בלעדיהספין של קיש וגפני מנסה להשכיח את חוק הגיוס המעוות
בלעדי
הספין של קיש וגפני מנסה להשכיח את חוק הגיוס המעוות
שר החינוך הודיע כי יחייב בתי ספר חרדיים ב־100% לימודי ליבה, אך המהלך תואם עם משה גפני באופן שיתמסמס בעתיד ולא יפריע לאישור חוק התקציב. בינתיים, חברי ועדת הכספים כופפו את ידיו של גפני לקיים דיון חירום בנושא "חלוקת הנטל"
אתמול נחשף ששר החינוך יואב קיש מתכוון לחייב לימודי ליבה ברוב מוסדות החינוך החרדיים המקורבים למפלגות הקואליציה, ובהם החינוך העצמאי המקורב ליהדות התורה והמעיין לחינוך תורני המקורב לש"ס. קיש פועל לגבש תקנות שלפיהן המוסדות הללו יחויבו ללמד 100% ממקצועות הליבה. הדרך לכך היא באמצעות פיקוח של משרד החינוך על הרשתות. כיום הפיקוח נעשה על ידי הרשתות עצמן.
לפי הצעת קיש, רשת שלא תעמוד בכללים הללו תוצא מתוכנית "אופק חדש" למשך שנתיים, וכתוצאה מכך המורים ברשת שזכאים לתוספת שכר מכורח הסכם "אופק חדש" לא ייהנו מהתוספת הזו.
ההודעה של קיש באה יום לפני הדיון בוועדת חוץ וביטחון על העלאת גיל הפטור ממילואים, שיתקיים היום, מה שייתן לקואליציה "תחמושת" כנגד הטענות לאפליית הציבור הלא חרדי.
בימים רגילים היוזמה של קיש היתה זוכה לביקורת מצד בכירי הקואליציה החרדים: יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר יהדות התורה שר השיכון יצחק גולדקנופף ויו"ר ש"ס אריה דרעי. אלא שאתמול כל אלה לא השמיעו ולו ציוץ ביקורת אחד. השקט הזה מעורר חשש שמא הפרסום על היוזמה של קיש הוא בעצם ספין להרגעת הציבור על רקע הארכת השירות הסדיר, והמילואים, והפטור הגורף מגיוס לחרדים.
אתמול בבוקר הכריז יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) על כוונתו לשאת נאום אתמול בערב על חוק הגיוס והשיוויון בנטל. לפיכך, לא מן הנמנע שחשיפת היוזמה של קיש בעצם נועדה "להקדים תרופה למכה", קרי להתקפה של לפיד על רה"מ בנימין נתניהו.
איך יזייפו ליבה?
התקנות החדשות של קיש עדיין לא פורסמו וכרגע יש רק טיוטות והנוסח הסופי של התקנות צפוי להשתנות. ייתכן שהפיקוח על לימוד מקצועות הליבה במוסדות החרדיים יבוצע רק בעוד כמה שנים, הרבה מעבר לקדנציה הנוכחית של הממשלה.
אלמלא היה תיאום עם גפני עיתוי חשיפת יוזמתו של קיש היה מסוכן: עד 19 בפברואר 2024 נדרשת הכנסת לאשר בקריאה השנייה והשלישית את חוק התקציב המעודכן לשנת 2024, ואת מכלול סעיפי חוק ההסדרים במשק.
נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והממשלה כולה תלויים כעת באישור חוק התקציב על ידי גפני. אם הם ירגיזו אותו, עלול התקציב "להיתקע" בוועדתו. החוק קובע כי אם התקציב המעודכן לא יאושר בקריאה השנייה והשלישית על ידי הכנסת עד 19 בפברואר 2024, יבוצע קיצוץ רוחבי אוטומטי הנאמד ב־67.3 מיליארד שקל. כאמור, אם גפני יעכב את אישור התקציב, אזי צפוי כאוס תקציבי. אבל אם לא יפגעו במורות החרדיות - כי תקציב השכר שלהן יגדל בתקציב 2024 ולא יפגע בתקנות של קיש - אזי דווקא לגפני יש תמריץ לאשרו.
"מרד" לכמה זמן?
בליכוד פרץ מרד נגד חוק השירות החדש לצה"ל המגדיל את שירות הסדיר לגברים, ומאריך את תקופת השירות למילואימניקים. שר התפוצות עמיחי שיקלי וחברי הכנסת משה סעדה ודן אילוז (הליכוד) שיגרו אתמול מכתב אל נתניהו שבו איימו כי לא יוכלו לתמוך בחוק השירות החדש, אלא בהוראת שעה לשנה אחת בלבד. "לא ניתן עוד לקבל בשוויון נפש מצב שבו קבוצות מסוימות של בחברה עומסות על כתפיהן את נטל הביטחון על מחיריו הכבדים בעוד קבוצות אחרות בעם ישראל ממשיכות בשגרת חייהן", כתבו. בכנסת מעריכים שנתניהו כבר יכופף אותם.
ברוח זו, לכלכליסט נודע כי ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) שיגרה אתמול מכתב לגפני שעליו חתומים 7 מחברי הוועדה התובעים לקיים דיון דחוף בוועדה בנושא חלוקת הנטל. שניים משבעת הח"כים הם מהקואליציה: אלי דלל (הליכוד) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית). לפי תקנון הכנסת, גפני מחויב לזמן דיון בנושא בעקבות הגשת מכתב על ידי שבעת הח"כים.
לדבריהם, "בנתונים שהציג הצבא לכנסת במאי 2023 עולה כי בשנים 2021-2019 התגייסו כ־1,200 חרדים בשנה מתוך 12 אלף מיועדים. חלקה היחסי של החברה החרדית גדל ב־5% בשנה, כשהמשמעות היא שסביב שנת 2060 ייתכן שמחצית החברה בישראל תהיה חרדית. במצב שכזה לישראל יהיה קשה לייצר תוכנית אסטרטגית הן לעמידה בהוצאות הביטחוניות לטווח הארוך והן במודל השירות".
לפי נתוני אגף תקציבים ממאי 2023, "אובדן התוצר המצטבר עד 2060 יגיע ל־6 מיליארד שקל. ב־2065 יהיה צורך בהעלאה של 16% של המסים הישירים על מנת לשמור על רמת שירותי המדינה ללא הגדלת הגירעון". הם תובעים לזמן לדיון את הממונה על התקציבים, רא"ש אכ"א ומשרד העבודה. כצפוי, גפני יתחמק ויטען שהנושא לא בתחום סמכויותיה של הוועדה.
