האם עליות המחירים של תחילת השנה זמניות? ממש לא בטוח
האם עליות המחירים של תחילת השנה זמניות? ממש לא בטוח
ייסוף השקל והתמתנות הביקושים אחרי עליית המע"מ ירגיעו את עליות המחירים? המציאות בשטח הפוכה. הפירמות מנצלות את גל ההתייקרויות להגדלת רווחים, והשילוב של שכר עולה, מענקי ממשלה וקניות כאילו אין מחר מבטיח שהמחירים ימשיכו לטפס
מי שקרא בימים האחרונים את סקירות האנליסטים בשוק ההון, ובמקרה ירד לסופר כמה דקות אחר כך כדי לקנות כמה מצרכים עלול להרגיש בלבול ואף סחרחורת קלה.
מצד אחד, המחירים קפצו באופן לא פורפורציונלי, בעיקר בכל הנוגע למוצרים בסיסיים לרבות מזון. אז נכון שעדיין אין נתונים סופיים כי זה עוד מוקדם מדי, אבל אסור לשכוח דבר אחד חשוב: האינפלציה היא במידה רבה עניין פסיכולוגי, וכאשר הציבור חווה "תחושה" ש"הכל עולה" נכנסים לטריטוריה מסוכנת.
מצד שני, מסבירים הכלכלנים כי עליות המחירים שראינו בימים האחרונים מאז שהעלאת המע"מ נכנסה לתוקף יחד עם העליות במחירי הארנונה (הגבוהה ביותר זה 17 שנה), המים והחשמל- היא רגעית או זמנית. כלומר, הפירמות מגלגלות את ההתייקרויות האלו למוצרים הסופיים, ובעוד כמה חודשים בודדים הכל יירגע.
לראייה, לפי התחזיות האינפלציה צפויה לרדת מרמה של 3.4% כעת לרמה של 2.4%-2.6% בעוד שנה. ירידה של 100 נקודות בסיס. יש לכך גם הסבר מלומד. קודם כל, בגלל השקל: המטבע הישראלי התחזק וימשיך להתחזק בהמשך - עם הרגיעה בלחימה.
ייסוף המטבע הישראלי מוזיל אוטומטית את המוצרים המיובאים, וכך מוריד את האינפלציה. הנגיד עצמו אמר כי ייסוף הוא הכוח הדיפלציוני החזק ביותר. גם הזינוק החד שראינו בצריכה הפרטית בחודשים האחרונים (כפי שזה בא לידי ביטוי בעלייה החדה ברכישות בכרטיסי אשראי) היו חריגים והם פרי תוצר של הקדמת צריכה של מוצרים כדי למנוע את התשלום העודף של המע"מ (כלומר, אמורים להירגע). גם באוצר מנסים להרגיע ומדברים על ירידה הדרגתית ברמות המחירים.
מי מנצל את המצב כדי לדפוק קופה?
מחר (ב') נשמע בהרחבה את האחראי על המדיניות המוניטרית של כלכלת ישראל - הנגיד אמיר ירון. כבר כעת יש כמה סימנים מטרידים שעלולים להדאיג ומחייבים זהירות יתרה: אינפלציה היא דבר ערמומי, וברגע שהיא מושרשת ונכנסת מאוד קשה להשתחרר ממנה. וזה לא כל כך מסובך: אם כולנו נחשוב שהאינפלציה רק תעלה, כולנו נתנהג בהתאם ונקדים צריכה, למשל כפי קרה בסוף השנה. ראינו זאת גם בסוף הקורונה. גם אז דובר על "רגיעת" האינפלציה ולבסוף כולנו שילמנו מחיר כבד בצורה של ייקור חד במחיר הכסף (ריבית) שהכבידה על הלוואות לרבות המשכנתאות.
כדאי לשים לב לכך שמחירי היבוא ירדו כבר, אבל מחירי המוצרים הישראלים ממש לא. המצב בולט ביותר בתחום המזון. לפי נתוני היבוא שפרסמה הלמ"ס לפני כמה ימים, מדד מחירי היבוא של חומרי הגלם לחקלאות ירד בשנה האחרונה (בין ספטמבר 2023 לספטמבר 2024) ב-7.1%; מדד מחירי היבוא של מוצרי המזון הגולמיים ירד ב-1.6%; ומדד מחיר היבוא של מוצרי המזון המוכנים ירד ב-0.3%.
