דו"חות מהדרין חושפים עד כמה פגעה המלחמה בחקלאות הישראלית
דו"חות מהדרין חושפים עד כמה פגעה המלחמה בחקלאות הישראלית
החברה שמגדלת פירות הדר, אבוקדו ותמרים בעוטף עזה ובצפון היא דוגמה מייצגת לקשיים של חקלאים רבים: מטעים עלו באש, הגישה לאחרים הוגבלה, כוח האדם נעלם בן לילה והפירות לא נקטפו. התוצאה: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד במחצית; מנכ"ל מהדרין, אורי לופט, עוזב את תפקידו
המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר טלטלה עמוקות את המשק הישראלי, אולם לא כל הענפים של המשק הושפעו באותו האופן ובאותה המידה. חברות ישראליות שממוקדות ביצוא שירותים כמו סייבר, תוכנה או תרופות נפגעו פחות, והבנקים ממשיכים להציג רווחי עתק חרף תנאי המאקרו הקשים. לעומת זאת, ענף החקלאות, שקשור בעבותות לישראל ולאדמתה, ספג פגיעה אנושה. רוב העסקים החקלאיים בארץ הם עסקים פרטיים, ולכן אין לציבור גישה ישירה לתוצאות העסקיות שלהם, ובהתאם, עומק הפגיעה בהם אינו נחלת הכלל. משום כך הדו"חות של חברת מהדרין, שנמצאת בשליטת קבוצת דלק (54.8%) ושנסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של כ־475 מיליון שקל, מספקים המחשה לסערה שפקדה את הענף עם פרוץ המלחמה.
המספרים היבשים מספקים את השורה התחתונה העסקית של הסיפור: ההכנסות ברבעון השני צנחו ב־18.9% והסתכמו ב־212.2 מיליון שקל, ובסיכום המחצית הראשונה הירידה היתה מעט חריפה יותר, 19.9%, וההכנסות הסתכמו ב־566.8 מיליון שקל. ההפסד הגולמי ברבעון העמיק מרמה של 23 מיליון שקל לרמה של 31.9 מיליון שקל, ובמחצית נרשם מעבר מרווח גולמי של 18.2 מיליון שקל להפסד של 10.2 מיליון שקל. ההפסד התפעולי ברבעון עמד על 47.5 מיליון שקל, גבוה משמעותית מהפסד תפעולי של 30 מיליון שקל ברבעון השני של 2023.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשם הפסד תפעולי של 37.5 מיליון שקל, בעוד במחצית הראשונה של 2023 נרשם רווח תפעולי בסכום דומה. גם הוצאות המימון גדלו, וכך את הרבעון השני חתמה מהדרין עם הפסד המיוחס לבעלי המניות של 55.5 מיליון שקל, עמוק יותר מהפסד של 32.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בסיכום המחצית נרשם הפסד של 46.7 מיליון שקל, בעוד במחצית הראשונה של 2023 החברה הציגה רווח נקי של 24.3 מיליון שקל.
כשהמטע הפך לשטח מלחמה
הסיבה המרכזית לכל זה היא המלחמה והשפעותיה, ואותן מפרטת מהדרין בהרחבה. מהדרין היא חברה שפועלת בארבעה מגזרים, שקשורים זה לזה – חקלאות (גידולים במטעים ופרדסים, בעיקר פירות הדר, אבוקדו ותמרים), קירור (בתי קירור שמיועדים לתוצרת החקלאית), מים (שמשמשים להשקיה) ונכס אחד מניב. לפי מהדרין, המלחמה פגעה בקטיף שמבצעת החברה והפכה אותו ליקר יותר. את הקטיף של התוצרת החקלאית מבצעת מהדרין בעיקר באמצעות עובדים זרים ותושבי השטחים. החברה מעסיקה 300 עובדים באופן קבוע בבתי האריזה שלה, ובעונת הקטיף מעסיקה עוד 800—1,200 עובדים באופן עונתי.
