דעה לפד יש כלי חשוב לזיהוי אינפלציה - זה לא מדד המחירים לצרכן
דעה
לפד יש כלי חשוב לזיהוי אינפלציה - זה לא מדד המחירים לצרכן
בשלוחת הבנק הפדרלי בניו יורק פיתחו את ה-MCT המצליח לזהות מגמות עתידיות במחירי השירותים והמוצרים; בתחילת 2021, עוד לפני העליות החדות במדד המחירים, ה-MCT כבר החל לטפסס
אחת התופעות המתסכלות מבחינת הבנקים המרכזיים השנה היא לא רק האינפלציה באופן כללי, אלא מה שמוכר בכינוי "אינפלציה דביקה". הכוונה היא לעליית מחירים חזקה בשירותים ומוצרים לא סחירים, שאיתה קשה יותר להתמודד - ההתייקרות בסקטורים הללו, כבר כמה וכמה חודשים, מהירה מההתייקרות של מחירי הסחורות.
הבנק הפדרלי של ניו יורק שבחן את הנושא מתייחס לאינפלציה הדביקה כתוצר של פוסט קורונה - כלומר אחת ההשלכות של היציאה מהמגיפה. עם תופעה זו, למדיניות הצמצום המוניטארי של הבנקים קשה יותר להתמודד. אנשי הבנק פיתחו כלי שמאפשר להם לקבוע אם אינפלציה מתהווה צפויה להיות זמנית, או "דביקה", ואם היא רוחבית, או מתמקדת בסקטור מסוים שהתייקר.
הכלי האמור קיבל את הכינוי MCT - Multivariance Core Trends , והוא בוחן מגמות עתידיות בליבת האינפלציה, כלומר במוצרים ובשירותים שלא קשורים לשוקי הסחורות כמו מזון ואנרגיה. ובאופן מרשים, ב-2020, כשפרצה הקורונה והמחירים ירדו בחדות, ה-MCT לא ירד ולמעשה בישר על הבאות.
בתחילת 2021, ב-MCT החלה עלייה, עוד לפני שמדד אינפלציית הליבה האמריקאי שינה כיוון כלפי מעלה. כך שבמבט לאחור, אם הפדרל ריזרב היה מסתמך עליו, היה מזהה מוקדם יותר את הדהירה האינפלציונית המתקרבת והיה מקדים את העלאות הריבית שלו. העלאת הריבית הראשונה בוצעה רק במרץ 2022 וייתכן שאם סבב ההעלאות היה נפתח מוקדם יותר, הפד יכול היה להסתפק בהמשך בהעלאות מתונות יותר של הריבית.
באמצע 2022 החל MCT לרדת וממרץ השנה הירידה בולטת יותר. לפי ביצועיו עד כה, נראה שנופתע לטובה מירידה מהירה יותר של האינפלציה וליבת האינפלציה בחודשים הקרובים. זו יכולה להיות בשורה טובה לשוק, שתמיד צופה קדימה בתכנון מהלכיו.
אז מהו בדיוק ה-MCT וכיצד הוא פועל? מדובר במודל חודשי שמסתמך על 17 סקטורים מרכזיים ב"מדד המחירים של הוצאות משקי הבית". (Personal Consumption Expenditure - PCE). הפד מעניק חשיבות יתרה למדד זה - המתפרסם מדי חודש יחד עם נתוני ההכנסה וההוצאה של צרכני ארה"ב. במידה רבה הוא אף חשוב יותר מבחינת הפד ממדד המחירים לצרכן "הרגיל", לצורך מדידת האינפלציה.
כל אחד מהסקטורים מקבל ב-MCT מקבל ציון לפי המגמה הכללית, המגמה שלו עצמו, שוקים (זעזועים) שיכולים להשפיע על כל מדד המחירים של הוצאות משקי הבית וזעזועים שפועלים רק על הסקטור עצמו. הציונים מסוכמים לפי המשקל של כל סקטור בהוצאות הצרכנים. בתוצאה הסופית לא נספרים סקטורים תנודתיים כמו המזון והאנרגיה, שאינם חלק מליבת המחירים.
השימוש בכלי החדש, שמעתה יפורסם מדי חודש ולדעתי ימקד תשומת לב של התקשורת, יחד עם המדדים "הרגילים והמוכרים", הביא את החוקרים למסקנה הבאה: בתקופת הפוסט-קורונה נוצר חוסר שיווי משקל בין הביקוש להיצע, שגרם לאינפלציה לזנק מעבר לרמות היעד שלה.
הכלי החדש מפרק את לחצי האינפלציה לפי סקטורים במדד, בוחן את קשרי הגומלין ביניהם ועוזר לזהות עד כמה מדובר בלחצי מחירים חוצי סקטורים ואילו סקטורים "מועדים לפורענות". הכלי סייע לזהות את המקורות שהוליכו לזינוק באינפלציה בתחילת השנה שעברה וגם את ההתמתנות שלה לאחרונה.
בשורה התחתונה, לפיתוח כלים כמו MCT יכולה להיות תרומה חשובה לניהול טוב יותר של המדיניות הכלכלית – פיסקאלית ומוניטארית – ולתמהיל טוב יותר של בלימת האינפלציה מחד ופגיעה פחותה בפעילות הכלכלית מנגד.
רונן מנחם הוא אסטרטג השווקים הראשי במזרחי טפחות
