משפט שדהשופטי העליון משחקים תופסת עם הסלולרי
משפט שדה
שופטי העליון משחקים תופסת עם הסלולרי
כיום אין חוק ברור הקובע את מרחב הפעולה של המשטרה בשלב החקירה. לכן הדיון בשאלה האם החדירה לניידים של יועצי ראש הממשלה היא בלתי חוקית ופוסלת את המשך החקירה דורש משופטי עליון לשרטט בעצמם את את גבולות המותר והאסור. כעת ממתינים לפסק הדין
1 מורשת עשירה
הסוגיות המשפטיות שהותירה אחריה משפחת נתניהו
בנוסף למורשת המדינית והפוליטית, יותירו אחריהם בנימין נתניהו, משפחתו וסביבתו גם מורשת משפטית עשירה. 11 שופטים נדרשו לשאלה אם נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה; בג"ץ אמנם "פטר" אותו מהצוללות, אבל הותיר עליו כתמי זפת לרוב; שלושה שופטים במחוזי ירושלים יכריעו אם "היענות חריגה" מהתקשורת תניב הרשעה בשוחד; רעייתו העשירה את תקדימי ה”התעמרות בעבודה” בבית הדין לעבודה; ועכשיו - תשעה שופטי בית המשפט העליון דנו בשבוע שעבר בשאלה אם חדירה בלתי חוקים לניידים של יועצי ראש הממשלה תפסול את המשך החקירה/ חדירה. השאלה משיקה לחשובה ממנה: האיזון בין המרחב החקירתי לדריסת הפרטיות הבוטה ביותר – חיטוט בקרביו של המכשיר, שהם גם קרביו של בעליו. כשזה קרה ל”סלבס” כמו אפי נוה ויונתן אוריך, נדרך גם הקשב המשפטי.
אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן נחקרו על הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, באוגוסט 2019, באמצעות מכשיר כריזה שהגיע לאזור מגוריו ו"המליץ" לו לומר אמת בעדותו.
"ארבעה שופטים דנו בסוגיה, ארבעה שופטים הגיעו למסקנות שונות, וכולם נימקו את עמדתם על בסיס דוקטרינות משפטיות נפרדות", טענו הסנגורים עמית חדד, ליאור אפשטיין ומאיר ארנפלד בבקשה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. הנשיאה אסתר חיות נענתה, והדיון התקיים בשבוע שעבר.
2 חופש משטרתי
עד כמה המשטרה עצמאית בשלב החקירה, ואין להתערב במעשיה?
הדיון התגלגל, בין היתר, לשאלה העקרונית אם המשטרה היא הריבון הבלעדי בשלב החקירה, ואין להתערב – לא במעשיה ולא במחדליה. ואם הפרה את הדין בשלב זה לא "תיענש" ולא תשלם בזמן אמת. לכל היותר, יידון מחדלה בהמשך, בשלב המשפט (אם בכלל יגיע).
במילים אחרות, משפטיות יותר, השאלה היא אם ניתן לגלגל את כללי הפסילה (הגנה מן הצדק, הלכת יששכרוב) אחורה, וליישמם כבר בשלב החקירה, למשל באמצעות דיון במעמד שני הצדדים בעת הבקשה למתן צו חיפוש בנייד. המדינה הביעה התנגדות נחרצת. עו"ד נעמי גרנות, סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה: "לא קיימת בקרה על ההליכים בשלב החקירה. הבקרה תיעשה בשלב המשפט או קדם משפט, אבל אחרי סיום החקירה". גרנות נכנסה לעימות חזיתי עם השופט יוסף אלרון, שבפסיקתו הקודמת בפרשה המליץ על מתווה שיאפשר דיון במעמד שני הצדדים. "שינוי כפי שממליץ עליו השופט אלרון", אמרה גרנות, "יסכן את הליך החקירה בישראל שאמור להיות יעיל, מהיר, חשאי". אלרון השיב: "נוח לחשוב שמה שהיה ראוי שימשיך, אבל אולי יש כאן אינטרסים מנוגדים. בעידן הדיגיטלי של היום הפגיעה בפרט גם היא אינטרס ציבורי. מה רע במצב שאם שופט שמגיעה אליו בקשה במעמד צד אחד יבחן אם אין חשש לשיבוש, ואז ייזום דיון במעמד שני הצדדים. ואז אולי ישמע טיעון שאין שום סיכוי בעולם שישמע רק מפי התביעה".
גרנות: "לטעמנו הכלל הוא שיש תמיד חשש לשיבוש החקירה בשלב הזה".
אלרון: "נקודת המוצא שלכם היא שכל נחקר הוא משבש פוטנציאלי?"
גרנות: "נחקרים שהם חשודים – כן. יש להם אינטרס לא לשתף פעולה, לא לחשוף העובדה שהם חטאו פשעו ועוו. זו נקודת המוצא וזה החשש בכל החקירות. לשופט אין אפשרות לדעת אם החשש יתממש".
3 טוויסט פרסונלי
הפרקליטים מציינים שמות של שופטים, ומרגיזים את הנשיאה חיות
הדיון תפס טוויסט פרסונלי מעניין, כשגרנות הצביעה על שופטת שלום בדרום, שרה חביב, שבניגוד לרוב חבריה מקיימת דיונים במעמד שני הצדדים. עו"ד קובי סודרי (שייצג את יואל שמעון, שעניינו אוחד עם האוריכים), מנה שמות של שופטים נוספים, והצליח להרגיז את הנשיאה חיות, שדרשה לחדול מהפרסונליזציה של האירוע. גרנות נענתה: "איננו רוצים חקירה תלוית שופט אנחנו רוצים כלל אחיד". והכלל שהיא רוצה ברור – השופט אאוט בשלב הזה. "אני חושבת", סיכמה, "שלשופט אין את הכלים להחליט בשלב של ערפל החקירה וקשה עד בלתי אפשרי להכריע האם לפתוח הדלתיים. גם היכולת של הסניגורים להוסיף תוספת משמעותית לדיון בשלב הוצאת הצו היא אפסית".