"נוכח המצב חל קיטון משמעותי במצבת העובדים, וזאת בעקבות גיוס עובדים בצווי 8, הגירה שלילית מהארץ של עובדים זרים, בעיקר מתאילנד, וכן מניעת כניסת תושבי השטחים לישראל", לשון הדו"ח. לפי החברה, בסוף פברואר משרד החקלאות אישר עקרונית לחברה להגדיל את מצבת העובדים שלה ב־900. מהדרין הצליחה למלא את המצבת באמצעות שכירת עובדים מסרי לנקה, אך הדבר היה כרוך בהעלאת שכר של כ־15%, וזאת בשל המחסור בהיצע האפשרי ובשל עלויות השינוע של העובדים ממקום למקום, שכן הם אינם יכולים ללון בקרבת המטעים של החברה בדרום הארץ הסמוכים לאזורי לחימה. בשל המלחמה, ישנם מטעים ופרדסים שבהם לא התאפשר הקטיף, ולכן היה צורך לבצע הליך סניטציה בעלות של כ־4 מיליון שקל, כדי לאפשר למטעים בשטח של 5,000 דונם להיות כשירים לעונה הבאה.
למהדרין יש פרדסים בשטח של כ־4,000 דונם באזור עוטף עזה. מפרוץ המלחמה ועד נובמבר, לחברה לא היתה גישה לשטחים האלו מכיוון שהם היו חלק משטחי האש של צה"ל, או שהם סמוכים לאזורי לחימה שהוגדרו שטחים צבאיים סגורים. במהלך דצמבר התאפשרה גישה מחודשת לחלק מהשטחים, ו"התגלו נזקים רבים, בהם פגיעה במערכות השקיה, הרס מחסנים ועקירת עצים כתוצאה מהלחימה". מינואר ועד היום הגישה לשטחים עדיין מוגבלת בשל התמשכות המלחמה, והדבר מונע קטיף ועיבוד מלא של אותם פרדסים. לחברה יש גם אלפי דונמים בצפון הארץ, וגם אליהם הגישה הוגבלה בשל הפעילות של צה"ל.
הקשיים הנוגעים לכוח האדם ולגישה המוגבלת לפרדסים ולמטעים הביאו לכך שהיה עיכוב בקטיף. לפי מהדרין, "עיכוב בקטיף יכול לגרום לביטול הזמנות, איכות פרי נמוכה יותר שתגרום לתמורה נמוכה יותר, והקטנת כמות הפרי בעונה הבאה, שכן ככל שהפרי נקטף מאוחר יותר, כך בשנה העוקבת כמות הפרי יורדת".
בשל כך, ובשל המחסור בכוח האדם, התפוקה של בתי האריזה של מהדרין ירדה גם היא. הקיטון בכמויות הוביל גם להתייקרות של ההובלה לבתי האריזה, מכיוון שהקיטון בכמות הוביל לכך שהמשאיות הועמסו בצורה חלקית. בנוסף, בשל הירידה בכמות התוצרת החקלאית, האחסון בבתי הקירור של החברה ירד ב־60%, כשלצד זאת המדינה הציבה דרישה להגדלת צוותי החירום שעובדים במקום.
גם עליות המחיר לא עזרו
כמו כן, עיקר המכירות של מהדרין הן ליצוא. בשל האיום החות'י שצמצם את חופש השיט באזור תעלת סואץ, "נפגעו מכירות למזרח ולאוסטרליה, חל עיכוב במשלוחים ימיים ונגרמה עלייה בעלויות ההובלה הימית, וכן בזמני ההגעה. חלק מהפרי בהפלגות אלו נפגע בשל העיכוב", לשון הדו"ח.
בנוסף, מהדרין "מזהה, וכן נמסר לה על ידי לקוחותיה, כי קיימת הימנעות של צרכנים לרכוש ממוצריה כמשווק ישראלי, ובהתאם יש קיטון בביקוש מצד משווקים במדינות אירופה".
