מודל התקצוב של בתי החולים חייב להשתנות
מודל התקצוב של בתי החולים חייב להשתנות
חבל שנתניהו לא הקשיב לדודה שלו, השופטת שושנה נתניהו, שוועדה בראשותה קבעה ב־1988 כי מודל התקצוב של בתי החולים אינו יעיל. רק בשנים האחרונות התגבשה ההבנה שדרושה רפורמה
מנהלי בתי החולים הציבוריים־העצמאיים – בתי חולים "יתומים" שאין מי שישמור עליהם כאשר הכנסותיהם יורדות – הודיעו אמש כי החל מהבוקר הם לא יקבלו יותר חולי קורונה. החל מיום רביעי, הם יעברו למתכונת שבת.
איך הם מסבירים את ההחלטה הדרמטית הזו? “ממשלת השינוי רימתה אותנו; הספקים שלנו קרסו, העובדים שלנו עלולים שלא לקבל משכורות לחג, החולים שלנו עלולים שלא לקבל טיפול מיטבי. צו המצפון שלנו מחייב אותנו להפסיק לקבל חולי הקורונה כי אין לנו אמצעים לתת להם טיפול”, אמרו.
אלא שהאמת קצת שונה. מי שרימה אותם היו ממשלות נתניהו מ־2009 ועד מחצית 2021 שהיו אמורות לטפל בסוגיית בתי החולים האלו. הבעיה הגדולה היא שכל המודל של תקצוב בתי החולים בישראל לקוי.
דו”ח מבקר המדינה ממאי 2020 כבר קבע כי בתי החולים הממשלתיים מנצלים את מעמדם שיש להם אבא (הלא הוא החשב הכללי באוצר) ומאשרים לעצמם יותר מדי סיכונים. זאת לעומת בתי החולים העצמאיים - הדסה ושערי צדק בירושלים, מעייני הישועה בבני ברק, לניאדו בנתניה, אסותא באשדוד ושלושת בתי החולים בנצרת - שמתקיימים מהכנסותיהם ומנדבות של המדינה.
לא היינו צריכים את דו”ח המבקר כדי להבין את העיוות. חבל רק שנתניהו לא הקשיב לדודה שלו. כבר ב־1988 קבעה ועדה ציבורית בראשות שופטת ביהמ”ש העליון שושנה נתניהו כי מודל התקצוב של בתי החולים אינו יעיל (היא הציעה לעבור לתיאגוד). אבל בשנים האחרונות כולם הבינו שאסור שתקצוב בתי חולים ייעשה על פי “בעלות” אלא שהוא חייב להתבצע על פי ביצועים ומדדים אובייקטיביים.
ממשלת בנט הכניסה בחוק ההסדרים רפורמה שאמורה לטפל בתקצוב הזה. אז עדיין אין מודל סגור אבל יש חובה לגבש אותו. אי אפשר להאשים במחדלי העבר את הממשלה הזאת שקיימת רק חודשיים ואף מנסה לתקן עוולות שקיימות כמעט יובל.
