ניתוחהמלחמה נמשכת – ואמברגו הנשק על ישראל מתהדק
ניתוח
המלחמה נמשכת – ואמברגו הנשק על ישראל מתהדק
בריטניה צרפת ואיטליה כבר הטילו מגבלות שונות על יצוא נשק לישראל; בינתיים עומדות לצידנו גרמניה, ספקית הנשק השנייה בחשיבותה שעדיין מתלבטת בנושא, וארה"ב, שהיא הספקית העיקרית ומשתמשת בו כמנוף לחץ לסיום המלחמה; על רקע הפרות הדין הבינלאומי והפקרת זירת ההסברה, עלולות גם בעלות הברית הבודדות של ישראל להידחף להגבלת מכירות הנשק
"ישראל לא מספקת פתרונות למשבר ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה", אמרה בשבוע שעבר שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס־גרינפילד והוסיפה: "מילותיה של ישראל חייבות להיות מלוות במעשים בשטח, כרגע זה לא קורה. זה חייב להשתנות, באופן מיידי". דבריה מתייחסים ככל הנראה לאיום שמקופל במכתב חריג שנשלח ב־13 באוקטובר לישראל מארה"ב, בעלת בריתה וספקית הנשק העיקרית שלה, שמתנה את המשך העברת משלוחי הנשק לישראל בשינוי משמעותי של מדיניות הלחימה בעזה והקפדה על זכויות האדם ברצועה.
כמעט מדי שבוע ראשי מדינות מערביות, שעד לאחרונה נחשבו לבעלות בריתנו הקרובות ביותר, קוראים להגביל את העברת הנשק לישראל. רק בחודשיים האחרונים מנהיגי בריטניה, צרפת, איטליה, ספרד, קנדה ואוסטרליה הביעו תמיכה בריסון יצוא נשק לישראל. בחלק מהמקרים ההתבטאויות לוו בהחלטות מעשיות שמונעות מחברות מקומיות לייצא לישראל. יוצא דופן היה קנצלר גרמניה אולף שולץ שהכחיש דיווחים על כך שממשלתו נוקטת גישה של "אמברגו שקט" שכולל עיכובים באספקה והאטה בקצב העסקאות שנחתמות.
"סיכון להפרות חמורות של החוק הבינלאומי"
להחלטה להפסיק למכור נשק לישראל יש ממד שקשור לשינויים בדעת הקהל העולמית נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה אך יש גם ממד משפטי ומדיני. במסמכי מדיניות רשמיים ובנאומים של מנהיגי מדינות זרות מוזכר לרוב החוק הבינלאומי, כאשר המסר המרכזי הוא שהמדינות לא מעוניינות לספק נשק למי שעלול לבצע פשעי מלחמה באמצעותו. אין כאן רק טענה מוסרית, אלא במקרים רבים החוקים המקומייים אוסרים לייצא נשק כאשר יש חשש לפשעי מלחמה. במקרים אחרים החשש הוא שהכתם של פשעים הומניטריים ידבק במי שסיפק את הנשק ויסבך את המדינות הללו ומנהיגיהם, בין היתר על רקע ההליכים שמתנהלים מול ישראל בשני בתי המשפט בהאג.
כך, במסמך שהעבירה ארה"ב לישראל באמצע אוקטובר בנוגע למצב ברצועת עזה, דורשים מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין שורה של צעדים, בהם הגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה, הבטחה כי ישראל לא תפנה תושבים מצפון הרצועה והקמת ערוץ שיאפשר דיונים על פגיעה באזרחים. במכתב צוין כי "כישלון להוכיח מחויבות מתמשכת ליישום צעדים אלו עשוי להוביל להשלכות".
גם שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי התייחס לכך בהצהרתו בתחילת ספטמבר וטען שבריטניה השעתה רישיונות יצוא נשק לישראל מחשש ל"סיכון חד־משמעי" שהנשק ישמש להפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי. זו גם הסיבה שחלק מהמדינות טוענות כי ימשיכו לספק אמצעיים הגנתיים לישראל אך לא נשק התקפי.