כל אלו הובילו לכך שבמחצית הראשונה של השנה כמות ההדרים שנמכרו לשוק המקומי ירדה ב־54%, אך עליית המחיר הדרמטית של 63%, שהצרכן הישראלי הרגיש בכיסו, מיתנה את הירידה בהכנסות ל־25%. כמות ההדרים ליצוא ירדה ב־49% וההכנסות מכך נחתכו ב־48%, על רקע עליית מחיר קלה של 2% - פגיעה כוללת של 117 מיליון שקל במחצית. כמות התמרים שנמכרה ברבעון ירדה ב־28% והמחיר שלהם עלה ב־6%, כך שהירידה בהכנסות עמדה על 24%. כמות האבוקדו ליצוא דווקא זינקה ב־35%, אך המחיר ירד ב־7%, כך שההכנסות ממכירות האבוקדו עלו ב־25%. במהדרין מעריכים שבשל הפגיעה החברה תהיה זכאית לפיצויים משמעותיים מהמדינה.
המנכ"ל עוזב לאחר שנה וארבעה חודשים בלבד
במקביל לפרסום תוצאותיה הרבעוניות הודיעה מהדרין אתמול גם על סיום תפקידו של המנכ"ל אורי לופט לאחר כהונה של שנה וארבעה חודשים בלבד. מי שימלא את התפקיד באופן זמני, עד למינוי מנכ"ל קבוע, הוא סמנכ"ל הכספים של החברה צאלון צמח.
לופט החל בתפקידו באפריל 2023, כשבעלת השליטה במהדרין היתה עדיין קבוצת דסק"ש. הוא היה זכאי לשכר חודשי ברוטו של 90 אלף שקל, מענק בתקרה של 810 אלף שקל ואופציות שקיבל, במחיר מימוש של 122.9 שקל למניה, ששוויין הכלכלי הוערך ב־2.4 מיליון שקל. מחיר מניית מהדרין כיום הוא 144 שקל, כך שהאופציות מצויות בתוך הכסף, אולם בשל תנאי הבשלתן לופט יהיה זכאי לממש רק שליש מהן. הסכם ההעסקה הקנה לו גם זכאות למענק הסתגלות בגובה של 270 אלף שקל בתרחיש של סיום תפקיד. ב־2023 הגיעה עלות שכרו ל־2.1 מיליון שקל, מחצית בשכר קבוע ומחצית עלות התגמול ההוני.
מהדרין לא פירטה את נסיבות עזיבתו, אך לכלכליסט נודע כי היא בוצעה בהסכמה בין הצדדים. זאת על רקע שינויי הבעלות על החברה מאוגוסט שעבר, אז השלימה קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה את רכישת השליטה מידיה של דסק"ש בתמורה ל־249 מיליון שקל ולפי שווי חברה של 560 מיליון שקל - מחיר ששיקף פרמיה של 32% על שווי השוק שלה בעת הרכישה. בהמשך העלתה דלק את החזקתה ל־54.8%.
תחת השליטה החדשה הודיעה מהדרין על כוונתה לגבש תוכנית אסטרטגית לשינוי מבני ובחינת תחומי פעילות חדשים, הכוללים פיתוח נדל"ני להסבת קרקעות החברה. כחלק מהמהלך, בנובמבר מונתה דלית זילבר, לשעבר מנכ"לית מינהל התכנון, למשנה למנכ"ל מהדרין לענייני תכנון ובנייה ופיתוח נדל"ן. זילבר היתה זו שהובילה את המגעים לחתימה על מזכר ההבנות עם חברת טראלייט להקמת פרויקטים סולאריים בשטחיה של מהדרין.
עוד כחלק מהמהלך לשינוי מבני בחברה, בפברואר החל פאר נדיר לכהן כיו"ר פעיל שלה, כשבמהדרין הדגישו את ניסיונו הרב בתחומי הנדל"ן והפיננסים, וכן בשינוי ייעוד הקמה והשבחה של נדל"ן. נדיר כיהן בעבר כמנכ"ל קניוני עזריאלי.
