קשיי אמונה
קשיי אמונה
מחקרים וסקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים מצביעים על ירידה מתמשכת במערכת המשפט. התקפות החוזרות ונשנות מצד גורמים מגוונים בחברה הישראלית מהווה נדבך משמעותי בירידה המדאיגה במערכת המשפט, אך נראה שגם המערכת עצמה אינה חפה מטעויות. לקראת פורום בכירי ענף המשפט של Duns 100 מתייחסים בכירי עולם המשפט לתופעה המדאיגה שמאיימת על חוסנה של הדמוקרטיה בישראל
סקרים ומחקרים שבוצעו בחודשים האחרונים מציירים תמונה מדאיגה בכל הקשור לאמון הציבור במערכת המשפט. על פי מחקר של אוניברסיטת חיפה שפורסם בנובמבר 2021, 7% בלבד מהציבור בישראל נותנים אמון רב במערכת המשפט, לעומת 30% שכמעט אינם מאמינים בה. המחקר מצביע על ירידה משמעותית באמון במערכת המשפט, בבית המשפט העליון, ביועץ המשפטי לממשלה, ובפרקליטות המדינה. מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בינואר השנה מצא כי 51% מהציבור סובר כי קיימת שחיתות במערכת המשפט. האמון של הציבור היהודי במערכת המשפט ממשיך לרדת ובשנת 2021 חצה את הרף של מחצית מהנשאלים מטה ל-48% בלבד, ובציבור הערבי הוא מתרסק מ-60% ל-44%. שלשה מכל ארבעה חרדים סובר שכוחו של בית המשפט גדול מדי, ו 51% ממצביעי הימין סוברים שהחלטות שופטי בית המשפט העליון מושפעות מעמדת הפוליטית. 61%מהציבור הישראלי סבורים כי בחירת שופטים נעשית ממניעים פוליטיים, ו 75% חושבים שמופעלים על השופטים לחצים פוליטיים בפעולתם. רק כשליש מהנשאלים שענו כי באו במגע עם מערכת המשפט השיבו כי הם מרוצים מהתנהלותה, ורק שליש מהנשאלים חושבים שהשופטים מתייחסים באובייקטיביות כלפי כל מי שמופיע בפניהם.
על רקע הנתונים המדאיגים הללו והשיח הציבורי העוין כלפי מערכת המשפט, שיח שנוצר כתוצאה מתקיפות חוזרות ונשנות כלפי מערכת המשפט מצד גורמים אינטרסנטיים, וגם כתוצאה מהתנהלות מעוררת מחלוקת של גורמים במערכת המשפט, התייחסו כמה מבכירי עורכי הדין בישראל לתופעה שמדירה שינה מעיניהם של רבים מאזרחי המדינה, כל שכן מאלה שעובדים בצמוד עם המערכת.
"אנו נמצאים בעידן של ריסוק הממלכתיות בידי גורמים בעלי אינטרס, וריסוק האמון במערכת המשפט הוא חלק משמעותי במהלך"
יש כאלה שסבורים שמערכת המשפט הפכה להיות שק החבטות של גורמים שיכולים לייצר רווח מתקיפת מערכת המשפט, בדגש על גורמים פוליטיים מהצד הימני של המפה, שטוען לחוסר ייצוג מספק במערכת. בעיני כמה מעורכי הדין, דווקא חוסר האמון המקודם על ידי אג'נדות פוליטיות יכול לייצר הזדמנות להחזיר את האמון במערכת המשפט, "אני סבורה כי מדובר בתהליך מורכב, שבוודאי לא יכול לקרות ביום אחד. במדינת ישראל קיימת מערכת משפטית מהטובות בעולם, אולם ברגע שלגורמים במערכת הפוליטית אין אמון במערכת המשפט - הדבר מחלחל מטה. לכן, יש לבנות מחדש את מערכת היחסים בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת; יש לבצע רפורמה מקיפה וכוללת באופן שבו מערכת המשפט פועלת ולנקוט במהלכים שישיבו את אמון הציבור במערכת", אומרת עו"ד ענת שביט, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (FBC & Co.), שמציעה לבצע פעולות קונקרטיות להשבת אמון הציבור במערכת המשפטית, "לדוגמא, יש להמשיך ולפעול להקמת יותר בתי משפט בעלי התמחות ייחודית, בדומה לבית המשפט הכלכלי. גם בהקשר של תחום המיסוי, עד לפני כ- 10 שנים היו מעט מאד שופטים בעלי ידע בתחום המיסים - תחום מורכב שנדרשת בו רמת מומחיות גבוהה. לאורך השנים, ההכרה של המערכת בכך שמדובר בתחום סבוך הביאה למינויים של יותר ויותר שופטים בעלי התמחות במיסוי בבתי המשפט המחוזיים, וכתוצאה מכך היכולת לקבל החלטות מקצועיות ואיכות ההחלטות השתפרו. תהליך דומה צריך לחול גם בתחומים נוספים במערכת המשפט. בנוסף, אני סבורה שיש לבצע שינוי מהותי גם באופן בו פועלת הוועדה למינוי שופטים. יש למנות אנשי מקצוע משיקולים ענייניים בלבד וללא שיקולים פוליטיים. העומס על בתי המשפט, חוסר השקיפות בהליכי מינוי, הקושי הטבעי של מערכות לבצע שינויים וכיו"ב, יצרו שחיקה גבוהה באמון הציבור במערכת המשפט. הדרך לשיקום אמון הציבור במערכת עוברת בכל ההליכים הללו ולא רק בהם. בראש ובראשונה, נדרשת נכונות אמיתית לשינוי. מהלכים אלה, בשילוב עם מהלכים רבים נוספים שתקצר היריעה מלפרט אותם כאן, עשויים לשנות את המצב לטובה".
גם עו"ד דני גבע, שותף ב'מיתר' מעריך שרק שילוב של מספר פעולות במקביל יסייע בהחזרת אמון במערכת המשפט, ״אנו נמצאים בעידן של ריסוק הממלכתיות בידי גורמים בעלי אינטרס, וריסוק האמון במערכת המשפט הוא חלק משמעותי במהלך. הדרך להוביל שינוי היא מורכבת ונדרשת מערכה משולבת. אני מאמין שניתן להקים גוף חוץ פרלמנטרי - לא פוליטי, אשר ימצא את הדרכים להסכים על עקרונות בסיס להחזרת האמון אשר תחייב את כל הגורמים. גם על מערכת המשפט לבצע מהלכים, בעיקר שקיפות ושיח רב יותר עם הציבור".
"עורכי הדין שמקשרים בין המערכת לבין הציבור צריכים לשמש כשגרירים טובים של המערכת המסייעים לשפר אותה ואת התדמית שלה"
נושא הגברת השקיפות מצד מערכת המשפט חוזר על עצמו פעמים רבות בהמלצות עורכי הדין להחזרת האמון במערכת. כאמור, על פי סקרים עדכניים רוב הציבור חושב שישנה שחיתות במערכת המשפט הישראלי. שקיפות, יחד עם צעדים נוספים, עשויים לגרום לחלקים נרחבים בציבור לחזור ולהאמין במערכת המשפט הישראלית, "גורם משמעותי בשחיקה של אמון הציבור במערכת המשפט הוא קצר בתקשורת הנובע מפערים משמעותיים בתפישת התפקיד השיפוטי אצל חלקים ניכרים מהציבור, בשילוב המגבלות המובנות של מערכת המשפט בדברור של עצמה. לכן, בעיני, הצעד הראשון להשבת אמון הציבור במערכת המשפט ובמערכות אכיפת החוק בישראל הוא: הגברת השקיפות. השקיפות צריכה לבוא לידי ביטוי, למשל - בתהליך מינוי השופטים, בהנגשת ושידור הדיונים ובצעדים נוספים", אומר עו"ד ליאור פורת, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', "מערכת המשפט, בניגוד לרשויות אחרות, מוגבלת בדברור עצמה ובפרט בדברור החלטותיה ולכן הציבור שנחשף בסופו של דבר רק לשורה התחתונה של פסק הדין ולא לתהליך כולו, מקבל מעט מאוד הסברים, אם בכלל, ומייחס להחלטות השיפוטיות פרשנויות ואג'נדות משל עצמו".
