בלעדימשרד החקלאות העביר תקציב חירום למכון וולקני: "חוזר לפעילות"
בלעדי
משרד החקלאות העביר תקציב חירום למכון וולקני: "חוזר לפעילות"
המשבר התקציבי טרם נפתר, אך שר החקלאות התחייב בשיחה עם "כלכליסט" למצוא מקורות תקציביים כדי לגשר על הקיצוץ העמוק במכון וולקני ולאפשר את פעילותו ארוכת הטווח. בינתיים, הועברו למכון 20 מיליון שקל, שאמורים להספיק לפעילותו לפחות עד פסח
מכון וולקני יחזור היום (ב׳) לעבודה, לאחר שנאלץ להשבית פעילותו כליל לפני כשבועיים, כשקופתו התרוקנה והאפשרות לממש תקציבים דרך המערכת הממשלתית נחסמה עבורו. כך אמר ל"כלכליסט" שר החקלאות אבי דיכטר.
מדובר בפתרון חלקי בלבד שיאפשר חזרה זמנית לפעילות מלאה, שכן תקציב מכון וולקני לשנת 2024 נחתך בחדות והמשמעות עשויה להיות איום על קיומו העתידי. משרד החקלאות יבצע העברה מיידית של 20 מיליון שקלים לחשבון המכון אד-הוק כדי לייצר מענה ראשוני, מתוך תקווה למצוא פתרונות מלאים למשבר התקציבי בהמשך. הכסף צפוי להספיק לפעילות המכון לפחות עד חג פסח.
תקציב החירום לא יאפשר התנהלות שוטפת רגילה, אלא התנהלות מדודה בכספי המחקר. כל סכום ייצא לאחר אישור ההנהלה, וחלק מהתקציב יוזרם לכיסוי התחייבויות משנת 2023. המשך הפעלת המכון לאחר חג הפסח, תלויה בהעברת תקציבים נוספים.
במכון וולקני מתקיימים כ-700 מחקרים בנושאים מגוונים, והוא נחשב לאחד ממכוני הדגל המחקריים בישראל, לאחר שלאורך השנים פיתח טכנולוגיות פורצות דרך שקנו לישראל בעולם את שמה כמובילה עולמית בטכנולוגיה חקלאית.
תקציב מכון וולקני קוצץ בכ-66 מיליון שקלים (21%) בעקבות מלחמת חרבות ברזל, לאחר החלטת משרד האוצר לקצץ כ-12% בתקציב משרד החקלאות. ב-10 במארס הודיעה הנהלת המכון לחוקריו כי אזל התקציב, ולכן הופסק רכש הציוד והוקפאה הפעילות המחקרית כולה. המצב הפך כה חמור עד שבשבוע שעבר חוקרים הונחו שלא לרכוש מזון לבעלי החיים בלול התרנגולות או הרפת המחקרית. עצירת המחקר, אילו תימשך, עלולה להוריד לטמיון מחקרים רבים בהם הושקעו משאבים לאורך שנים.
אילו לא יימצא פתרון, במכון וולקני יאלצו להתמודד עם קיצוץ תקציבי כפול: בשנת 2024 התקציב המקורי לפני המלחמה עמד על 343 מיליון שקל, ולאחר הקיצוץ הוא עומד על 276.5 מיליון שקל. גם בשנת 2023 נאלץ המכון להתמודד עם קיצוץ תקציבי, תחת ממשלת נתניהו; תקציבו המקורי היה 320 מיליון שקל, ובפועל לאחר קיצוצים רוחביים הוא פחת לכ-298 מיליון שקל.
כך או כך, שום תקציב לא הועבר למכון מאז תחילת השנה, ומשאביו אזלו. כעת משרד החקלאות מבצע העברת חירום של חלק מהתקציב.
שר החקלאות, אבי דיכטר, אמר ל״כלכליסט״ כי מכון וולקני ישוב לפעילות מלאה ״עוד בטרם לובנו כל המחלוקות באשר לכספי משרד החקלאות החונים במשרד האוצר ולא שוחררו לביצוע הפעולות אל מול החקלאים״.
