הפרו לכם חוזה בגלל המלחמה - אולי אתם זכאים לפיצוי מהמדינה?
הפרו לכם חוזה בגלל המלחמה - אולי אתם זכאים לפיצוי מהמדינה?
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אזרחים רבים בישראל מפרים חוזים ולא עומדים בהתחייבויות כספיות. בעלי עסקים, שימו לב - אולי אתם יכולים לתבוע פיצויים מהמדינה
אנו נמצאים בימים אלה בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת, שאין לדעת מתי תסתיים ומייצרת גלי הדף של ממש בכלכלה. המצב המתמשך בו אנו נתונים מייצר אי-וודאות כלכלית, שהיא גדולה במיוחד עבור מאות אלפי אנשים שהתגוררו טרום המלחמה באיזור "קווי העימות" או שפונו מבתיהם בגלל האיום הביטחוני. המצוקה הכלכלית של עסקים רבים, מצוקת המפונים שנטשו את ביתם, הבלימה בפעילות העסקית שנובעת מירידת ביקוש, ירידת היצע העובדים, עצירת עסקאות ועוד – כל אלה מביאים בימים אלה עסקים ואזרחים פרטיים רבים לכדי קבלת החלטה כואבת "להדק את החגורה" ולהקטין את הוצאותיהם ככל שניתן. אנשים רבים בישראל, גם במישור העסקי ובמישור הפרטי, רואים לנגד עיניהם את המציאות הכלכלית בישראל, חוששים מהעתיד לבוא, וכך עושים כל שביכולתם לשמור משאבים שנותרו – גם לטובת מחיית משפחתם (במטרה להימנע ממקרר ריק בביתם) וגם במטרה להישאר עם "הראש מעל המים" בעסק שבנו בעמל רב ולמנוע את קריסתו.
עוה"ד אלי דורון ודורון פסו, מומחים למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', מסבירים כי "המצב הנוכחי גורם לכך שאנשים רבים חושבים על ההווה ועל המצוקה העכשווית, נכנסים לתחושת 'הישרדות' ומחליטים לעצור כל תשלום אפשרי, להקפיא עסקאות או להפר התחייבויות כספיות שניתנו טרום המלחמה, גם במחיר של הפרת התקשרויות חוזיות, פגיעה בקשרים אישיים ועסקיים רבי-שנים וסיכון להיקלע לתביעות והליכים משפטיים. כך למשל, לקוחות של משרדי ראיית חשבון או יועצי מס שעוצרים תשלומי 'ריטיינר' או לקוחות של חברות לניהול בניינים המודיעים כי הם מפסיקים מיידית תשלומים חודשיים, שוכרי דירות הממוקמות המודיעים לבעלי הדירות כי יפסיקו לשלם להם את דמי השכירות, גנן שלקוחותיו מפסיקים לשלם לו – כל אלה, ומקרים רבים נוספים, מתרחשים מדי יום גם באזורי העימות בישראל ומייצרים בעיות רבות בין אזרחים".
האם המוצא היחיד לגביית תשלומים מהסוגים הללו הוא באמצעות הסדר בין הצדדים לחוזה או במסלול שעלול להוביל להליכים משפטיים של שנים ארוכות? לפחות לגבי אנשים פרטיים ועסקים הנמצאים ביישובי קו העימות, מסתבר שישנם מקרים בהם ניתן לתבוע פיצויים מהמדינה, על-פי חוק מס רכוש. כיצד ניתן לעשות זאת? פנינו לעוה"ד אלי דורון ודורון פסו, מומחים למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', ויחד איתם יצרנו מדריך שעונה על כל השאלות החשובות בנושא.
באילו מקרים אנו יכולים לתבוע מהמדינה פיצויים בגין חובות לקוחות?
עסק שפועל ב"יישוב ספר" אשר רלוונטי לעימות הנוכחי, ויש לו לקוחות קבועים, כמו למשל רו"ח, יועץ מס, רופא, פסיכולוג, גנן, חברה לניהול דירות ועוד, ולקוחותיו הודיעו על הקפאת התשלומים עקב המלחמה, עשוי להיות זכאי לתבוע פיצוי בגין נזקיו במסגרת תביעת פיצויים שיגיש בגין נזקיו העקיפים.