"המהלכים האלה מעידים על סדק ביחסים של ישראל עם בנות הברית שלה או בהסתכלות על ישראל כשייכת לקהילת המדינות הדמוקרטיות שומרות החוק", אומרת ד״ר תמי קנר, מנהלת התוכנית למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "ההידרדרות הזאת היא תוצאה ישירה של התנהלות ממשלת ישראל בשנה האחרונה והפקרה מוחלטת של הזירה המדינית הבינלאומית", הוסיפה. בין השאר, קנר מתייחסת להתבטאויות חריגות שיצאו מצד הממשלה והקואליציה. "אף על פי שיש בקשה לצווי מעצר בהאג נגד נתניהו וגלנט, בישראל ממשיכים בהצהרות הרסניות. אם בהתחלה זה היה 'לשטח את עזה' ואפילו להפיל פצצת אטום, עכשיו זה עבר ל'הגירה מרצון'. והיה גם הכנס בהשתתפות הליכוד על התיישבות בעזה. אלה דברים שגורמים נזק אדיר. ישראל איבדה את האמינות שלה מול מדינות ידידותיות, שחלקן בנות ברית קרובות. היא נתפסת כשמדברת בשני קולות, אחד מותאם לזירה הבינלאומית כדי להשתיק את הטענות שהיא מבצעת פשעי מלחמה והשני מותאם לזירה הפנימית כדי להשיג הישגים פוליטיים. ישראל לא יכולה לטעון שהיא פועלת על פי הדין הבינלאומי, אבל לחסום כל חקירה שנעשית".
לדברי קנר, ישראל לא מספקת הוכחות לכך שהיא חוקרת אירועים בעייתיים. "גם המדינה הנאורה ביותר עשויה להפר את הדין הבינלאומי בזמן מלחמה, במיוחד כשמדובר בתנאי הלחימה הקשים בעזה מול ארגון אכזרי מאוד. לא מצופה שלא ייהרגו אזרחים ולא ייפגעו בניינים, אבל כן מצופה שישראל תחקור ותספק תשובות כשמדינות מבקשות ממנה. זה הגיוני שאותן מדינות שמספקות נשק לישראל יבקשו דין וחשבון".
מסוקים, צוללות ורכיבים לכטב"מים
ישראל לא מדווחת באופן רשמי על היקף יבוא הנשק שלה ממדינות זרות. עם זאת, ישנן מדינות שמדווחות על היקף היצוא הביטחוני שלהן לישראל ויחד עם דיווחים שפורסמו בתקשורת הזרה ניתן לצייר תמונה, גם אם חלקית, של היבוא הביטחוני הישראלי.
ספקית הנשק העיקרית של ישראל היא ארה"ב, ולכן כל איום בביטול עסקאות, קיצוץ בתקציבי הסיוע הביטחוני או אפילו עיכוב באספקה עלול להשפיע על ישראל באופן דרמטי. ב־2016, בשלהי כהונתו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב, נחתם הסכם הסיוע הנוכחי שקבע כי ישראל תקבל כ־3.8 מיליארד דולר מדי שנה במשך עשור. לאחר אירועי 7 באוקטובר אישר ממשל ביידן חבילת סיוע ביטחוני של 17 מיליארד דולר נוספים. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בראון, ארה"ב מימנה כ־70% מעלות המלחמה של ישראל בכ־23 מיליארד דולר (כולל מהלכים של צבא ארה"ב באזור). זאת, ללא חישוב האירועים האחרונים שכללו את המלחמה בלבנון ופריסת סוללות ההגנה האווירית THAA כנגד מתקפה איראנית. מלבד הסיוע הכלכלי, ארה"ב מספקת לישראל הגנה אווירית ומודיעין, משנעת לאזור נושאות מטוסים בזמנים רגישים, מייצרת לישראל מיירטים וחימושים ועוד. צה"ל מבוסס ברובו על טכנולוגיות וציוד אמריקאיים – ממטוסים ועד נשק אישי.