לדברי עו"ד פורת, שילוב כוחות של הגורמים הרלוונטיים ליצירת האמון המחודש במערכת המשפט על ידי אזרחי המדינה הוא תנאי מרכזי להצלחת התהליך, "לדעתי, האחריות לשיקום האמון במערכת המשפט מוטלת הן על מערכת המשפט עצמה - בכל הקשור בביקורת עצמית והגברת השקיפות ובמידה רבה, על הממשלה ובפרט על שר המשפטים שתפקידו להגן על מערכת המשפט ולשמש דובר שלה במקומות שבהם היא מנועה מלדברר את עצמה. זאת מבלי לגרוע מהביקורת שאפשר וגם צריך להעביר על מערכת המשפט במקומות המתאימים וגם ליישמה. הנושא חשוב ביותר גם בהיבט נוסף: אם בעבר מינוי לשפיטה, ודאי בערכאות הגבוהות, היה משאלת הלב המקצועית של עורכי דין מצוינים רבים מן המגזר הפרטי והציבורי, המצב היום השתנה. אם לא ינקטו צעדים משמעותיים להשבת אמון הציבור במערכת המשפט, הדבר עלול להביא לשחיקה נוספת בביקוש לשפיטה ובאופן טבעי גם לקושי ממשי במינויים של שופטים מצטיינים שהמערכת כה זקוקה להם. אם נוסיף לכך את העובדה שהביקוש למקצוע עריכת הדין, כר הגידול של מערכת המשפט, מתחרה כיום עם הביקוש ההולך וגובר להצטרף לתעשיית ההי-טק, אנו עלולים להגיע להיקלע בעוד פחות מדור או שניים למצב מאתגר בהרבה".
לפי דו"ח מקיף של אחת מחברות הייעוץ המובילות שיצא בשנת 2020 עולה כי ישראל מובילה במספר עורכי הדין ביחס לעולם, ואף שברה שיא עולמי של מספר עורכי-דין לנפש: עורך דין אחד לכ-128 תושבים בארץ. בגוש דן היחס הזה מזנק, כשאחד מכל 20 תושבים הוא עורך דין מוסמך. נכון לסוף 2019 היו בישראל 69,849 עורכי דין פעילים כאשר כ-70% מכלל עורכי הדין בישראל מתחת לגיל 40. האם גם לעורכי הדין יש תפקיד בהחזרת האמון למערכת המשפט? האם גם להם יש אחריות אישית לשיקום האמון במערכת המשפט שמספקת להם פרנסה? "מערכת המשפט עברה אמנם טלטלה רצינית בשנים האחרונות, אך ניתן וצריך לנקוט במספר צעדים שישיבו את אמון הציבור במערכת. למרות הדה-לגיטימציה אני מאמין שמרבית אנשי המקצוע ובפרט ציבור עורכי הדין מאמינים במערכת וסבורים שהיא אמינה ומתפקדת לא פחות טוב ואולי הרבה יותר טוב ממדינות אחרות לרבות מדינות המערב. על כן, עורכי הדין שמקשרים בין המערכת לבין הציבור צריכים לשמש כשגרירים טובים של המערכת המסייעים לשפר אותה ואת התדמית שלה", אומר עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', "לציבור עוה"ד אשר מנגיש את המערכת לציבור הרחב יש אחריות לשיח הציבורי ולמאבק התדמיתי מול אינטרסנטים אשר מעוניינים להציג את מערכת המשפט כבלתי מקצועית ומונעת משיקולים זרים או אג'נדות פוליטיות. הדברים נכונים במיוחד גם ביחס לעוה"ד בפרקליטות אשר יש להם תפקיד מהותי בהקשר זה בגין היותם מייצגים את מוסדות השלטון והרשויות ומייעצים להם, מול האזרחים ובערכאות בתי המשפט".
