מסייבר ועד לחלל: הזדמנות שאסור לפספס
מסייבר ועד לחלל: הזדמנות שאסור לפספס
יישום תוכנית אסטרטגית לחלל, והשקעה של כ-600 מליון שקל ב-5 השנים הקרובות יכולים להביא להכפלה פי 4 של היקף תעשיית החלל הישראלית תוך עשור, להעלות את היקף המכירות ל-4 מיליארד דולר בשנה, והרבה יותר מזה בטווח הארוך
תעשיית הסייבר הישראלית רותחת. עם כ-8.8 מיליארד דולר בגיוסים ב-2021 (פי 3 מ-2020, לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי), ו-11 חדי קרן חדשים בשנה זו בלבד, כבר אין ספק שישראל היא מעצמת סייבר, עם אקוסיסטם עשיר של מאות סטארטאפים פעילים בתחום. וזה לא קרה במקרה.
תעשיית הסייבר נהנית משני יתרונות עצומים: התפתחות מוקדמת בתעשייה הביטחונית, והשקעות ממשלתיות משמעותיות. תעשיית אבטחת המידע התחילה פה כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בעיקר בתחום הביטחוני, ואז, בתחילת שנות ה-2000, עם כניסת האינטרנט והטלפון הסלולרי לבתים של כולנו, היא קיבלה דחיפה משמעותית בהשקעות ממשלתיות עצומות. מהפירות של אותן השקעות רחבות נהנה היום המשק הישראלי כולו.
כנס Ramon Geoint360 יתקיים ב-6-7 בנובמבר בת"א. להרשמה ופרטים לחצו כאן
יתרון התחלתי דומה יש לישראל גם בתחום החלל, והלוויינות בפרט. ישראל הייתה למדינת השמינית בעולם שלה נגישות מלאה לחלל ושימוש בחלל למטרות מיפוי, איסוף מודיעין, תקשורת ולאחרונה גם רפואה (מאז נוספו עוד מספר מדינות עם נגישות מלאה). השקעה של שנים של מערכת הבטחון, לצד השקעות ממשלתיות של סוכנות החלל הישראלית השוכנת במשרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה, בנתה לישראל יכולות חלל משמעותיות, כך שנקודת ההתחלה שלנו מצוינת.
היכולות הללו מגוונות, אך בתחום הלווינות יש לנו יתרון מיוחד: חברות ישראליות בנו ואף שיגרו מצלמות מותאמות לחלל, פיתחו מערכות מכ"מ לחלל ותעשייה אווירית פיתחה ובנתה לוויני תקשורת מעבר ללווייני תצפית. בארץ קמו גם חברות הזנק חדשניות שעוסקות בחלל, ישראל הייתה למדינה הראשונה לפתח חללית במימון פרטי להגיע לירח (בראשית) ושני אסטרונאוטים ישראלים השתתפו במשימות בין לאומיות לחלל (אילן רמון ז"ל ואיתן סטיבה יבד"ל).
בשנים האחרונות חל מפנה בתחום החלל העולמי, עם כניסתם של שחקנים חדשים לתחום, וכובד המשקל בעולם כולו עובר מעולמות הצבא והביטחון, למגזר הפרטי. השינוי בתעשיית החלל, כאשר יותר ויותר גורמים פרטיים נכנסים לעולמות האלה, מייצר לישראל הזדמנות אדירה.
תעשיית הלוויינות הישראלית נמצאת כעת במידה רבה באותו מקום שבו תעשיית הסייבר הישראלית הייתה בו לפני 20 שנה. כנס GEOINT360 בהובלת עמותת קרן רמון ויחידת הלווינות של צה״ל 9900 המתוכנן לתחילת נובמבר, בו יתקיים מפגש בין אנשי מערכת הבטחון הישראליים ומדינות ידידותיות לישראל לצד סטארטאפים שקמו במדינת ישראל ועוסקים בתחום, דומה במידה רבה לראשית ימיה של תעשיית הסייבר הישראלית, אז נולדו כנסי סייברטק ושבוע הסייבר, אך רוב הציבור הישראלי עדיין לא הבין כיצד זה נוגע לו.
יישום התוכנית האסטרטגית לחלל, והשקעה של כ-600 מליון שקל ב-5 השנים הקרובות יכול להביא להכפלה פי 4 של היקף תעשיית החלל הישראלית תוך עשור, להעלות את היקף המכירות ל-4 מיליארד דולר בשנה, והרבה יותר מזה בטווח הארוך. אין ספק שמדינת ישראל יכולה, באמצעות השקעה ראויה, לפתח כאן אקוסיסטם שלם סביב תחום החלל, החל מבנייה של לוויינים פרטיים וזולים, פיתוח מערכות הינע לחלל, מערכות תצפית ותקשורת מותאמות לחלל, ושירותי פיענוח תוך יצירת תחומי כלכלה חדשים.
כעת, תפקידנו הוא לפתח את כלל האקוסיסטם העוסק בחלל בארץ ולהתחבר לתעשייה ההולכת וגדלה, בה מושקעים בעולם מיליארדים תוך יצירת מקומות עבודה חדשים ואיכותיים. מה שקרה בסייבר יכול וצריך לקרות גם בחלל.
פרופ׳ דן בלומברג הוא יו״ר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