עמדת מס רכוש היא שעל בעל העסק לתבוע את לקוחותיו בגין אי-התשלום, ולהימנע מ'גלגול' הנזק למדינה. בפועל, במקרים רבים תביעת הלקוח תגרום לעסק לנזק גדול יותר מסך התשלום אשר ישולם בסופו של דבר לעוסק. הסיבה לכך פשוטה - כאשר אותו רו"ח מאשקלון מגיש תביעה כנגד לקוח בגין שכר טרחה שלא שולם לו בשעת המלחמה, גם אם הצדק המלא עמו, עדיין סביר להניח שהלקוח (ואף לא מעטים מחבריו) לא ישוב להתקשר עם אותו רואה החשבון (שיצטייר כ"רודף בצע בעת מלחמה").
משמעות הדבר היא שנקיטת הליכים משפטיים כלפי לקוחות עלולה לפגוע במוניטין העסק עד כדי הריסתו. עובדה זו באה לידי ביטוי בקשר לחובה אחרת של בעל עסק לצורך קבלת פיצוי ממס רכוש – חובת הקטנת הנזק, שמשמעותה נקיטה בכל פעולה אפשרית על מנת להקטין את הפגיעה בו כתוצאה מהמלחמה. בפועל, הגשת תביעה כלפי לקוח אמנם "מקטינה את הנזק" לטווח הקצר בכך שעשויה להביא לגביית התשלומים עבור חודשי המלחמה, אך גורם לנזק גדול שבעתיים – בכך שתביא לעזיבת הלקוח ואף לקוחות נוספים.
לאור ההיגיון הזה, על מס רכוש לפצות עסקים בגין אובדן הכנסות מהלקוחות ה"סרבנים". מיותר להדגיש כי בנסיבות מלחמה שכאלה לקוח קבוע מצפה מרואה החשבון שלו, לדוגמא, לגלות הבנה יתרה ובוודאי לא לתבוע אותו שעה בה עסקו נפגע, הכנסתו נבלמה ומשפחתו, בחלק מהמקרים, נאלצה להתפנות לעיר אחרת, מרוחקת גבול. הדברים נכונים גם בזווית הראייה של רשויות מס רכוש, שכן פיצוי בגין אבדן הכנסות חודשיות קטן לאין שיעור מפיצוי בגין אובדן לקוח ו/או מוניטין עסקי.
סוגייה זו טרם הוכרעה על ידי בתי המשפט, אך ניתן להסיק מסקנה זו מהחלטות לגבי פיצויים בתקופת הקורונה – שם התקבלה העמדה לפיה בנסיבות מסוימות יש לבחון את הפעולות שנדרש עסק לנקוט בעיניים "מסחריות" שמשמעותן הימנעות מתביעה של עוסק כלפי לקוחותיו. לכך היינו מוסיפים גם את ההיבט הערכי, המצפוני, הציוני. לדוגמא – לא לתבוע חייל מילואים, לא לתבוע פצוע, לא לתבוע חטוף (או בן משפחתו) – עקב אי-תשלום שכירות או שכר טרחה.
אפשר לתבוע מהמדינה רק את הסכום שלא שולם לי, או שניתן לתבוע סכום גבוה יותר (על רקע עוגמת נפש, או בטיעון אחר)?
באופן כללי, פיצוי משולם בגין נזק כלכלי – הפסדים או מניעת רווחים, ולא מעבר.
האם זה רלוונטי להתנהלויות עסקיות או פרטיות ביישובי קווי העימות בלבד, או שגם בשאר הארץ?
פיצוי בגין נזק עקיף במסלול האדום משולם אך ורק לעסקים שפועלים ב"יישובי ספר" רלוונטיים ללחימה (בקווי העימות) וחוו הפסקת פעילות.
האם זה תקף רק לעסקים או גם לאנשים פרטיים?
ככלל, הזכאות לפיצוי על-ידי מס רכוש בגין אי-תשלום לקוחות רלוונטית בעיקר לזכות בעלי עסקים. המלחמה הנוכחית מעלה שאלות רבות לגבי זכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים, למשל שאלת הזכאות לפיצוי עבור משכירי דירות פרטיים. לכאורה, החוק קובע שפיצוי בגין נזק עקיף ישולם בגין הפסד או מניעת רווח כתוצאה מאי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר. כלומר, גם משכיר דירה שנמנעה ממנו היכולת להפיק הכנסות מדירתו המושכרת, עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין נזקיו. הרציונל זהה לעסקים, שכן גם משכירי דירות עשויים לספוג פגיעה במוניטין – שהרי אף אחד לא ירצה לשכור דירה מאדם שתובע חייל בצו 8 או שוכר שפונה מביתו.
האם יש הבדל בין תשלום חד-פעמי ובין מתווי תשלום אחרים?
