"התו השמח": כל מה שצריך לדעת על ההגבלות שנכנסו לתוקף בחצות
"התו השמח": כל מה שצריך לדעת על ההגבלות שנכנסו לתוקף בחצות
מהו "התו השמח", שישיב את המגבלות על האירועים אחרי תקופה ארוכה שבה הם התקיימו ללא פיקוח? אילו בתי עסק מחויבים לו? מי יאכוף את המתווה החדש, ומה גובה הקנסות שעימם יתמודדו מפרי התקנות? והאם זה בכלל סופי? עושים סדר עם כל השאלות והתשובות
אחרי יותר מחודש וחצי ללא מגבלות על קיום אירועים, תקנות "התו השמח" נכנסו בחצות (בין שלישי לרביעי) לתוקף - ויחייבו בתי עסק שמכילים יותר מ-100 איש לחזור לקיים את תקנות התו הירוק. אז מהו התו השמח ומה המגבלות שהוא כולל? מי יאכוף את המתווה, ומה הקנס בגין כל הפרה של התקנות? כל השאלות והתשובות לקראת שינוי המדיניות.
מה זה "התו השמח"?
"התו השמח" - חובת הצגת תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית במקומות שנמצאים בחלל סגור ופועלים בתפוסה של יותר מ-100 איש. מדובר במתווה שיאפשר קיום אירועים למרות תחלואת הקורונה הגוברת, שגיבשו יחד שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ונציגי בעלי אולמות האירועים.
כיצד הסבירה הממשלה את הסיבה להחלת "התו השמח"?
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר אחרי ההחלטה על קיום המתווה כי "הוכחנו שברצון טוב ובהידברות מגיעים לפתרונות טובים יותר מאשר ב'הנחתות'. מטרתנו היא לאפשר קיום חתונות ושמחות באולמות. אם לא נבצע זאת, החתונות יתקיימו בצורה פיראטית ללא בקרה. מטרתנו היא להגדיר כיצד כן לקיים אותם בעידן המגפות, עם מינימום פגיעה בענף האירועים ומקסימום הגנה על אזרחי ישראל".
מה כולל המתווה?
על פי המתווה שגובש, כניסה לאירועים שבהם סיכויי הדבקה גבוהים תתאפשר למחוסנים ולמחלימים, או לאנשים שיציגו בדיקות קורונה שליליות. בנוסף, במסגרת המתווה תחול חובת עטיית מסכות, למעט בזמן פעילויות מותרות כמו שתייה ואכילה.
כיצד ניתן להיכנס למקום שפועל תחת התו הירוק?
על מנת להיכנס למקום שפועל בתו ירוק, ניתן להציג אישור על בדיקת PCR שלילית שנערכה עד 72 שעות לפני האירוע, אישור על תוצאה שלילית בבדיקה מהירה שנערכה עד 24 שעות לפני האירוע, תעודת מתחסן, תעודת מחלים או תו ירוק. בנוסף, יש להציג תעודה מזהה, כך שניתן יהיה לראות שהיא תואמת לפרטים שמופיעים על גבי הבדיקה, בתעודות או בתו הירוק.
אז מה היא ההגדרה ל"אירוע בעל סיכויי הדבקה גבוהים"?
בלשכת ראש הממשלה ציינו כי מדובר בחתונות ושמחות, הופעות עמידה, מסיבות, כנסים, מועדונים, משחקי ספורט ומופעים שעונים על התנאים הבאים: אירועים שמתקיימים במקום סגור ותחומים בזמן, שבהם נוכחים מעל 100 משתתפים והם כוללים אכילה ושתייה. לצורך העניין, גם מסעדות ובתי מלון שמתקיימים בהם אירועי שמחה עם יותר מ-100 איש מחויבים לעמוד בתקנות התו הירוק. כמו כן, תנאי נוסף להגדרה זו הוא אם האירוע מתקיים בעמידה ותנועה, כולל ערבוב בין המשתתפים.
מה קורה אם מקום האירוע הוא בחלקו סגור וחלקו פתוח?
לפי התקנות, אירוע שמתקיים במקום שחלקו בשטח פתוח וחלקו בשטח סגור, חלים עליו הכללים של אירוע בשטח סגור.
האם תהיה הגבלה על כמות המשתתפים באירועים הללו?
כמות המשתתפים באירועים אלה לא תוגבל.
מי יאכוף את המתווה?
משטרת ישראל ופקחים בשיתוף המרכז לשלטון מקומי יהיו אמונים על אכיפת התו השמח החל מהיום באולמות האירועים. בנוסף, כל מקום שפועל בתו ירוק אמור למנות גם ממונה קורונה, שבאחריותו לבדוק את התו הירוק או האישורים האחרים של המבקרים יחד עם תעודה מזהה.
כיצד המתווה ייאכף?
צוותי האכיפה יגיעו לאולמות לפני האירועים, יוודאו עם מנהל האולם שישנה בדיקה של כניסת אורחים לפי "התו השמח" וכן הימצאות ממונה קורונה באולם, שלו אחריות ישירה על מילוי ההנחיה. צוות האכיפה, שפועלים תחת המשרד לביטחון הפנים, יבדקו שמנהלי האולמות אכן ממלאים את ההנחיות - שכן האחריות על מימוש התו היא עליהם. כמו כן, אם המשטרה או הפיקוח העירוני ימצאו שאולם מסוים איננו פועל לפי ההנחיות - תופעל נגד בעליו אכיפה שכוללת קנסות כבדים.
מה הקנס על אי עמידה בתו הירוק ובתו השמח?
הקנסות שנקבעו למפרי התקנות: 1,000 שקל לאדם שאינו מחוסן או מחלים שנכנס למקום שפועל בתו ירוק; 10,000 שקל למקום שאמור לפעול בתו ירוק ולא בודק את האישורים בכניסה למקום; 3,000 שקל למקום שפועל בתו ירוק ולא הציב שלט בעניין חובת הכניסה בתו ירוק/תוצאה שלילית; 1,000 שקל לעסק שהכניס אדם שלא עטה מסכה או נתן לו שירות.
אילו עוד חובות חלות על העסקים?
חלה חובה על כל מקום ציבורי ועסקי, גם כאלה שלא פועלים בתו ירוק, לא לתת שירות לאדם שלא עוטה מסכה. על בתי העסק להציב שלטים במקומות בולטים לגבי החובה לעטות מסכה, ובמקומות שבהם ישנה מערכת כריזה - מחויב העסק להודיע על החובה לעטות מסכה באמצעות המערכת.
ואחרי הכל, האם התקנות עדיין יכולות להתבטל?
לפי חוק הקורונה הגדול, תקנות הממשלה יכולות להיכנס לתוקף גם ללא אישור מצד הכנסת - אך ועדת חוקה, חוק ומשפט יכולה לבטל, לאשר או לשנות אותן עד שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה. אם אחרי תקופה זו הוועדה לא קיבלה החלטה, התקנות יובאו לאישור מליאת הכנסת. אם גם מליאת הכנסת לא קיבלה החלטה בנוגע לתקנות, הן יתבטלו.
