של הליכים ייצוגיים בענייני נגישות נגד בתי עסק - בעבר זה עמד על פחות מ-2% מההליכים הייצוגיים שהוגשו והיום זה חוצה את ה-30%. אם היה מדובר בטענות להפרות מהותיות - אז ההליך היה מבורך, אבל במבחן האמת מדובר בהפרות קלות ערך, שאין בהן פגיעה ותועלת לציבור, אלא רק לתובע הייצוגי ובא כוחו. זו לא היתה המטרה של הפטור מאגרה. בחודשיים האחרונים זה צורם במיוחד, כשייצוגיות כאלה הוגשו בהיקפים גדולים נגד עסקים של מילואימניקים או מפונים, ללא פניה מוקדמת שמאפשרת להם לתקן את ההפרה. אנשים שנלחמים על הבית ועל החיים צריכים להתגונן מפני איום של מיליונים ולשלם עשרות אלפי שקלים כדי לסיים עם האיום של ייצוגית על ראשם. המחוקק צריך לפתור את הכשל הזה בהקדם האפשרי".
עו"ד טל רון שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחסה לניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית בבתי המשפט. לדבריה, "יש לקדם את הרפורמה המוצעת לחוק תובענות ייצוגיות, מגמת הפסיקה ופועלה של לשכת עורכי-הדין ולעודד אכיפה יעילה וראויה של הדין, שכן, אחרת, השימוש בכלי התובענות הייצוגיות גובל בסחטנות במסווה ולא משרת את תכלית החוק, כמכשיר משפטי-חברתי להגנה על הציבור. התקופה האחרונה מחייבת את כולנו לשמור על הכלכלה ובפרט, על בתי העסק הקטנים שנפגעים מהמלחמה. חובת הפנייה המוקדמת טרם הליכים ייצוגיים ובמיוחד בהפרות קלות, כגון פרסום הסדרי נגישות, היא לא רק פתרון יעיל יותר אלא אמת מידה הכרחית לעורכי-הדין בארץ ובכלל".
עו"ד שרון לובצקי-הס מנהלת מחלקת תובענות ייצוגיות במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' התייחסה להטלת חובות גילוי רחבות במיוחד על חברות במשק במסגרת תובענות ייצוגיות, "אנו עדים לשורה של החלטות במסגרת תובענות ייצוגיות שעניינן הוא בכך שלתובע יש 'רעיון טוב יותר' איך על עסק מסוים לגלות עניין ספציפי שנתקל בו. למשל שלקוח חושב שלא די בהודעה 'רגילה' על סיום הטבה, ויש לשלוח הודעה זו 'במסמך נפרד'. בית המשפט דן בשאלת הגילוי הספציפי במנותק מכלל חובות הגילוי החלות על בית העסק ובמנותק מהשאלה של העלויות הכרוכות בגילוי המבוקש. וכך כתוצאה מהחלטה של בית המשפט או במסגרת הסדרי פשרה, מקודם גילוי נקודתי כזה או אחר, שעלויותיו גבוהות, ותרומתו יכולה להיות זעומה. יותר מכך נשאלת השאלה מדוע דווקא אותו עניין שנדון בתובענה מחייב גילוי מוגבר, והאם אנחנו לא מגיעים למצב שבו נעשות המון הדגשות של עניינים אזוטריים בפני הצרכן, שגילויים מביא לתוצאה ההפוכה ומעיב על התמונה הכוללת, משל 'מרוב עצים לא רואים את היער'. נראה נכון שענייני הגילוי יושארו לטיפול המאסדרים אשר הצעותיהם לשיפור הגילוי פתוחות להערות כל הצדדים והן נבחנות במסגרת מארג הגילוי הכולל ובשים לב גם לשאלת העלויות".
עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון, ליפשיץ ושות׳ דיבר על ההתקדמות הטכנולוגית בעולם המשפט, "בתקופה האחרונה אנו עדים לקיום דיונים בבתי משפט בדרך של היוועדות חזותית (בהתחברות מרחוק באמצעות מכשיר הזום ודומיו ומבלי הצורך להתייצב לדיונים בבית המשפט). מאז תקופת הקורונה השימוש בזום הפך לחלק בלתי נפרד ממהלך העבודה של רובנו. לאחר פרוץ המלחמה הותקנו תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א- 1991, במסגרתם נקבע כי הליכי קדם משפט יתקיימו במתכונת של היוועדות חזותית כברירת המחדל. דיונים בהיוועדות חזותית מתקיימים אף במדינות שונות בעולם ובהצלחה. דומה שיהיה זה יעיל וצודק לקבוע ככלל כי דיוני קדם משפט יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית (להוציא מקרים חריגים). ההתקדמות הטכנולוגית בהחלט מאפשרת קיום הליכים מרחוק אף בעולם המשפט. קיום דיונים בהיוועדות חזותית יחסוך לבעלי הדין ועורכי דינם זמן יקר של נסיעות והמתנה לתחילת הדיון בעניינם ויביא ליעילות הדיון. אין ספק כי להליך היוועדות החזותית קיימים גם חסרונות, אולם דומה כי עם הזמן, ישכילו כולם לנצל שימוש בכלי יעיל זה".
עו"ד אייל אברמוב, שותף מייסד במשרד אברמוב ושות', עורכי דין, התייחס לנושא הקמת בתי משפט מקצועיים, "החשיבות בהקמת בתי משפט מקצועיים, אינה טמונה רק בייעול ופישוט ההליכים המשפטיים באמצעות שופטים המבינים את המטרייה המקצועית; אלא בשתי מטרות נוספות: הראשונה, הנגשת ההליך המשפטי לגורמים ובעלי דין שידם אינם משגת בניהול הליכים משפטיים יקרים הדורשים, לעיתים רבות, הזרמת כספים רבים למינוי מומחים ובעלי מקצוע שונים. והשניה, מציאת אפשרויות שונות ומגוונות לפתרון תיקים מורכבים, באמצעות הבנת המצב העובדתי והמקצועי בשטח."
עו"ד טל בננסון, בננסון ושות', "הפורום היה מפגש חשוב ומכובד. השורה התחתונה שכולנו חייבים להפנים היא שכוחנו באחדותנו - גם אם יש דעות שונות וכמובן שהשמירה על בית משפט שמשקף את החברה הישראלית על כל גווניה הוא מרכיב קריטי להצלחה של כולנו".
d&b – לדעת להחליט
