פגיעה בים, באוויר וביבשה: תקציב המשרד להגנת הסביבה יקטן, הסמכויות ייפגעו
פגיעה בים, באוויר וביבשה: תקציב המשרד להגנת הסביבה יקטן, הסמכויות ייפגעו
תקציב המשרד ב-2023-2024 יעמוד על פחות מ-400 מיליון שקל, קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים; במקביל, טיוטת חוק ההסדרים עלולה להוביל להחלשת המשרד - בין השאר, יועצי הסביבה בוועדות התכנון ייאלצו לעמוד בלוחות זמנים מקוצרים משמעותית
משרדי ממשלה רבים הצליחו להגדיל את תקציבם, אך דווקא תקציבו של המשרד להגנת הסביבה, האמון על נושאים כמו זיהום אוויר, פסולת והגנה על השטחים הפתוחים - יקטן. בשנה הקרובה הוא יסתכם בכ-384 מיליון שקל, ובשנה הבאה בכ-395 מיליון שקל - וזאת לעומת 428 מיליון שקל ב-2022.
נושאי המיקוד של המשרד להגנת הסביבה נותרו בחלקם זהים לאלו של שנה שעברה. המשרד יתמקד בחוסן אקלימי ומעבר לכלכלה מאופסת פליטות, אך ללא קידום הצעד המרכזי שהציבה הממשלה הקודמת והומלץ על ידי ארגון ה-OECD – קידום מס פחמן בדומה למדינות המפותחות.
המשרד יקדם עירוניות בת קיימא, במטרה להוביל לפיתוח עירוני תוך הפחתת זיהום אוויר מתחבורה, הפחתת מפגעי רעש, שמירה על הטבע העירוני לרווחת הציבור, קידום בניה ירוקה מתקדמת ועוד. יעד מרכזי שהציב בשנה שעברה המשרד לשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית, יוחלף בהגנה על הטבע הישראלי - שימור ולשיקום המערכות הטבעיות בישראל באמצעות שיקום נחלים, שמירה על שטחים פתוחים, הנגשת הטבע והשטחים הפתוחים לציבור ושימור והגנה על הסביבה הימית והחופית בישראל.
בחודש האחרון ניהל המשרד להגנת הסביבה קרב בלימה נגד הניסיון לקצץ בסמכויותיו במסגרת חוק ההסדרים, ואף להפקיע מידיו את ניהול קרן הניקיון – בהתאם לדרישת ש״ס בהסכמים הקואליציוניים. קרן הניקיון נותרה בידי המשרד, שאף הצליח למתן חלק מהניסיונות לפגוע באופן חסר תקדים בסמכויותיו במסגרת חוק ההסדרים. למרות שינויים שנעשו בשבועות האחרונים, טיוטת חוק ההסדרים עלולה להוביל להחלשתו של המשרד.
בין היתר, יועצי הסביבה בוועדות התכנון ייאלצו לעמוד בלוחות זמנים מקוצרים משמעותית, ולמערך היועצים יתווספו גם יועצים חיצוניים. סמכויות הוועדה לשמירת הסביבה החופית יוחלשו, תחנות כוח יוכלו לגרום לזיהום אוויר חזק מבלי לשאת בסנקציות, השפעת הדרג הפוליטי על היתרי הפליטה של התעשייה תגדל.
עובדי המשרד להגנת הסביבה משמשים יועצים סביבתיים בוועדות התכנון והבנייה. במסגרת תפקידם הם קובעים את ההנחיות לביצוע תסקירי השפעה על הסביבה של פרויקטים ובכך יכולים להוביל לשינויים של פרויקט בו בריאות הציבור או הסביבה ייפגעו, עד כדי ביטול הפרויקט. במשרד האוצר דרשו להחליף את עובדי המשרד ביועצים מהשוק הפרטי שיוכפפו לוועדות התכנון עצמן, בשל טענות לכך שהמשרד להגנת הסביבה גורם לעיכובים בלוחות הזמנים.
בניגוד לדרישת משרד האוצר, היועצים הסביבתיים לא יוכפפו למנהל התכנון. אך חוק התכנון והבנייה יתוקן כך שיאפשר לשכור שירותיו של יועץ סביבתי חיצוני שאינו עובד מדינה. מערך היועצים הסביבתיים יופרט חלקית – למשרד להגנת הסביבה יצטרפו יועצים חיצוניים, שיופעלו בשלב זה על ידו. ואמנם, חוק ההסדרים מכיל ׳שוט׳ שיאפשר לקצץ את כנפי המשרד בעתיד וכך גם הרעה משמעותית בתנאי העבודה של היועצים כיום.
