סגור
מחאת "אחים לנשק" לשוויון בנטל.
מחאת "אחים לנשק" לשוויון בנטל. אפס משקל לקרע המעמיק בחברה הישראלית (צילום: מוטי קמחי)

פרשנות
חוק ההשתמטות: הציניות זועקת מכל שורה

החוק הגיוס של גנץ מינואר 2022, אותו מנסה נתניהו למחזר, לא רלבנטי למאי 2024. בהצעה אין שום דבר ענייני, והמטרה שלה היא רק למרוח זמן

חוק ההשתמטות שמקדמת הממשלה מזכיר לנו סיפור ישן: "בפנימיה ישיבתית היה בחור שרצה לעבור לחדר שבו לנו שלושה מחבריו, אלא שהחדר כבר היה מלא. מה עשה? שידך בין אחותו לשותף הרביעי בחדר, וכך התפנה לו מקום לינה". הסיפור הזה היה נפוץ בישיבת חברון החרדית, כשביקשו להגדיר מישהו שרואה לנגד עיניו רק את האינטרס המיידי של עצמו. נזכרתי בבדיחה הזאת כשהגיעה אליי הודעת לשכת ראש הממשלה, שממחזרת את הצעת חוק הגיוס מינואר 2022. עם זאת, הפעם הבדיחה על חשבוננו. עיון בהצעה מלמד, שאין בה שום דבר ענייני, אלא רק ציניות לשמה, שמטרתה למרוח זמן.
החוק לא רלבנטי למאי 2024 ולא רק בגלל שהגיע אחרי 7 באוקטובר 2023, אלא גם בגלל שיש צורך לעדכן את תאריכי תקופת ההסתגלות ואת היקף המכסות הרלבנטי ל־2025. מעבר לכך, לא צריך להיות משפטן גדול כדי להבין שתקופות ההסתגלות שניתנות שם ארוכות בהרבה ממה שבג"ץ יוכל לאשר אחרי שנים שמרחו אותו. הצעת החוק הזו נותנת זמן נשימה של כחמש שנים מאז כניסת החוק לתוקף, ואין בה "מקלות" לעידוד הגיוס.
עזות הפנים הגדולה היא העלאת הרעיון של הורדת גיל פטור לגיל 21 למשך שלוש שנים, כדי לעודד גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה. אלא שאחרי 7 באוקטובר קיים צורך בתוספת משמעותית של מתגייסים לשירות צבאי, והחלטה להוריד את גיל הפטור היא מורכבת ורגישה בהרבה. המשמעות הישירה שלה היא העמקת אי־השוויון בנטל, ולכן מצופה ממי שמחליט לקדם צעד כזה בזמן מלחמה לעמוד בפני הציבור ולהודיע לו כי הוא מתכוון לעשות זאת מתוך דאגה לכלכלה. אך הממשלה הנוכחית לא יכולה לעשות את זה, כי נצחק לה בפנים, ולכן הסתפקה בהודעה לעיתונות.
גם בג"ץ לא יוכל לאשר הצעה כזאת. הממשלה הזו מכהנת כבר 17 חודשים, ולא עשתה דבר לשילוב גברים חרדים בכלכלה. ההפך – היא הגדילה את התמיכה למוסדות חינוך ללא ליבה ופיקוח, והגדילה תמריצים להישאר מחוץ לשוק העבודה. באוצר כבר לא טורחים לגבש רעיונות לשילוב חרדים, כי יודעים שאין סיכוי להעביר מהלך כזה. במצב כזה אי אפשר להאמין לממשלה שאומרת שהיא רוצה לשלב חרדים.
כמו ב־2022, גם היום החרדים מתנגדים לחוק שמטיל סנקציות כלכליות על הישיבות. גם כעת הם לא מוכנים לתמוך בו. ממש כמו הבחור מהבדיחה הם מתמודדים רק עם הבעיה המיידית – 300 מיליוני השקלים שבג"ץ לא מאפשר להעביר לישיבות. כל מה שהם רוצים זה להרוויח כמה חודשים, שבמהלכם יוכלו להעביר את הכסף.
בתוך החשיבה הצרה הזו של ראש הממשלה והפוליטיקאים החרדים יש אפס משקל לקרע המעמיק בחברה הישראלי, ומלוא הטנא ציניות וזלזול בחיילים שמחרפים נפשם למענם. כמו הבחור מישיבת חברון שבטווח הארוך קיבל כגיס את מי שלא רצה כחבר לחדר בטווח הקצר, כך גם הפוליטיקאים החרדים, בזים היום בטווח הקצר לציבור שמממן לו שירותים חברתיים וביטחוניים בטווח הארוך.