בהחלט כן. ההצדקה לשלם פיצויים מידי המדינה ולא לתבוע את הלקוחות נעוצה בקשר ארוך הטווח במקרים של לקוח "קבוע" של העסק. לקוחות אלה לרוב מקיימים קשר ארוך טווח עם ספק השירותים, ותביעה כנגדם בגין מספר תשלומים שלא שולמו, עלולה להביא לעזיבתם וכן לפגיעה במוניטין של אותו ספק שירותים. מנגד, לקוחות "חד פעמיים" אינם מאופיינים לרוב במערכת יחסים ארוכת טווח, וכאשר אלה אינם משלמים ישנה הצדקה מלאה לתבוע את הנזקים.
שכרתי חנות באחת מערי הצפון לפני המלחמה, לא הספקתי אפילו לפתוח אותה לקהל - וכל העיר פונתה. הבעלים מתעקש שאשלם לו שכירות, ואני מסרב. האם הוא יכול לתבוע את הפיצויים מהמדינה ולא ממני?
הבעלים צודק. במקרה כזה, שוכר החנות יוכל (ככל הנראה) להגיש תביעה במסלול האדום לפיצוי אשר אמור להעמידו במקום בו הוא יכול היה להימצא אלמלא המלחמה, במסגרתה יכלול את דמי השכירות כחלק מהוצאותיו הקבועות ששולמו בעת המלחמה ואותן אין ביכולתו לחסוך. משכך על השוכר להמשיך ולשלם את השכירות במקביל לתביעת הפיצויים ממס רכוש.
אני מנוי בחדר הכושר ומשלם על מנוי חודשי. מאז המלחמה, אין לי חשק להתאמן. האם אני יכול לא לשלם להם?
על פניו, לא. אם חדר הכושר פתוח לקהל הרחב אין עילה שבדין להפסיק לשלם את דמי המנוי בניגוד להסכם ההתקשרות עם חדר הכושר.
אני מטפל, והיה לי לקוח קבוע שבמשך שנתיים טיפלתי בו בתדירות של פעם בשבוע. בגלל המלחמה – הרצף הזה נקטע והוא כמובן לא משלם לי...
בנסיבות האלה, אם הקליניקה נמצאת ביישוב ספר בקו עימות, המטפל יוכל לתבוע לפיצוי בגין אובדן הרווח במסגרת תביעה במסלול האדום.
אני משכיר עסק, והשוכר לא משלם לי מאז המלחמה. מה האפשרויות העומדות בפני?
במקרה שכזה, נראה כי על המשכיר לדרוש מהשוכר לשלם לו שכן השוכר, שהינו עוסק, יוכל במסגרת תביעתו למנהל מס רכוש על פי המסלול האדום לתבוע מהמדינה את דמי השכירות. כל עוד השוכר יוכל להיפרע מהמדינה, יש לצפות ממנו לשלם את דמי השכירות למשכיר כסדרם, בכפוף למקרים חריגים.
אני מתגורר במרכז, יש לי חנות לאוכל וציוד לחיות בעיר מגורי, ויש לי לקוח קבוע שהתגורר באיזור העוטף וקנה כל חודש באלפי שקלים. והנה, הוא פונה מביתו, ואין לו יכולת לרכוש אצלי יותר. האם אני יכול לתבוע על אבדן הכנסה?
לא. הזכאות לתביעת פיצויים שמורה לעסקים שפועלים ביישובי ספר, אין משמעות למיקום לקוחותיו של העסק.
תבעתי פיצויים מהמדינה. תוך כמה זמן אני צפוי לקבל את הכסף?
תקנות מס רכוש קובעות שעל המנהל להכריע בתביעת פיצויים במסלול אדום בתוך 6 חודשים. עם זאת, לאחרונה צוטט מנהל רשות המסים בציין כי היקף התביעות חסר תקדים וצפוי לעמוד על מאות אלפים, כאשר כוח האדם המקצועי שמטפל בהן אינו גדול. משכך, ניתן לצפות כי מועד ההכרעה בתביעות בהיקף הנזק הקיים כיום עלול להיות בעוד זמן לא מועט. עם זאת, לצורך כך המדינה העניקה את הזכאות לתביעת מקדמות על חשבון הפיצוי, אשר משולמות לעוסקים על מנת להעניק נזילות לעוסקים לצורך המשך קיום פעילותם העסקית.
מאת עוה"ד אלי דורון ודורון פסו, מומחים למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'
d&b – לדעת להחליט
