"20% מהתלונות שהוגשו אשתקד נגד הפרקליטות והתובעים המשטרתיים היו מוצדקות"
"20% מהתלונות שהוגשו אשתקד נגד הפרקליטות והתובעים המשטרתיים היו מוצדקות"
כך עולה מדו"ח של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. מדובר בתלונות שהוגשו כנגד פרקליטים, תובעים משטרתיים ובאי כוח היועצת המשפטית לממשלה. בין המקרים החריגים: פרקליטה שסגרה תיק עבירות מין מבלי לערוך שיחה מקדימה עם המתלוננות וקצינת משטרה שפתחה מחדש תיק שנסגר לאחר שהחשוד הגיש ערר על עילת הסגירה
87 מתוך 437 התלונות (20%) שטופלו בשנת 2022 כנגד תובעים מהמדינה - מהפרקליטות, מהתביעה המשטרתית ומטעם היועצת המשפטית לממשלה - נמצאו מוצדקות.
כך עולה מהדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, שמדגיש כי מתוך התלונות המוצדקות ב-44 מקרים אף צורפה המלצה אופרטיבית, לאחר שבמהלך הבירור שלהן נתגלה ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון והסדרה.
בנוסף, עולה מהדו"ח כי ב-12 מתוך 81 מהתלונות שנדחו לגופו של עניין (18% מהתלונות), ניתנו המלצות אופרטיביות לאחר שהתגלה כשל מערכתי שטעון תיקון. יותר ממחצית מהתלונות - 225 - נדחו על הסף. זאת, בין היתר, על רקע העובדה שהוגשו על ידי "פונים חוזרים" שהתלוננו על סוגיות שכבר נדונו והוכרעו על ידי הנציבות.
סיבה נוספת לדחיית תלונות רבות היתה שמדובר היה בתלונות שהוגשו כנגד גורמים שאינם מהווים חלק ממערך ייצוג המדינה בערכאות, כמו שופטים, עורכי דין פרטיים, רשות ההוצאה לפועל ועוד.
יצוין, כי כאשר מורידים מהתלונות שנבחנו 135 תלונות שהוגשו נגד גופים שאינם מבוקרים על ידי הנציבות, הרי שעל פי הדו"ח, שיעור התלונות שנמצאו מוצדקות גבוה יותר ומתקרב ל-30%.
55% מהתלונות המוצדקות הוגשו נגד הפרקליטות
כיצד התפלגו 87 התלונות שנמצאו מוצדקות? לפי הדו"ח, 48 מהן (55%) התייחסו לפרקליטות; 17 תלונות (20%) נגעו למשטרה, ובכלל זה – לתביעה המשטרתית וליחידת העוסקת בהסדרים מותנים; 15 תלונות (17%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה; חמש תלונות (6%) התייחסו ישירות לייעוץ המשפטי לממשלה, ושתי תלונות (פחות מ-2%) התייחסו לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
באופן כללי, רוב התלונות בשנה החולפת הוגשו נגד הפרקליטות (42% מכלל התלונות); 9% מהתלונות הוגשו נגד התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים; 8% הוגשו נגד מיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועמ"שית; 6% כנגד היועצת המשפטית לממשלה ו-2% מהתלונות כנגד תובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.
מקצינה ש"הענישה" חשוד ועד סגירת תיק מין ללא יידוע המתלוננות
הנציב פינקלשטיין נכנס לתפקידו ביוני האחרון, כך שהדו"ח מתייחס לפעילות הנציבות בתקופת פעילותה של ממלאת מקום הנציב עו"ד ליעד מאיר צדר. בדו"ח מתוארות תלונות שונות שנמצאו כמוצדקות.
בין היתר, תואר בדו"ח מקרה של פרקליטה שהחליטה על סגירת תיק על עבירת מין, שבו היו ארבע מתלוננות, מבלי שקיימה עמן שיחה כנדרש – כאשר בעקבות בירור התלונה היא נפגשה עמן והוחלט לבחון את חומר החקירה פעם נוספת ולקבל החלטה מחדש בתיק.