יתרה מכך, מדדי מחירי היבוא נקובים בדולרים וכוללים עלויות הובלה, כך שבהתחשב בייסוף השקל בשנה האחרונה (התחזק בכ-3%), מדד מחירי היבוא בשקלים ירדו הרבה יותר.
ומה קרה כאן בארץ? מדד המחירים ליצרן של תעשיית המזון (המחיר שבו מפעלי מזון בארץ מוכרים לספקים ולרשתות) עלה ב-1.9%.
ואם לא די בכך, מדד המחירים לצרכן של מזון (כולל פירות וירקות) עלה בשנה האחרונה ב-4.7% (!). כלומר, התמסורת היתה רופסת, וזו בלשון המעטה.
אולי כדאי לבדוק האם הפירמות מנצלות את גל העלייה כדי "לדפוק" קופה ולהגדיל את הרווחים. הן בהחלט מתפרצות לדלת פתוחה: אכן יש גל של העלאות תעריפים ומסים (הכל בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה) שמצדיק "עדכון".
מן הצד השני, ניצבת ממשלה רופסת שלא עושה דבר כדי להפחית את יוקר המחייה (חוץ מלדבר על זה לעיתים רחוקות). פעם עוד היה שיח על הטלת פיקוח מחירים, אבל היום אפילו איום במהלך כזה על ידי הממשלה הזו נשמע רחוק. הקשב של הציבור הוא במקום אחר (סביב המלחמה וההפיכה המשטרית), ולכן יש כאן כר פורה להתפרצות אינפלציונית.
אומרים לכם ש"יהיה בסדר" ביחס לאינפלציה? תחשדו
אם הפירמות יעלו מחירים, אבל הצרכנים לא יפתחו את הארנק ויקנו (למשל בגלל מיתון), אז הפירמות יורידו מחירים באותה מהירות בדיוק שבה הם העלו אותם.
אלא שזה לא המצב: המשק אינו במיתון, האבטלה נמוכה, נתוני יצוא השירותים (לרבות ההייטק) מצביעים על פעילות ערה ואף עולה, הממשלה ממשיכה לשפוך כסף על אזרחים ומילואימניקים (היום אושרו מענקי עתק לשבים לצפון), והצפי לשנה הבאה הוא של התאוששות (אם כי מדודה בהרבה מכפי שחשבנו). כלומר, מעל כל הנתונים שהוצגו, יש גם צרכנים עם רצון עז לרכוש שמחפשים פיצוי על שנה קשה עם "כסף חם" בכיסים. זו מתכונת לאינפלציה.
ואם זה לא מספיק, יש כבר קצב מהיר של העלאת שכר. לפי נתוני למ"ס, בחודשים ינואר-אוקטובר, עלה השכר הממוצע במשק (עובדים ישראלים) בכ-5.5% כאשר בתחומים כמו תעשייה, הייטק וניהול, העלייה היתה גבוהה מ-6%, גם על רקע מחסור בעובדים בגלל המלחמה. כלומר, יש "עילה" או מקום להמשך דרישות השכר מה שעלול להצית "ספירלת שכר-מחירים" (המחירים עולים, העובדים דורשים תוספת שכר, הפירמות מגלגלות את אותן העלאות שכר על מוצרים ואז המחירים עולים וחוזר חלילה).
לכן, דווקא עכשיו, חשוב להיזהר מהאמירה לפיה האינפלציה תרד או תתמתן "לבד". היא לא פועלת באופן עצמוני. אם כל השחקנים במשחק (פירמות, צרכנים, ממשלה, שוק ההון) ימשיכו להגיד ש"יהיה בסדר" והאינפלציה תרד "בהמשך" אבל להתנהג כפי שהם מתנהגים כעת (מעלים מחירים, קונים כאילו אין מחר, שופכים כסף מהליקופטר) – האינפלציה עלולה להפוך לבעיה אקוטית של שנת 2025.
