השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה על הצמיחה הכלכלית בישראל
השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה על הצמיחה הכלכלית בישראל
למרות השיר של סי היימן "מלחמות כבר לא קורות בחורף", דומה שמלחמת החורף הנוכחית בין רוסיה לאוקראינה, עשויות להיות לה באופן מפתיע דווקא השפעות חיוביות על כלכלת ישראל.
נכון, המלחמה מלווה באופן טבעי בזעזועים גדולים בשווקים בכל רחבי העולם, בחוסר וודאות הגורם לחשש כבד בקרב מקבלי ההחלטות ובעלייה לולה במחירי שורה ארוכה של סחורות ומוצרים, החל מדלק לסוגיו, דרך חיטה וכלה במוצרים חיוניים לענף הבנייה, עץ, ברזל, פלדה ועוד.
אולם, וזה אולם גדול, דווקא המלחמה הנוכחית טומנת בחובה לא מעט אתגרים חיוביים. על פי התרחיש הצפוי, עומדים לעלות אלינו במהלך השנה הקרובה וזו שבעקבותיה כ-40-50 אלף עולים לפחות, רובם הגדול מאוקראינה ורוסיה, אולם גם ממדינות נוספות ממזרח אירופה, מה שיעניקboost משמעותי לכלכלת ישראל.
עולים אלה יגיעו אלינו בנקודת זמן כלכלית גלובלית קריטית, המשלבת מגמות אינפלציוניות גדלות והולכות יחד עם דפלציה, כלומר סכנת מיתון ממשית המלווה בהאטה ניכרת בביקושים. על מנת למנוע, חלילה, מגמה של סטגפלציה, לטעמי על המשק הישראלי להתאים את עצמו בתקוה הקרובה לבלימת מגמות אלה, זאת באמצעות הן צרכנות נבונה, מחושבת ובררנית יותר אצל האזרחים הפרטיים והן מדניות ברורה של שקיפות והצנע לכת בקרב החברות העסקיות.
בד בבד, אין לי צל צילו של ספק שהעלייה החדשה תסייע מאוד להתנעת המשק גם בעת מאתגרת זו של אינפלציה מלווה בדפלציה. דוגמא היסטורית מובהקת לכך הייתה העלייה ההמונית ממדינות חבר העמים שהייתה בשנות ה-90 של המאה שעברה. אם בשנת 1989, ערב גל העלייה הגדול, הסתכמה הצמיחה בישראל בכ-1.5 אחוזים בלבד (ולאורך מרבית עשור שנות ה-80) הרי שב-1995, כשגל העלייה היה כבר בעיצומו, הצמיחה השנתית זינקה לכ-6 אחוזים, מהגבוהות ביותר בעולם כולו.
בד בבד גם האבטלה, שבשנות ה-80 עמדה על כ-10 אחוזים מכוח העבודה במשק הישראלי, הצטמצמה לכדי 5-6 אחוזים בלבד, כלומר כמחצית בקירוב ממה שהייתה בטרם גל העלייה.
ובדיעבד, אותה עלייה גדולה, מעבר ל"אקס פקטור" שלה הכמותי ובכך שתרמה לזינוק בצמיחה ובתעסוקה, הפכה בהדרגה גם לחלק מהפיכת מדינת ישראל במהלך שנות ה-90 למעצמת הייטק עולמית, או כפי שכונתה אז "סטארט אפ ניישן".
ואם נחזור לימינו אנו: אמנם מדובר ככל הנראה במספרים קטנים בהרבה של עולים לעומת שנות ה-90( זאת למרות שבתרחיש קיצון עשויים להגיע גם 100 אלף עולים ואף אולי יותר) אולם גם כך, ובנוסף לכ-20-30 אלף עולים שיגיעו בלאו הכי ממדינות נוספות, דוגמת צרפת ויתר מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה, מדובר מספרית בכמות ללא תקדים של עלייה לישראל מאז שנת 1998.
הכמות הזו יכולה וחייבת להיות מתורגמת לאיכות, זאת באמצעות השקעה נבונה של מרדי הממשלה בקליטת אותה עלייה איכותית, בסיוע בדיור, בקליטה חברתית ובמיוחד בהתאמה והסבה מקצועית לתחומים התעסוקתיים הנדרשים.
אדגיש כי במהלך השנים הפכנו, שלא בטובתנו, ל"משק של מנכ"לים" ושכחנו, משום מה שמתחת לכל אותם מנהלים צריך שיהיו לנו ידיים עובדות מקצועיות ברה גבוהה, כפי שישנם בכל מדינה מערבית מתוקנת.
קל וחומר ענף ההייטק, הקטר המוביל של המשק הישראלי.
אין זה סוד שתעשיית ההייטק מצויה כיום במצב פרדוקסלי, מחד גיסא פריחה ללא תקדים ומאידך גיסא מחסור קריטי באלפי, יש אומרים רבבות עובדים מיומנים. מבחינה זו דווקא העלייה מאוקראינה ומרוסיה הינה עתירת אנשי הייטק ומקצועות טכנולוגיים למיניהם, כך שמדובר ללא ספק בתוספת שהינה לא רק כמותית, אלא גם ובעיקר איכותית.
כך גם לגבי שוק הבנייה, הנעדר במיוחד מנהלי עבודה מקצועיים ומיומנים ואפשר בהחלט להכשיר אלפי עולים לתחומים נדרשים אלה. בד בבד, העובדה שלשוק השכירות תהיה דרישה מוגברת כבר במהלך החודשים הקרובים, עם צפי לעליית מחירים משמעותית, צריכה וחייבת להיות נר לרגליהם של מקבלי ההחלטות, כולל אפשרות ריאלית שהממשלה תשתתף באופן כזה או אחר בעלות השכירות, לפחות לשנתיים-שלוש הקרובות.
וכמובן, איך לא, הצורך להגדיל עוד יותר את היצע הדיור, עם תרחיש של עליות משנה במרות המחירים עקב הצטרפות מאגר משמעותי נוסף של רוכשי דירות בפוטנציה. הדגש כאן יהיה חייב להיות במיוחד על דירות קטנות, שיותאמו במחיריהן ובגודלן למבנה המשפחתי הקומפקטי בדרך כלל של העולים החדשים, זאת תוך חבילת סיוע מסבסד את רמות המחירים, גם כן מתוך תקציבי ממשלה מוגדלים לשם מטרה זו.
ולסיכום, אין לי ספק שגם השקעה ממשלתית של מאות מיליארדים בקליטת העולים החדשים (וכזכור המדינה הרוויחה כ-65 מיליארדי שקלים הכנסות ממיסוי נדל"ן רק בשנה האחרונה), תהיה השקעה כלכלית מצוינת שתחזיר את עצמה כפל כפלים, הן בגידול בצמיחה, הן בקיטון האבטלה עד כדי משק עם תעסוקה מלאה והן ובחיזוק מעמדה הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל ברחבי העולם!
