חינוך במשברתרגיל עם אלפי נעלמים: כדי לפתור את המחסור במורים דרושה מהפכה אמיתית
חינוך במשבר
תרגיל עם אלפי נעלמים: כדי לפתור את המחסור במורים דרושה מהפכה אמיתית
בשנת הלימודים הקרובה המנהלים ינסו לפתור את המחסור במורים באמצעים בעייתיים כמו מחנכים לשתי כיתות, מורים שילמדו מקצוע שאינם מכירים וגם פתרונות עדיפים כמו שימוש בלימודים מקוונים. גם הסכם השכר לא צפוי לפתור את המחסור / כתבה שלישית בסדרה
בניגוד לקמפיין של הסתדרות המורים, מערכת החינוך לא תקרוס השנה. מערכות ציבוריות גדולות קורסות לאט. כל מנהל בית ספר יפתור את הבעיות שלו. אבל התלמידים יקבלו פחות שעות ופחות איכותיות. מורים יחנכו שתי כיתות ויהיו כאלה שילמדו מקצועות שהם לא בקיאים בהם. תלמידים שצריכים עזרה וסיוע נפשיים ומקצועיים בעקבות הקורונה או בלי קשר, סביר שלא יקבלו אותם. בחלק מגני הילדים יקצרו לראשונה את שבוע הלימודים.
יכול להיות שההסכם הצפוי עם הסתדרות המורים יאט את ההידרדרות ויזרים בעתיד עוד מורים למערכת. אבל בסך הכל מערכת החינוך צריכה מהפכה, לא רפורמות. במהפכה כזו מורים ילמדו בשיטות חדשות ולא ירצו, וטכנולוגיות ישולבו בהוראה ויחסכו מורים. לכל מהפכה כזו צפויה התנגדות חריפה מצד חוגים שמרניים ומצד ארגוני המורים, אלה שטוענים שמערכת החינוך קורסת.
על היקף המחסור במורים יש נתונים שונים שכולם מסתכמים בכך שהוא קשה אבל מאפשר פעילות. מה שהשתנה השנה הוא שהקמפיין של הסתדרות המורים האיר והוציא מפרופורציות בעיה חשובה. אבל המחסור במורים היה לפני מאבק המורים ויימשך גם אחריו. בגלל שמשרד החינוך מאוד לא שש לפרסם נתונים על מחדליו, אין מעקב צמוד אחר המחסור במורים. הנה לקט נתונים שבכל זאת פורסמו:
מספר הבקשות של מורים ליציאה לשבתון או חל"ת בשנת הלימודים הבאה גדל ב־50% מ־4,900 בתשפ"א (2020/21) ל־7,300 בתשפ"ב (2021/22). זו עלייה גדולה אלא שזה גם נתון דומה למספר הבקשות שלפני הקורונה.
משרד החינוך פרסם ביולי נתונים שלפיהם חסרים 5,700 מורים במערכת החינוך הממלכתית היהודית, כלומר כ־1.5 מורים בבית ספר. זה לא נשמע מבהיל אבל מכיוון שמדובר בממוצע, זה אומר שבלא מעט בתי ספר יש מחסור הרבה יותר גדול. המשרד טוען שבינתיים התגבר על מחסור של 4,000. אלא שהשיטות שבהן הדבר נעשה הן של טלאי על טלאי.
הנתון המדאיג ביותר הוא זה שעוסק בעתיד: מספר הסטודנטים במכללות לחינוך הגיע לשיא של 7,000 ב־2015 ומאז הוא נמצא בירידה מתמדת עד לשפל של 5,900 ב־2020, צניחה של 16%.
"אנחנו, כמו כל המערכת, מרגישים את המחסור במורים בצורה מאוד אקוטית", אמר מנכ"ל רשת החינוך דרכא גיל פרג. "זה שבר גדול. יש עזיבה גם של מורים טובים". לדבריו, יש מחסור במורים מקצועיים בתחומים כמו אנגלית ומדעים וגם של מחנכים. אבל המחסור החמור ביותר הוא של מנהלים. "יש מכרזי ניהול שלא ניגשים אליהם מועמדים בכלל או שניגשים מועמדים שרחוקים מאוד מהיכולת שנדרשת לתפקיד". כדי להתמודד עם הבעיה, הוא מגייס עובדים כל השנה ומשקיע בכך משאבים רבים.
