דעהמתי אדוני עומד למות?
דעה
מתי אדוני עומד למות?
כדי להחליט באיזה אופן יקבל אדם הפורש לגמלאות את מענק הפרישה וקצבת אזרח ותיק, דורשת ממנו המדינה לחשב כמה זמן נותר לו, כאילו אדם יודע מתי יגיע יום פקודתו
"מתי אדוני עומד למות?" – פעמיים בשנה האחרונה שאלה אותי המדינה שאלה זו, כאילו אדם יודע מתי יבוא מותו. מובן שהמדינה לא ניסחה את שאלתה בצורה בוטה כזו, אך זו הייתה השאלה שנדרשתי להשיב עליה, כדי להחליט כראוי בשתי סוגיות כספיות הנוגעות לקשרי עם המדינה.
בשנה שעברה, עם התקרבי לגיל 70, פרשתי לגמלאות. מיד עם הפרישה הגיעה השאלה הראשונה: האם למשוך פיצויי פיטורים תוך ניצול הפטור ממס הכנסה הניתן למענק הפרישה (שפיצויי הפיטורים הם מרכיב נכבד בו), או שלא לנצל פטור זה? נותנים לך פטור ממס, חשבתי, קח אותו מיד, שמא מחר יבוטל ולא תהיה זכאי יותר לפטור זה. ובכן, אליה וקוץ בה. הפטור ממס הכנסה למענק הפרישה בא על חשבון הפטור ממס הכנסה לתשלומי הפנסיה החודשיים, שלהם אהיה זכאי מיום פרישתי עד יום מותי.
התלות בין גובה מענק הפרישה הפטור ממס וגובה הפנסיה הפטורה ממס מוגדרת בכללים מסובכים למדי (אורכם יותר מאלף מילים) בסעיף 9א' לפקודת מס הכנסה. לענייננו אין צורך להיכנס למורכבות זו, די אם אומר שבין שני הפטורים קיים יחס הפוך: ככל שהפטור למענק הפרישה גדול יותר, כך הפטור לפנסיה החודשית קטן יותר.
הפטור ממס למענק הפרישה הוא סכום כסף גדול, אך חד פעמי. הפטור ממס לפנסיה החודשית הוא סכום קטן, אבל כיוון שהוא ניתן מדי חודש, הוא ילך ויצטבר לסכום גדול, אם רק אאריך ימים. ניתן לחשב (לא קל, אבל ניתן) מהו קו פרשת המים, כלומר כעבור כמה שנים מיום הפרישה, הפטור ממס לפנסיה החודשית יצטבר לסכום שגובהו עולה על הפטור ממס למענק הפרישה. וכאן מגיעה הדילמה: האם נותרו לי מספיק שנות חיים כדי להעדיף את הפטור ממס לפנסיה החודשית על פני הפטור ממס למענק הפרישה?
על פי תוחלת החיים לגבר נותרו לי עוד שנות חיים לא מעטות, כך שכדאי להעדיף את הפטור ממס לפנסיה, אבל תוחלת החיים היא רק נתון ממוצע, ואיך אדע האם אני מעל הממוצע או מתחת לו? פניתי לרופא המשפחה, וזה בדק אותי, ביקש שאקפיד על פעילות גופנית ולקיחת התרופות כנדרש, ואיחל לי אריכות ימים. אבל מתי אמות, שאלתי, אך על כך הוא סירב לענות. בצר לי פניתי לגוגל, והוא מציע שלל אתרים המבטיחים לקבוע את מועד המוות על פי שלל נתונים שיש להזין להם (גיל, מבנה גוף, פעילות גופנית וכו'). נחמד, אבל אתרים שונים נותנים תשובות שונות, על טווח ניכר של גיל מיתה. לא מהם איוושע.
כעבור שנה ממועד פרישתי לגמלאות הביא לי המוסד לביטוח לאומי דילמה דומה. כיוון שפרשתי לאחר גיל הזכאות המותנית לקצבת אזרח ותיק (67 שנים), אני זכאי לתוספת דחיית קצבה בגין כל שנה בין גיל 67 לגיל 70, שבה לא קיבלתי קצבת אזרח ותיק משום שעבדתי. לגבי השנה האחרונה, שבה עבדתי רק בחלק מחודשי השנה, הציג לי המוסד לביטוח לאומי שתי אפשרויות: לקבל גם בגינה תוספת דחיית קצבה, או לוותר על התוספת בגין שנה זו, ובמקומה לקבל קצבת אזרח ותיק גם בגין החודשים שבהם עבדתי בשנה זו. הדילמה כאן זהה לזו הקשורה במענק הפרישה: האם להעדיף סכום חד-פעמי גדול, או להעדיף תוספת קטנה מדי חודש, עד סוף ימי, לקצבה החודשית? גם במקרה זה ניתן לחשב את קו פרשת המים, הגיל שבהגיעי אליו הסכום המצטבר של תוספת דחיית הקצבה יהיה גדול מהסכום החד-פעמי שהוצע לי כעת. אבל האם אזכה להגיע לגיל זה?
כידוע, נוסח נפוץ של צוואה מתחיל במילים "הואיל ואין אדם יודע את יום פקודתו ומידת ימיו", אבל אמירה זו היא מהמותרות השמורות למי שכותב צוואה. כעת, בעודני חי, דורשות ממני הרשויות לקבל החלטה על בסיס ידיעת יום מותי, ואני, אנא אני בא?
כצעד ראשון לשיפור המצב נראה לי שעל הרשויות (רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי) לתת מידע מלא לתושב המתלבט, ולהציג לו את קו פרשת המים, כלומר את התאריך שבו בחירה בסכום החד-פעמי תתגלה כפחות כדאית, מבחינה כספית, מבחירה בהגדלת התשלום החודשי. מידע זה יאפשר קבלת החלטה על בסיס טוב יותר.
כדי לחסוך לדורות הבאים הדילמה אציע לשנות את הכללים: כברירת מחדל אדם יקבל עם פרישתו את הסכום החד-פעמי המידי של מענק הפרישה וקצבת אזרח ותיק, ובבוא העת, כאשר יתברר שעדיף היה לבחור באפשרות האחרת, לתת את הפטור לפנסיה או את קצבת אזרח ותיק כאילו נבחרה האפשרות המתאימה לאריכות ימים. יש בשינוי זה עלות מסוימת למדינה, אך נראה לי שזו עלות למטרה ראויה, המקיימת את הציווי "והדרת פני זקן".
דוד שי הוא מומחה לנושאי שכר
