ההתחייבויות נשכחו - חברי הקואליציה נעדרו מדיון על משבר האקלים
ההתחייבויות נשכחו - חברי הקואליציה נעדרו מדיון על משבר האקלים
אף שהממשלה שילבה בהסכמים הקואליציוניים התחייבויות רבות בנושא הסביבה, נציגיה לא הגיעו לדיון בוועדה על הדוח הקשה של מבקר המדינה. לפי הביקורת, בישראל אין תוכנית לאומית להיערכות לשינויי אקלים, והמדיניות נעה "בטווח שבין פיגור לאפס״
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח״כ מיקי לוי, ערכה היום (ג׳) דיון בנושר היערכות ישראל להתמודדות עם אתגרי משבר האקלים.
הדיון התקיים בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה משנת 2021, שסיכם את התקדמותה של ישראל בתחום כ״נעה בטווח שבין פיגור לאפס״.
אף שהממשלה שילבה בהסכמים הקואליציוניים התחייבויות רבות בתחום הסביבה והאקלים, ובהן חקיקת חוק אקלים שאפתני, בדיון לא נכח אף לא חבר כנסת אחד מהקואליציה - זאת בשעה שבוועדה חברים שישה חברי קואליציה.
בדיון השתתפו ארבעה חברי כנסת בלבד, כולם ממפלגת יש עתיד. יו"ר הוועדה ח״כ לוי אמר בדיון: ״ככל שהזמן יעבור יהיו לטיפול באתגרי האקלים השפעות קשות יותר – בריאותיות וכלכליות. יש צורך לתכלל את כל הנושא ע"י רשות או משרד שירכז את כלל העשייה בנושא משבר האקלים״.
יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה במשרד מבקר המדינה, סקר את מצבה של ישראל בנושא במבט השוואתי. לדבריו, פליטות גזי החממה בישראל גבוהות ביחס לעולם, בעוד שיעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת – נמוכים.
בישראל הוצב יעד של 27% הפחתת פליטות ב-2030, לעומת טווח של 40%-70% במדינות המפותחות. בנוסף, בעוד שהמדינות המפותחות הציבו יעד של 40%-100% לאנרגיה מתחדשת ב-2030, ישראל מסתפקת ב-30%.
בניגוד למדינות רבות, בישראל אין תוכנית לאומית להיערכות לשינויי אקלים, אין תשתית לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים, משבר האקלים לא מוגדר כאיום אסטרטגי וישנו מחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי, הנדרש לשם התקדמות.
חיו אף הסביר עד כמה נמוכה רמת היישום בישראל של החלטות הממשלה בתחום האקלים. לפי בדיקת מבקר המדינה, רק 16% מההחלטות הנוגעות לתחום בוצעו לאורך השנים. ״זה נמוך ביותר. אם זה המודל, בהיעדר חוק אקלים, לא ניתן יהיה להתקדם קדימה. המודל הזה, לאורך השנים, לא מוכיח את עצמו״, אמר חיו.
לפי בדיקת כלכליסט״ שאף נדונה בוועדה, גם החלטות שנקבעו בסמוך או אחרי דוח המבקר – לא מבוצעות. כך למשל, פג המועד שנקבע להשלמת שלוש משימות שהוטלו על מנהל התכנון – קביעת תקנות לאיפוס אנרגטי של בניינים, הצבת פאנלים סולריים על מבנים חדשים שאינם למגורים, והצבת פאנלים סולריים מעל מוסדות חינוך.
ומה בנוגע להמשך הדרך? לפי חיו, ההשקעה של ישראל בתשתיות סובלת מחסר כרוני: ישראל משקיעה 75% פחות ממדינות ה-OECD בתשתיות.
בדיון השתתפו ח"כ לוי כאמור, לצד חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי. לצידם השתתפו וכן נציגי הארגונים הירוקים.
ח״כ להב הרצנו, ציין: ״קיוויתי שהדיון הזה יערך בכלל באודיטוריום. 120 ח״כים צריכים לשבת בדיון הזה, ולא רק ארבעה ממפלגה אחת. זה לא נושא של אופוזיציה וקואליציה אלא עניין שמאיים עלינו. זה האיום הכי חמור על הביטחון הלאומי של ישראל. אנחנו גוזלים מבני הדורות הבאים את העתיד שלהם. אנחנו צריכים חוק אקלים רחב. צריכים להיות חשבי אקלים בכל משרד, שיוודאו שיש יעדים ושהם מתוקצבים ויוצאים לפועל. אנחנו צריכים מנגנון אסרטיבי, אחרת נשאר עם כוונות טובות, ללא פעולה. הנושא של ההפיכה המשטרית לא עלה על השולחן אבל הוא יגרום להחלשת מערכת המשפט, ויהיו לכך השלכות הרסניות על הסביבה״.