מנכ"ל רשת ברנקו וייס אביב קינן, לשעבר מנהל מינהל החינוך של עיריית ירושלים, אומר שאחד הפתרונות למחסור במורים יהיה באמצעות שיעורים מקוונים לקבוצות תלמידים גדולות שאחריהם תרגול עם חונכים. "אני רואה בזה הזדמנות גדולה", הוא אומר.
מנהלת קריית החינוך אורט יובלי אריאל אביגיל סאמין, שהיא יו"ר משותף של ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים", מספרת ש"מורים קמים ועוזבים את בית הספר באופן חד־צדדי מתי שבא להם, בזמן שאתה כמנהל אפילו לא יכול לפטר מורה. לפני כמה שבועות הרשיתי לעצמי ברוב חוצפתי לצאת יום אחד עם משפחתי לגן חיות. באותו יום נודע לי ששלושה מורים קיבלו תפקיד אחר וירדו לי מהמצבת".
"המערכת לא תקרוס", אומרת סמנכ"לית עיריית חדרה לחינוך וחברה עד לפני כחודש אסנת ספורטה. לדבריה, "אם המערכת היתה קורסת, אולי היה אפשר להתחיל מחדש ולתקן, אבל מערכות ציבוריות עמידות בפני משברים – זו החוזקה שלהן וגם החולשה".
ספורטה מסבירה ש"המנהלים יעשו שמיניות באוויר, ימצאו פתרונות יצירתיים וינסו למתוח את השמיכה כמה שאפשר. ילדים ילמדו פחות שעות. יכול להיות שיהיו מקצועות שילמדו רק בחלק מהשנה. יותר מורים ילמדו מקצועות שלא הוסמכו אליהם. מורים להיסטוריה ילמדו פיזיקה ומורים לתנ"ך ילמדו אנגלית. מחנכים יחנכו שתי כיתות".
קשיים גדולים במיוחד יש לעיריית תל אביב, אולי בגלל שעובדי הוראה וסייעות בדרך כלל לא יכולים להרשות לעצמם לגור בה. כל כך יקר לגור בתל אביב עד שלפני שלוש שנים העירייה השכירה בניין של 70 דירות בפלורנטין למורים בהנחה של 40% ממחיר השוק. היא גם מעניקה למורים מבחוץ חניה חינם בכחול לבן וחניונים עירוניים, ממש כאילו היו תושבי העיר כחולי הכתובת. העירייה גם תעניק למורים כרטיס שמקנה כניסה חינם לארבעה מוסדות או אירועי תרבות בעיר. אחד ההיבטים המשפילים והמוזרים בתנאי העבודה של המורים בארץ הוא הצורך לשלם על השתייה החמה שלהם בחדר המורים. השנה עיריית תל אביב תממן גם את זה.
ראשת מינהל החינוך בעיריית תל אביב יפו שירלי רימון־ברכה מספרת אף היא על מחנכים לשתי כיתות ופשרות על מורים שילמדו שלא במקצוע. ההיבט החיובי הוא שחלק מלימודי האנגלית הועברו לאפליקציות למידה. בניגוד לחלק גדול מהמורות, האפליקציות דוברות אנגלית תקינה במבטא נכון וגם מסוגלות לתת יחס אישי לכל תלמיד. יתרון נוסף הוא שאת הלמידה המקוונת יכולים לנהל מנחי למידה אקדמאים שאין להם תעודת הוראה. "יש במשבר גם הזדמנות לשנות את המערכת", אומרת רימון־ברכה.