4 בהיעדר חוק ברור
סלט של פסיקות, שחלקן הגדול שיחק לידי הסנגורים
הסיפור הזה כבר עבר שתי תחנות בעליון, פעם אצל השופט אלרון, ובהמשך בפני הרכב של חנן מלצר, נעם סולברג וג'ורג' קרא. התוצאה המצרפית היא סלט של פסיקות, שחלקן הגדול שיחק לידי הסנגורים. הדיון הנוסף נועד לקבוע מהו המצב המשפטי כשהמחוקק לא נתן תשובה ברורה, וגם - לבחון אם לא תיוולד פגיעה דרמטית ביכולתה של המשטרה ללכוד פושעים. ברקע ריחפה פרשת פרחי, שהחלה בנטילה שלא כדין של דגימת דנ"א מחשוד שהסתיימה בלכידתו של פדופיל מסוכן.
עו"ד עמית חדד הסכים שמקרים כמו פרחי, עבירה חמורה במיוחד, יפעלו לטובת המשטרה, אבל לא זה המקרה כשמדובר במקרה שלפנינו - עבירה קלה, אם בכלל, של הטרדת עד במשך שתי דקות כשהמוטרד אפילו לא היה בבית. "מה קורה כשהמדינה מפרה את החוק?" שאל חדד. "הפרת הזכות החוקתית להליך הוגן צריכה לפעול נגדה. על המדינה לגשת לבית המשפט בידיים נקיות, ואם לא - עליה לשלם את המחיר. כשמתגלה הפרה חמורה ביחס לצו החיפוש שמתבקש – ברירת המחדל היא לסרב, אלא אם יש שיקול מיוחד של חומרת העבירה".
גרנות אגב הודתה שהמשטרה מתקשה להפנים ולהטמיע את הכללים הקשורים בתפיסת ניידים, ומדובר בכללים שקיימים כבר יותר מעשור. חדד עקץ: "אם אדם פרטי היה טוען לחוסר הטמעה והפנמה אחרי עשר שנים הוא היה נבעט מבית המשפט".
1 צפייה בגלריה
מימין: עו”ד עמית חדד, נשיאת העליון אסתר חיות והיועץ של נתניהו יונתן אוריך. מה בין מרחב חקירתי לדריסת הפרטיות?
(צילומים: עמית שעל, יוסי זמיר, שאול גולן)
5 למי אכפת
עו”ד טען שלחוקרים לא אכפת מהזכות לפרטיות. חיות התרגזה
גם עו"ד מאיר ארנפלד הצליח להרגיז את הנשיאה חיות. ארנפלד לפני שהפך לסנגור שימש כראש מחלק חקירות בלהב 433. "היום כמעט כל חקירה עוברת במכשיר הנייד", אמר. "הרוב המכריע של בקשות החדירה מאושרות בידי שופט השלום, שחותם על הצווים לחדירה לקודש הקודשים של האדם אחרי שני משפטים של החוקר. אני רוצה להניח שכל החוקרים צדיקים, אבל כל חוקר רוצה להצליח והדבר האחרון שמעניין אותו זה הזכות לפרטיות. כמי שהיה מעורב באלפי חקירות, אני אומר שההרס שנגרם לחייו של הנחקר הוא אדיר. הנחקר נראה עם מאהבת - האם לנצל זאת כדי לקדם את החקירה?" השופטים האזינו בעניין, עד שחיות נזכרה לקטוע את הדוגמאות של ארנפלד: "בשם מי אדוני מדבר? על סמך מה אתה אומר שלחוקרים לא אכפת מהזכות לפרטיות?"
6 חדר סודי
איך הסנגור באולם הדיונים מתאר את הטלפון הסלולרי
תפיסת נייד אינה כתפיסת משאית או אפילו מסמך. כשמסמך נתפס ברור שהתפיסה היא של התוכן ולא של הנייר, וכך גם נייד - לא בפיסת המתכת הסלולרית מעוניינת המשטרה, אלא בתוכן שבמקרה זה הוא לא תכולת המשאית או הטקסט של המסמך, אלא ליבת האינטימיות של האדם. ולא רק הוא, אלא משפחתו וחבריו מונצחים שם, וגם הרופא, רואה החשבון והפילגש אם יש כזו.
"הסלולרי הוא המכשיר המיוחד ביותר חוץ לגוף האדם, החדר הסודי בתוך המבצר, ובמקום הכי רגיש איננו מאפשרים הגנה ראויה. במשאית אנו מאפשרים ערר על התפיסה, בנייד אין זכות ערר", אמר עו”ד חדד.
ועו”ד אפשטיין סיכם: "האייפון הוא גם הגוף וגם הנפש. חברתי עו"ד גרנות רוצה עולם אינקוויזיטורי, לא אדברסרי, בלי שופטי שלום ועם משטרה שעושה ככל העולה על רוחה. האינקוויזציה ביקשה להפריד בין גוף לנפש – את גופך נרסק ואת נפשך נציל. יש דברים שמדינה שאינה אינקוויזיטורית לא עושה. במכונית יש גם הילוך אחורי, מותר לפעמים להשתמש בו. שופטי שלום אינם חותמת גומי וניתן לסמוך עליהם".
הדיון הסתיים ועתה מצפים לפסק הדין.