ספקית הנשק השנייה בגודלה לישראל היא גרמניה. היקף היצוא הביטחוני הגרמני לישראל הוא בין עשרות למאות מיליוני יורו בשנה. לאחר שפורסמו דיווחים כי גרמניה נקטה מדיניות של אמברגו שקט וצמצמה את אספקת הנשק לישראל, ממשלת גרמניה דיווחה בשבוע שעבר כי מאז אוגוסט הותר יצוא נשק לישראל בהיקף של כ־94 מיליון יורו, מה שמעמיד את היקף היצוא הביטחוני הגרמני לישראל ב־2024 על 142 מיליון יורו, סכום גבוה יותר מאשר סופק בשנים 2019, 2021 ו־2023. גרמניה גם מספקת צוללות לחיל הים וב־2022 ישראל חתמה על הסכם רכש של שלוש צוללות ב־3 מיליארד יורו. דווח כי גרמניה מספקת לישראל תחמושת יבשתית, טילי נ"ט, חלקי נשק וכי ישראל ביקשה לרכוש ממנה גם פגזי טנקים. שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק אמרה בשבוע שעבר בעת שביקרה בלבנון כי ישנה "דילמה" אם להמשיך לספק נשק לישראל על רקע החשש מהפרת החוק הבינלאומי.
שלוש ספקיות נשק מרכזיות נוספות הן בריטניה, איטליה וצרפת כאשר היקף היבוא משלושתן יחד הוא אחוזים בודדים מהיבוא הביטחוני הישראלי. בתחילת ספטמבר הודיעה ממשלת בריטניה כי היא משעה את רישיונות יצוא הנשק של 30 חברות המספקות ציוד לחימה לישראל. לפי פרסום רשמי של הפרלמנט הבריטי, היצוא הביטחוני הבריטי לישראל היה בהיקף של כ־42 מיליון ליש"ט בשנת 2022 ו־18 מיליון ליש"ט ב־2023. היצוא שהושעה לישראל כולל חלקים שמשמשים את מטוסי F16, רכיבים לכטב"מים, ציוד לחיל הים וכוונות. ממשלת בריטניה לא השעתה יצוא הקשור לרכיבי F35. בשנים האחרונות סיפקה בריטניה לישראל ציוד לאימוני טיסה, מכ"מים, מערכות לחימה אלקטרונית, אמצעים למסוקים ולמטוסים ועוד.
נשיא צרפת עמנואל מקרון לא הסתפק רק בעצירת יצוא נשק צרפתי לישראל, ובתחילת החודש קרא למדינות אירופה להפסיק את משלוחי הנשק לישראל כדי לעצור את הלחימה בעזה ובלבנון. צרפת מכרה לישראל נשק בהיקף של כ־30 מיליון יורו בשנת 2023, בין השאר מדובר ברכיבים לכטב"מים ולנשקים. ממשלת צרפת ניסתה גם למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק הימי Euronaval, וזאת לאחר החלטה דומה שהתקבלה בתערוכת הנשק Eurostory ארבעה חודשים לפני כן. בשבוע שעבר בית המשפט המסחרי בפריז קיבל את העתירה שהגישו התאחדות התעשיינים, מספנות ישראל ולשכת המסחר צרפת־ישראל וקבע כי חברות ישראליות יוכלו להשתתף בתערוכה. אולם ההחלטה התקבלה מאוחר מדי והחברות אלביט מערכות והתעשייה האווירית לא יציגו בתערוכה, בשל פרק הזמן הקצר שלא מאפשר להן להקים ביתני תצוגה.
ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני אמרה לפני כשבועיים כי לאחר תחילת הפעילות בעזה השעתה איטליה את כל רישיונות היצוא החדשים וכי כל ההסכמים שנחתמו לאחר 7 באוקטובר לא יושמו. איטליה סיפקה לישראל נשק בהיקף של 13.7 מיליון יורו ב־2023 וב־17.9 מיליון יורו ב־2022. בין היתר מדובר בחלקי נשק, תחמושת, תחמושת ימית ומסוקי אימון.
על רקע האמברגו הביטחוני של מדינות המערב, מדינות אחרות מנצלות את ההזדמנות ומגדילות את היקף הסחר הביטחוני עם ישראל. בין היתר ישראל הגבירה את היבוא הביטחוני ממדינות כמו סרביה והודו. ב־2024 סרביה ייצאה לישראל תחמושת בכ־23 מיליון יורו. הנתונים על היקף היצוא הביטחוני ההודי לישראל אינם חשופים לציבור, אך לפחות בשני מקרים זוהו ספינות שיצאו מהודו לישראל ונשאו כמות גדולה של סחורה ביטחונית. בתחילת ספטמבר דחה בית המשפט העליון בהודו עתירה שדרשה להפסיק לייצא נשק לישראל בנימוק שמדובר בסוגיה מדינית ולא משפטית.