לדבריה, היה צריך להתחיל לטפל במשבר המחסור במורים לפני 4-3 שנים. היא סבורה שמורים עוזבים לא רק בגלל השכר אלא גם בשל חוסר עצמאות שמונע מהם להיות יצירתיים וחדשניים ובגלל הכמות הגדולה של תלמידים שהם מלמדים, שמונעת מהם לקדם ילדים. "המורים היו רוצים יותר משמעות ויותר קשר עם הילדים". היא מסבירה ש"בגלל החילופים המהירים של שרי חינוך שום תוכנית אסטרטגית לא מצליחה להיות אסטרטגית. שמים פלסטרים על פצע שותת דם".
לכאורה, להסכם המורים הצפוי לא אמורה להיות כמעט השפעה מיידית על השכר שכן לוקח שנתיים להכשיר מורה (שנה במסלול מזורז). יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ד"ר שי פרוכטמן מקווה שההסכם בכל זאת ישפיע באמצעות משיכת מפוטרי הייטק להוראה, שילמדו במקביל להכשרה.
ספורטה צופה שההסכמים הקיבוציים לא יפתרו את המחסור במורים גם בטווח הרחוק. לדבריה, "יש היום הסכם קיבוצי של קביעות תמורת שכר נמוך. זה מעודד בינוניות. בלי מסלול של חוזים אישיים עם תגמול לפי תרומה למערכת, המחסור במורים ילך ויחריף".
מה שצפוי לפגוע עוד יותר בשנת הלימודים הקרובה הוא האיסור שהטילה הסתדרות המורים על השתתפות המורים בימי היערכות לשנת הלימודים, מלבד בחינוך המיוחד. "זה אומר שהמורים לא יוכלו להתכנס ולכתוב תוכניות עבודה", אומרת סאמין, "איפה שמעת על גוף שמתחיל שנה בלי תוכניות עבודה. למי זה מועיל? אתה הורס למורים את החגיגיות של תחילת השנה ופוגע בהם כי הם יצטרכו אחר כך לעבוד ימים ולילות".
סמנכ"ל חינוך ולמידה של רשת החינוך אמית יובל אלימלך מציף בעיה נוספת: "ממעיטים בבעיית הקשיים הרגשיים של התלמידים. זה היה הרבה יותר חזק בשנה היוצאת. הקורונה שרטה את התלמידים וזה משהו שנשאר". הוא מספר שבאמית "מטפלים בזה פחות באמצעות טיפולים ויותר בחיזוק החוסן. זאת, בין היתר, באמצעות מודל חדש של מורים מנטורים שכל אחד מהם יחנוך 15 תלמידים".
בתקופת השרה יפעת שאשא ביטון גבר מאוד הדגש במערכת על טיפול בבעיות רגשיות וחברתיות עוד לפני הטיפול בפערים לימודיים. פרוכטמן אומר ש"יש תופעה של נשירת תלמידים בשל משבר הקורונה ויש גם נשירה גלויה בתוך הכיתה, תלמידים שצברו פערים ולא הספיקו לצמצם אותם. אנחנו אומרים למנהלים לא לוותר על אף תלמיד ולשמר אותם". הבעיה היא שבדרך לצמצום הפערים יש צורך ביועצות חינוכיות ופסיכולוגים חינוכיים ובשני התחומים יש מחסור קשה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"עד עתה המשרד הצליח לצמצם את המחסור ב־4,000 מורים. הוא ממשיך בפעולות כדי להבטיח ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. המחסור במורים הוא ארוך שנים ומתמשך והחריף עם הקורונה. שרת החינוך פועלת במלוא המרץ כדי לתת מענה למחסור באמצעות שיפור שכר המורים באופן משמעותי.
"לצד מהלך מרכזי זה, המשרד מקדם שורה רחבה של פעולות וצעדים להעצמת המנהלים והמורים, בהם הגמישות הניהולית התקציבית, שילוב סטודנטים להוראה שנה ג' בליווי של מורים ותיקים, תואר שני למורים בתוך 5 שנים, הרחבת משרות קיימות, שילוב מורים מהחברה הערבית בבתי ספר דוברי עברית ועוד".