גם עו"ד פומרנץ מאמין כי החזרת האמון במערכת תלוי במספר גורמים שעליהם להירתם למען חיזוק הדמוקרטיה בישראל, "גם לאמצעי התקשורת יש תפקיד חשוב. עקרון חופש הביטוי איננו צריך לשמש אכסניה לפופוליזם, פייק ניוז וסיקור בלתי הוגן הנובע מאינטרסים או משאיפה לרייטינג. המסר המרכזי שהציבור צריך לקבל הוא שהמערכת היא אמנם לא מושלמת אבל עודנה טובה, אמינה ומתפקדת וגם כאשר ישנן טעויות או מעידות, הן מטופלות בשקיפות ובנחישות על ידי גורמים אובייקטיבים והגונים ומתוך מטרה להשתפר ולתקן על בסיס קבוע. כמו כן, יש להבהיר שהמערכת קשובה לרחשי הציבור ולביקורת עניינית אך היא גם חזקה ואיתנה ולא תתקפל או תיסוג בפני מתקפות חד צדדיות שמטרתן להסיר את הלגיטימיות כולה ממערכת המשפט הישראלית". עו"ד פומרנץ שותף לדעה כי שקיפות הינה פקטור משמעותי בבניית האמון המחודש עם הציבור, "לשקיפות יש לטעמי חשיבות רבה בשיקום אמון הציבור במערכת. אם הציבור יהיה חשוף יותר למידע אודות מה שקורה בתוך מערכת המשפט, כגון הרחבת ההיתרים לצילום באולמות משפט בתיקים שיש בהם עניין מיוחד לציבור, הדבר עשוי לתרום לשיקום אמון הציבור במערכת המשפט. כידוע, הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות. אפשר להגדיל את מעורבות ונגישות הציבור, גם על ידי עידוד של ביקורים בבתי משפט - בעיקר בביהמ"ש העליון - כך שגם אנשים שאינם "בעלי דין" יוכלו לחוות הליך שיפוטי ולהתרשם ממנו, מהשופטים ומהתהליך (כולל הכנסת הביקורים הללו למערכת החינוך, לתנועות נוער, לצבא ולמסגרות נוספות). במערך הדוברות של בתי המשפט צריכים להיות אנשי תקשורת מקצועיים המסוגלים "לשווק" את המערכת לציבור על בסיס קבוע תוך הצגת הצדדים החיוביים שיש בה, בפרט בהשוואה לרשות המבצעת ולהתנהלות של פוליטיקאים. ניתן בהחלט לשכנע את הציבור שהרשות השופטת היא בת הברית שלו במערכת היחסים מול הריבון, מול הרשויות השונות ומול הגופים החזקים והתאגידים הגדולים. כך למשל, פסקי דין "צרכניים", כאלה שמגנים על "האזרח הקטן" או מטפלים בעוולות ציבוריות קשות, צריכים לקבל תהודה. "האזרח הקטן" צריך להרגיש שהמערכת עובדת בשבילו ומגינה עליו ועל זכויות האדם".
רק בימים האחרונים שלחה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות 'מכתב פתוח' לח"כ דודי אמסלם, מכתב אשר עורר סערה בעקבות הגעת המכתב לתקשורת, על אף הנוהל שמורה לשופטים שלא לדבר עם התקשורת באופן ישיר. עו"ד פומרנץ סובר כי יש לשנות את התנהלות השופטים מול התקשורת, ולתת להם להתבטא מול אמצעי התקשורת באופן בלתי אמצעי ובכך להגדיל את השקיפות והשיח עם הציבור, זאת לצד צעדים נוספים, "יתכן שצריך לבחון מחדש את הכלל האנכרוניסטי לפיו שופטים מדברים רק דרך פסקי הדין שלהם ולאפשר לחלקם לדבר במישרין עם הציבור. בוודאי ששופטי בית משפט בדימוס (מחוזי ועליון) יכולים להופיע בתקשורת ולהגן על המערכת. מיותר לציין שצריך להקפיד קלה כחמורה לא רק בנושא תהליך מינוי השופטים אלא גם בנושא ניגודי עניינים של שופטים והתנהלותם בציבור. התופעות שראינו בתוכנית "עובדה" של שופטים ש"מתמנגלים" עם עורכי דין או מחזרים לפתחו של יו"ר לשכת עורכי הדין פוגעות קשה באמון הציבור. פרשת "אתי כרייף" פגעה בתדמית מערכת המשפט והטילה צל כבד על תהליך מינוי השופטים. חשוב להפיק מכך לקחים ולא לחזור על אותן טעויות. בהקשר של מינוי השופטים, צריכים להיות תנאי סף מקצועיים ברורים וקשיחים לקבלה לשיפוט, שלא יותירו מקום לשיקול דעת לחברי הוועדה לבחירת שופטים על בסיס חברויות והכרויות אישיות.
בין הצעדים הנוספים שיכולים להינקט: החזרת הכבוד ההדדי בין נבחרי הציבור למערכת המשפט ע"י שיתוף פעולה ביניהם, שישוקף לציבור ע"י הנגשת המידע בערוצי התקשורת המסורתיים, וכן במתן מענה דיגיטלי מונגש לאזרחים. צעד נוסף שצריך להינקט הוא דווקא חיזוק מוסד הביקורת על הפרקליטות. בצורה זאת הפרקליטות לוקחת את הצעד הראשון במציאת הכשלים במערכת ולא משאירה חלל ריק שעלול להתמלא בבעלי אינטרסים שיסובבו את הביקורת על פי נרטיב שאינו בהכרח לטובת הציבור או המערכת. גם לשכת עורכי הדין חייבת לחזור להיות מעורבת בחקיקה ובאירועים המשליכים על אזרחי המדינה, לפעול בצורה אקטיבית לשם שמירה על זכויות האזרח, הנאשמים והעצורים, להתנהל בצורה ממלכתית וללא "קומבינות" ולהעמיד דרישות התנהלות ברורות יותר מצד עורכי הדין, שהם כאמור הגשר בין הציבור לבין מערכת המשפט".