תלונה נוספת הוגשה נגד הפרקליטות על גניזת תיק חקירה למרות שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, כאשר בחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם, ובהמשך גם סירוב לאפשר למתלוננת לעיין בחומרי החקירה. בעקבות המקרה הזה המליצה הנציבות על קביעת קווים מנחים באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק.
במקרה אחר בירור תלונה העלה שתיק שעניינו חשד לעבירות של הזנחת ילדים הוקצה לטיפולו של פרקליט מטפל כשלושה חודשים לאחר שהתקבל בפרקליטות של אותו מחוז – זמן ארוך מדי לתיק בעל רגישות מיוחדת. בעקבות זאת נערך שינוי במבנה הארגוני של המחוז במטרה לייעל ולקדם את הטיפול בתיקים מועדפים.
בנוסף נמצאה תלונה מוצדקות נגד קצינת משטרה שהחליטה על פתיחה מחדש של תיק שכבר נסגר נגד חשוד, שלא נענה ל"עצתה" שלא להגיש ערר על עילת סגירת התיק – והקצינה הועמדה לדין משמעתי במשטרה.
במקרה אחר נמצא שהמרשם המשטרתי של חשודים שעניינם הסתיים בהסדר מותנה, היה שגוי וכי הרישום השגוי היה קיים במשך חמש שנים וטרם תוקן.
תלונה אחרת הוגשה כנגד תובעת עירונית בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שניהלה תיק נגד נאשם, תוך שהיא מצויה במצב של חשש לניגוד עניינים, כיוון שבעלה כיהן כחבר הנהלה בעמותה שבראשה עומד אחד משני הנאשמים בתיק, במיוחד על רקע העובדה שהתובעת חזרה מאישום בתיק.
כמו כן מוזכרת בדו"ח תלונה שהתקבלה כנגד גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בערר שהוגש על סגירת תיק שעניינו חשד לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע בגן ילדים, לאחר שזה נמשך למעלה משנתיים – חריגה רבה מסד הזמנים הקצוב לטיפול בערר, וודאי בנושא כה רגיש.
עוד דוגמאות להחלטות בתלונות בעלות עניין ציבורי שנבחנו בשנה החולפת: מקרה שבו התגלה כי באי כוח המדינה מטעם היועמ"שית הציגו תמונה חלקית ושגויה בפני בית המשפט העליון בעתירות שהתנהלו בעניין הגבלת הפגנות בסביבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר; במקרה אחד נמצא עיכוב חריג ולא מוצדק של יותר משלוש שנים בטיפול הפרקליטות בתלונה נגד ח"כ לשעבר היבא יזבק שנחשדה בעבירות הסתה ובמקרה שני נמצא עיכוב בלתי סביר גם כן של כשלוש שנים בטיפול בערר של ח"כ איימן עודה על החלטת מח"ש לגנוז את תלונתו על אלימות שוטרים כלפיו במהלך פינוי הכפר אום אל חיראן.
בדו"ח מצויין כי כבר במהלך 2022 נתנה הנציבות המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים המבוקרים על ידיה, "במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים שנתגלו בשיטות עבודתם". ההמלצות ניתנו בנושאים שונים, ובכלל זה: שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה; שיפור יעילות הדיון ומעקב מדוקדק אחר החלטות בית המשפט; עדכון המרשם המשטרתי בתיקים שנסגרו בהסדר מותנה באופן מהימן ומדויק; משך זמן הטיפול של תובעים עירוניים בבקשות לביטול קנס; חידוד החובה לפעול בשקיפות ולנמק החלטות של גורמי תביעה; תיקון הנחיות בנושא עיכוב הליכים; שמירה על טוהר המידות; מניעת ניגוד עניינים; מניעת סחבת והימשכות הליכים ועוד.