חוק התכנון והבנייה יתוקן כך שיועצי הגנת הסביבה יחויבו להגיש הנחיות לביצוע תסקיר סביבתי בתוך שבוע וחוות דעת על התסקיר עצמו בתוך 14 ימים, במקום 45 העומדים לרשותם כיום. זאת למרות מורכבות ההליך וחשיבותו הרבה לבריאות הציבור והגנה על הסביבה, ודאי בתכנונם של מתקני תשתית דוגמת תחנות כוח, מתקני התפלה, מלונות על חשבון השטחים הפתוחים ועוד. בעוד כ-3 שנים, אם המשרד להגנת הסביבה לא יעמוד בלוחות הזמנים שהוגדרו לו, יופרט מערך היועצים ויעבור לניהול ועדות התכנון.
לדברי עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, "ההצעה בחוק ההסדרים להטיל הגבלות ופיקוח דרקוניים על מילוי תפקידו של המשרד להגנת הסביבה כמי שאחראי על תסקירי ההשפעה על הסביבה, היא לא פחות ממחפירה. קביעת זמנים של שבוע לבדיקת תסקיר, שהוא לא פעם מסמך ענק ומורכב, ושבועיים להכנת חוות דעת סופית על התסקיר, והסנקציה שאם המשרד לא יעמוד בזמנים אלו ניתן יהיה להדיחו מתפקידו ולהעבירו ליועצים חיצוניים - כל אלו מהווים פגיעה ישרה וגסה באינטרס הציבורי. על לוחות זמנים זהים לאלו אמר השופט חשין כבר לפי עשרים שנה, שמשמעותם היא ׳כתישה לפירורים של התסקיר׳. מדובר בתוכניות שמימושן אורך שנים ארוכות, אבל הגבלות הזמנים מוטלות רק על בדיקת התסקיר, למרות חשיבותן. גם אם למשרד יעמוד כוח אדם נוסף לביצוע המשימה זה לא מפחית מהבעייתיות שבלוחות הזמנים הכל כך מקוצרים. זמן כל כך קצר לעבודה כל כך מורכבת משמעותה שהעבודה לא תיעשה כמו שצריך ושהסביבה תשלם את המחיר".
גם סמכויות הוועדה לשמירה על הסביבה החופית ייפגעו משמעותית. כך למשל, תוכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות לא יידרשו לאישור הוועדה לתוכניות בתחום הסביבה החופית. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לכך ואומרים כי ״משמעות ההצעה היא העדר תכנון מושכל ועקבי של שימושי הקרקע בסביבה החופית והימית, סביבה רגישה באופן מיוחד, וביתר שאת בעידן של שינויי אקלים. מכיוון שבחופי ישראל יש כבר כיום – ועוד צפויות להיות מוקמות - תשתיות לאומיות בהיקף ניכר, פוטנציאל הנזק לסביבה החופית הרגישה הוא רב".
חוק אוויר נקי אף הוא יעבור שינויים בחסות חוק ההסדרים. כ-2,500 ישראלים מתים מדי שנה בשל זיהום אוויר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא פעילות תחנות הכוח. חוק אוויר נקי מטיל מגבלות הכרחיות וקריטיות להפעלת תחנות כוח בישראל - שחלקן פועלות בטכנולוגיות מזהמות במיוחד, שאסורות להפעלה באיחוד האירופי. בניגוד לעמדת הצוותים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל, תוכל להפעיל את תחנות הכוח המזהמות ביותר בישראל בניגוד למגבלות חוק אוויר נקי, וללא יכולת פיקוח ואכיפה אפקטיבית מצד המשרד.
בנוסף, מקודמת חקיקה שתשנה את הרישוי הירוק בישראל, בשיתוף ובהסכמת המשרד. המשרד להגנת הסביבה יקבל 46 תקני כוח אדם כדי להקל על עסקים ולקצר את לוחות הזמנים לקבלת היתרים כמו היתרי פליטה ורעלים. תוקף ההיתרים יוארך, אך שיקולים כלכליים יוכלו לגבור על שיקולים בריאותיים או סביבתיים, שכן העסקים לא יידרשו להתקין טכנולוגיה מיטבית זמינה להפחתת הפליטות לסביבה, אלא יוכלו לבחור מתוך מגוון של טכנולוגיות, לפי שיקוליהם.
כיום הממונה בחוק אוויר נקי האחראי על יישומו כמו גם על קביעת תנאי ההיתר לחברות מזהמות, הוא ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד הכפוף אליו שהסמיך השר בהמלצת ראש האגף. כעת ההליך המקצועי יהפוך פוליטי יותר כדי לאפשר ״גמישות״ לשר: הממונה יהיה עובד המשרד, להחלטת השר. אילו לחברה מזהמת יהיו השגות על היתר הפליטה שלה, היא תוכל לפנות בנושא למנכ״ל המשרד, דמות פוליטית במינוי השר.