דיכטר דורש ממשרד האוצר לאפשר השלמה של התקציב החסר, באמצעות הרשאות חדשות בתמורה לביטול הרשאות שטרם מומשו.
נזכיר כי לאחר אישור התקציב בממשלה, גילו דיכטר ואנשיו כי הקיצוץ במשרד החקלאות הוא הגבוה ביותר מבין כל משרדי הממשלה, לאחר שבאוצר דרשו מדיכטר ומנכ״ל משרדו אורן לביא ״להיכנס מתחת לאלונקה״ ולהסכים לקיצוץ, וטענו כי מדובר בקיצוץ שוויוני רחב לכל המשרדים. בשל כך איים דיכטר להתנגד לתקציב המדינה, ולבסוף הצביע בעדו, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ״התחייב לסייע בפתרון המשבר התקציבי עד חג הפסח״, כך לפי דיכטר.
דיכטר מקווה כי בתקופה הקרובה יימצא פתרון שיאפשר לגשר על הקיצוץ החד בתקציב מכון וולקני. לדבריו, ״האוצר קיצץ 41 מיליון שקל ממכון וולקני, זאת הייתה דרישה שלהם. הקיצוץ מחייב אותנו לבדוק כל דרך לפצות לפחות על סכום שקרוב לקיצוץ. יש לנו גם מקורות קונקרטיים. יהיו תקציבים במכון שנצטרך לעשות להם הסטת ייעוד, ויש תקציבים אחרים שלנו שחונים באוצר גם מ-2023, ואי אפשר לעשות בהם שימוש מבלי שהאוצר מאשר זאת. אנחנו במו״מ עם משרד האוצר לגבי זה ועירבנו את משרד ראש הממשלה".
לדברי דיכטר, "ברור שאי אפשר להפעיל את מכון וולקני עם חיתוך בסדר גודל כזה. ההתחייבות של ראש הממשלה הייתה לטפל בכספים שלנו שחונים באוצר והאוצר לא משחרר אותם ולא מוכן לעשות להם שינוי ייעוד. מדובר ב-160 מיליון שקל שלא דורשים חריגה מתקציב המדינה, ובתוך כך גם כ-60 מיליון שקל של מכון וולקני״.
דיכטר על משרד האוצר: "הם הבריון של העיירה"
משרדי האוצר והחקלאות נמצאים כמעט בנתק בשל המשבר התקציבי, ולכן דיכטר דרש את התערבות נתניהו. לדבריו, ״אפילו הידברות איתם אי אפשר לעשות, הם הבריון של העיירה. צריך לומר את האמת: אנחנו חווים בשנה האחרונה מסע נקם של האוצר שבנוי על עובדה מאוד בסיסית: הבאנו אסטרטגיה אחרת מזו שהייתה שבאוצר בעשור האחרון״.
דיכטר החליט עם כניסתו למשרד לבלום את הצעדים הבאים ברפורמה בחקלאות שאותה הוביל האוצר, ובמסגרתה אמור היה לגדול הייבוא לישראל בשיעור משמעותי. לדבריו, ״ראינו שהיבוא לישראל גדל והמחירים לא ירדו. אבל הרפורמה יצאה לדרך, הפחתות המכסים התחילו לרוץ, וגם תמיכות שהובטחו לא ניתנו. 520 מיליון שקל שוכבים באוצר עבור החקלאים שספגו את הנזק מהפחתות המכסים. אנחנו לא נממש את האסטרטגיה של האוצר בחקלאות, אנחנו אלה שקובעים את האסטרטגיה. תקציב 2025 ייראה אחרת לגמרי. יש לנו תוכניות אחרות לגמרי לגבי החקלאות, החקלאים ומכון וולקני״.
האוצר בתגובה: ״תקציב משרד החקלאות סוכם יחד עם שר החקלאות שאף הצביע בעדו בממשלה ובכנסת. גם סדרי העדיפויות בתוך תקציב משרד החקלאות, לרבות תקציב המכון הוולקני, נקבעו על ידי שר החקלאות. על כן, לא ברורות הטענות שמופנות למשרד האוצר״.