"אמון הציבור במערכת השפיטה נמצא בעליה"
לצד אלה הסוברים כי ישנה ירידה חד משמעית באמון הציבור במערכת השופטת, ישנם עורכי דין המחזיקים בדעה כי אמון הציבור במערכת המשפט נמצא דווקא בעליה, וכי יש לבצע הפרדה בין שאלת האמון במערכת המשפט לבין מערכת אכיפת החוק, "להתרשמותי צריך להבחין בעניין זה בין שאלת אמון הציבור במערכת השפיטה ובתי המשפט, לבין שאלת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, הכוללת את המשטרה ויתר גופי החקירה ואת הפרקליטות. בנגוד לחלק מהמתבטאים בעניין זה בתקשורת, אינני סבור כי אמון הציבור ברמתה ואיכותה של מערכת השפיטה ובתי המשפט נמצא בשפל. נהפוך הוא. לטעמי דווקא העובדה שבמהלך העשור האחרון הגיעו לשפיטה אנשים בעלי רקע אישי ורעיוני מגוון (מה שיתכן שקרה פחות בעבר), תורמת לכך שהאמון שרוחש הציבור למערכת זו נמצא אפילו בעלייה מסוימת", טוען עו"ד ירון טיקוצקי, שותף מייסד, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות, שמתייחס גם לטענה שעולה באופן תכוף כי לכאורה מערכת המשפט הפכה לשק חבטות בידי בעלי אינטרסים שונים, "אינני חש גם שמערכת השפיטה כולה נמצאת תחת מתקפה או שהפכה לשק חבטות. אכן, משעה שבית המשפט העליון החליט כי נכון שיעסוק, בשבתו כבג"צ, גם בסוגיות שנויות במחלוקת ציבורית – אידאולוגית, הוביל הדבר לביקורת מצד חוגים ומגזרים בחברה הישראלית כל אימת שפסיקת בג"צ איננה תואמת את השקפת עולמם כאשר ביקורת זו מגובה ולעיתים מלובה על ידי נציגיהם הפוליטיים של אותם מגזרים. זוהי תגובה טבעית בעיני ואינני סבור שהיא הפתיעה מישהו מבין שופטי בית המשפט העליון. ביקורת זו היא גם ביקורת לגיטימית, כל זמן שהיא מושמעת באופן מכובד ומכבד, ולא מתלהם - ולצערנו – שיח מתלהם ולעיתים אלים, הפך להיות דבר שכיח ונפוץ לא רק בישראל אלא בעולם המערבי כולו, כאחת מתופעות הלוואי של השימוש ברשתות חברתיות וכלים דומים".
לדברי עו"ד טיקוצקי, הירידה המשמעותית באמון הציבור קיימת בעיקר בגופי האכיפה ובפרקליטות, ועל המערכות עצמן להירתם למאמץ ולבצע בדק בית, שכן יש להן חלק באובדן האמון מצד הציבור, "לעומת אמון הציבור במערכת השפיטה, שכאמור לטעמי לא סובל משפל כלשהו, אנו חווים בהחלט ירידה דרמטית באמון שניתן בגופי האכיפה ובפרקליטות. הואיל ובסופו של דבר יש לכולנו מדינה אחת, משטרה אחת ופרקליטות אחת, יש חשיבות רבה לשיקום האמון הציבורי במערכות האלו. לטעמי אל לנו לטמון ראשנו בחול ולסבור כי השחיקה נובעת רק מ"מבצעי השפעה", או מבצעי "שינוי תודעה", המופקים על ידי גורם בעל עניין כזה או אחר. לשחיקה באמון גם סיבות אובייקטיביות ונכונות המחייבות טיפול, בראש וראשונה של הגורמים העומדים בראש המערכות עצמן. אני יכול רק לקוות שטיפול ותיקון כזה אכן ייעשה, שכן המדובר במערכות חשובות ויקרות לכולנו".
