שנה ל-7.10נשירה המונית של תלמידים מהצפון
שנה ל-7.10
נשירה המונית של תלמידים מהצפון
כ-40% מתלמידי קריית שמונה נשרו מהלימודים באופן מלא או חלקי, ואצל אלה שנשארו בבתי הספר נמצאה פגיעה קשה בהישגים. מנכ"לית עלם: "יש הקצנה בצריכת סמים ואלכוהול"
"שליש מבני הנוער שאנחנו פוגשים, גם מפונים וגם לא מפונים, מדווחים על אי־הגעה סדירה למסגרת בית ספרית, מרמה של להגיע ולא להיכנס לאף שיעור ועד היעלמות של ימים ושבועות מכל מסגרת", כך אומרת טלי ארז, מנכ"לית עלם, העמותה לנוער במצבי בסיכון. לשם השוואה, נתוני הנשירה הארציים של משרד החינוך עומדים בעקביות סביב אחוז אחד. "אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות", אומרת ארז בהתייחסה לנתוני משרד החינוך. "אם נער מגיע לבית ספר אבל לא נכנס לשיעורים הוא לא נושר, ואם הוא מגיע לבית ספר יום בשבוע הוא לא נושר. לכן אנחנו מדברים על נשירה סמויה".
לדבריה, יש נערים שמרגישים שאף אחד לא רואה אותם. "אני קוראת לזה 'צל של ילד', ילדים שקופים. הם שואלים למה ללכת לבית ספר אם בית הספר לא מלמד להתמודד עם מצב של מלחמה. בני נוער מפונים רבים מסתובבים בארץ רוב הזמן. הם רוצים לפגוש את החברים שלהם שמפוזרים בכל הארץ ולהרגיש שייכות, אבל הם לא מרגישים שייכות בשום מקום".
בשנה שעברה נפתחה בעין גדי פנימייה שריכזה בני נוער מעוטף עזה, אבל לנערים מהצפון אין שום דבר דומה. "למשרד החינוך אין תוכנית אסטרטגית", אומרת ארז ומוסיפה שהמלחמה והפינוי הקצינו התנהגויות. "אנחנו רואים אלימות מאוד גדולה, תופעה של התחמשות של הנערים בסכינים וגז והטרדות מיניות. יש הקצנה בצריכת סמים, כולל סמים קשים, ובצריכת אלכוהול וירידה בגיל הנערים בסיכון לכיוון גיל 12".
ממחקר של ד"ר אביבה זריהן ויצמן, ד"ר דפנה גרוס מנוס וד"ר איילה כהן, מהחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, עולה כי יותר מ־40% מהילדים המפונים לא הגיעו בשנה האחרונה באופן יומיומי לבית הספר. 6% נשרו כליל. אין נתונים מהשנה אבל זריהן ויצמן מעריכה שהמצב פחות גרוע, כי בשנה עברה חלק ממה שאיפשר את הנשירה ההמונית היה הכאוס.
16,700 תלמידים מהצפון פונו ממקום מגוריהם, מתוכם כ־8,700 נשארו במחוז הצפון ו־8,000 פוזרו בארץ. את ההשפעות של המצב על תלמידי אצבע הגליל, חלקם מפונים מבתיהם וחלקם חיים תחת אש ביישובי הצפון, מגלה מחקר נוסף של ד"ר איילה כהן ממכללת תל חי. בין הממצאים: 22% מתלמידי חטיבות הביניים ירדו בשנת הלימודים הקודמת בהקבצה לימודית; 25% מתלמידי התיכון ירדו במספר היחידות הנלמדות; 52% מההורים לתלמידי חטיבת הביניים ו־49% מהורי התלמידים בתיכון מדווחים על ירידה בהבנת החומר והציונים. "יש פיגור בחומר", אומרת זריהן ויצמן. "אתה לא יכול בשעתיים, מקסימום ארבע, להשלים כל מה שצריך ללמוד".
טלי ארז מצביעה על כך שהמלחמה החמירה מאוד את המצב בקרב בני הנוער הערבים, שאצלם המרחק לפשע, כולל הפשע המאורגן, הרבה יותר קצר.
"לצעירים מהחברה הערבית יש משבר זהות עמוק מאוד", אומרת ארז. "אם עד עכשיו הם הרגישו ישראלים לכל דבר, כעת הם מבינים שהקוטביות הפכה קשה יותר. הרחוב שלהם מאוד אלים, גם פעילות של ארגוני פשע. העובדים שלנו מאוד עסוקים בלהרגיע את האלימות, אבל זה בכלל לא קיים באסטרטגיה של המשרד לביטחון פנים או של הרשויות. זה כאילו הלכנו אחורה עשור בנושא הדו־קיום".
ממחוז הצפון במשרד החינוך נמסר כי "הנתונים המובאים בכתבה משוללי כל יסוד, וכי הטענה לפיה למשרד אין תוכנית אסטרטגית לטיפול בנוער נושר אינה נכונה. אגף לילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך איתר בכל מרכז המפונים נערים ונערות בסיכון והפעיל עבורם תכנית למענה רגשי חברתי ולימודי. בהתאם לנתוני המשרד, בשנת תשפ"ג נשרו כ-0.6% מתלמידי מחוז צפון. עוד בהתאם לנתוני המשרד, 98.9% מהתלמידים המפונים מצפון הארץ משובצים למסגרות חינוכיות – 16,277 מתוך 16,447 תלמידים".
