סגור

פרשנות
חוק ההשתמטות הוא הסכר לאישור התקציב וההפיכה המשטרית

חוק ההשתמטות תקוע בוועדת חוץ וביטחון כי היו"ר יולי אדלשטיין דורש מתווה גיוס מוגבר לחרדים. לחצים על נתניהו לפטר אותו כדי לשמור על הקואליציה, ולאפשר את קידום חוקי ההפיכה המשטרית

חוק ההשתמטות - המתווה המיועד לגיוס חרדים לצה"ל - תקוע בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בידיו של היו"ר יולי אדלשטיין (ליכוד). לפי שעה אין מסלול שמקובל על הצדדים שיאפשר את קידומו. יו"ר ש"ס אריה דרעי התבטא השבוע שהחוק יחוקק בתוך 10 ימים אבל שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר אתמול בוועדת חוץ וביטחון שאינו מכיר סיכום כזה.
ביהדות התורה וש"ס מסכימים ליעד גיוס שנתי של 3,000 חרדים בנוסף ל־1,800 החרדים המתגייסים בכל מקרה כל שנה. כמו כן, היעד לגיוס חרדים יגדל עד למחצית ממחזור גיוס שנתי בתוך 7 שנים. אי־עמידה ביעדים תגרור סנקציות על המוסדות ותשלול הטבות כלכליות כמו קצבאות אברך וסבסוד מעונות. המספר של 4,800 מתגייסים בשנה נקבע משני טעמים. הראשון: היעד הזה ניתן להשגה בקלות מאחר שהוא כולל את החרדים הנושרים מהישיבות. השני: מערכת הביטחון נקבה בחודשים האחרונים במספר הזה כהיקף מתגייסים שאותו תוכל לקלוט מדי שנה.
אלא שיואב גלנט כשר ביטחון לא הסכים להתפשר וסירב להסתפק ביעד הזה. לפיכך, החרדים הם שלחצו בחודשים האחרונים על ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את גלנט מתפקיד שר הביטחון על מנת למנות את ישראל כ"ץ, שיידע לסגור איתם עסקה שיסכימו לה. באחרונה קיים כ"ץ פגישות עם החרדים, עם מערכת הביטחון ועם אדלשטיין בניסיון לקדם את החוק, אך לא חלה התקדמות.
כ"ץ ונתניהו זקוקים לחקיקתו של חוק ההשתמטות לא פחות מהחרדים. כ"ץ מעוניין בחקיקת החוק כיוון שאדלשטיין מסרב להאריך את גיל הפטור ממילואים בלא חקיקת חוק השתמטות שיקטין את הנטל מעל משרתי המילואים. שכן בעוד פחות משבועיים יפוג חוק שהתקבל בהוראת שעה והאריך בשנה את גיל הפטור ממילואים. מדובר בחוק ממשלתי שנחקק אשתקד בשל הצורך של מערכת הביטחון בחיילי מילואים.
לפני חצי שנה ביקש גלנט להאריכו בשנה אבל אדלשטיין סירב בשל דרישותיו להגברת השוויון בנטל. בסופו של דבר בשל צורכיה מערכת הביטחון הוארך החוק עד לסוף 2024. כאמור, אדלשטיין יסרב להאריכו לתקופה נוספת בטרם יחוקק חוק גיוס אמיתי, שיקדם גיוס גבוה של חרדים. בפועל כדי לקדם את החוק כ"ץ זקוק לאדלשטיין שיציב אותו על סדר יומה של הוועדה ואף יקדם אותו להצבעה. אלא שאדלשטיין כאמור לא מוכן לקדם את הפשרה בין החרדים לכ"ץ.
החרדים היו שמחים אם נתניהו היה מדיח את אדלשטיין אבל מדובר במהלך פוליטי רב משמעות ומורכב. ראשית, לא בטוח שימצא רוב בסיעת הליכוד להדיח את אדלשטיין. שנית, בליכוד חוששים שהדחת אדלשטיין "תבעיר את הרחובות" כמו לאחר ניסיון הפיטורים הראשון של גלנט במרץ 2023, בעיצומה של ההפיכה המשטרית. לכן כ"ץ והחרדים צריכים להגיע להבנה עם אדלשטיין.

נתניהו זקוק לקואליציה

נתניהו זקוק להעברת חוק ההשתמטות כדי לייצב את הקואליציה. בסוף פברואר 2025, בעקבות פשרה עם בג"ץ יפוג המועד לסבסוד המעונות למשפחות אברכים שאינם עובדים. בהיעדרו של חוק השתמטות החרדים לא יוכלו להסכים להישאר בלי הסבסוד ואף להסתכן בגיוס. זאת ועוד: החרדים כבר הודיעו שלא יתמכו בהצבעה בקריאה השנייה והשלישית בחוק התקציב לשנת 2025.
מסיבה זו, בין היתר, בקואליציה הוסכם שהחוק יחד עם חוק ההסדרים והגדלת הגירעון יועלו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית רק בסוף מרץ 2025, כפי שמתיר החוק. אבל אם עד למועד זה לא יתקבל חוק התקציב הכנסת תתפזר לבחירות. גורמים בליכוד אומרים שלא מן הנמנע שנתניהו יעדיף להקדים את הבחירות לאחר שינוי פניו של המזרח התיכון: קריסת שלטון אסאד, החלשת החיזבאללה והחמאס, וניתוק ציר הרשע – איראן, אסאד וחיזבאללה.
נתניהו נערך לעסקת חטופים בעוד כמה שבועות שתלווה ככל הנראה בהפשרת היחסים עם סעודיה. בליכוד מעריכים שבמצב כזה התמיכה בו תגבר והוא יתחזק מבחינה אלקטורלית ויוכל גם לשחוק את נפתלי בנט המתכנן להתמודד לכנסת.
בנוסף, החרדים הודיעו שלא יתמכו במהלכיו של שר המשפטים לביצוע ההפיכה המשטרית בלא חקיקתו של חוק השתמטות, אך יתמכו בהדחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. העניין שהוא שלוין מאיים על שופטי בג"ץ בקידום מהיר של החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שיקנה לקואליציה רוב לבחור שופטים. בג"ץ חייבו להעלות להצבעה מועמד לנשיא בית המשפט העליון עד 16 בינואר 2025. בלעדי החרדים לא יוכל לשנות את הרכב הוועדה עד מועד זה.