לקראת הדיון במחוזי: האוצר צפוי להתנגד גם לפרסום חלקי של הסיכומים התקציביים
לקראת הדיון במחוזי: האוצר צפוי להתנגד גם לפרסום חלקי של הסיכומים התקציביים
משרד האוצר דחה את הבקשה לחשוף את הסיכומים שנחתמו עם מנכ"לי המשרדים הממשלתיים כבר לפני למעלה משנה. לטענתם, פרסום הסיכומים יפגע ביכולת של אגף התקציבים לבצע את עבודתו. עו"ד יערה וינקלר-שליט, המייצגת את העותרים: "האוצר לא הדגים מה הפגיעה שתיגרם, ולא הציג הוכחות כי מדובר בפגיעה ודאית"
מחר (יום ב') צפוי להתקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים על חשיפת הסיכומים התקציביים. התנועה לחופש המידע ו"כלכליסט" עתרו לבית המשפט בדרישה שיורה למשרד האוצר לפרסם את הסיכומים התקציביים, זאת אחרי שהמשרד דחה את בקשת חופש המידע שהוגשה למשרד כבר לפני למעלה משנה. גם בדיון מחר צפוי האוצר להתנגד לחשיפת הסיכומים, ואפילו לחשיפת הסיכומים באופן חלקי ומושחר.
הסיכומים התקציביים הם סיכומים שנחתמים בין אנשי אגף תקציבים במשרד האוצר לבין המנכ"לים של משרדי הממשלה, הם מכילים את פרטי התקציב שיוקצה למשרד במהלך שנת התקציב הקרובה ואף מעבר לכך, וכוללים גם את ההתניות והתוכניות שהאוצר דרש שהמשרד יבצע. הסיכומים נחתמים סביב אישור תקציב המדינה בממשלה, והם בעצם מאפשרים את אישור התקציב בממשלה ואחר כך בכנסת. כחלק מהסיכום שר מתחייב – לפעמים זה מפורש בתוך הסיכום ולפעמים לא – שלא להתנגד לתקציב ולתמוך בכולו.
אף שהסיכום התקציבי הוא רק שלב אחד בתהליך העברת התקציב, שלאחר מכן מנוסח כחוק ומובא לדיון בכנסת, הרי הסיכום התקציבי כולל מידע רב יותר מאשר המידע המפורסם לציבור ולחברי הכנסת. בנוסף לכך המידע בסיכומים מוצג בקיצור ובבהירות ומאפשר להבין את מהות התקציב. הסיכום התקציבי כולל לדוגמה התחייבויות להעברות תקציביות במהלך השנה, העברות שלא הוכנסו לבסיס התקציב מכיוון שהן תלויות באבני דרך או בשל סיבה אחרת. אף שהעברות אלו ידועות לאגף תקציבים ולמשרד הממשלתי כבר בעת אישור התקציב, הן לא ידועות למחוקקי התקציב בכנסת, לציבור הרחב, ואפילו לא לחשב הכללי באוצר שצריך לנהל את תקציב המדינה בפועל.
המשמעות היא שאי חשיפת הסיכומים לא פוגעת רק בעקרון השקיפות, אלא גם בפיקוח הפרלמנטרי של חברי הכנסת וביכולת התפקוד התקין של אגפים אחרים במשרד האוצר. ואכן, בדיוני ועדת קוצ'יק (שעסקה במבנה הארגוני של משרד האוצר) אמרה החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי: "הפרקטיקה הנוהגת היא שהמערכת הממשלתית מתנהגת כאילו הסיכום התקציבי עבר בכנסת. הסיכומים התקציביים נחתמים על ידי אגף תקציבים, ללא אישור של הכנסת, בהיקף של מיליארדים. הסיכומים הללו מייצרים 'תקציב צל' לתקציב המאושר בכנסת". גם ח"כ משה ארבל, ששימש בעבר כראש מטה שר הפנים ולכן מכיר היטב את החשיבות והמרכזיות של הסיכומים התקציביים, הגיש עתירה נגד משרד האוצר, ובה טען כי יש קושי מהותי לבצע את התפקיד הפרלמנטרי ללא חשיפת הסיכומים.
מנגד, בכתב התשובה ששלח האוצר לבית המשפט, אשר מתבסס על טענותיו של הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מתעקש האוצר כי לא ניתן לפרסם את הסיכומים מפני שהם יפגעו ביכולת של אגף התקציבים לבצע את עבודתו, והסכימו להציג בפני השופט הדגמות קונקרטיות במעמד צד אחד כיצד פרסום הסיכום התקציבי עשוי לפגוע בעבודתם. עם זאת, מבין השורות עולה כי באגף התקציבים חוששים שפרסום הסיכומים יקשה עליהם להתמודד עם טענות תקציביות ממשרדים אחרים, וכי "היכולת של הממשלה לבצע רפורמות נוגעת ליכולת שלה לנהל הליכים רבים מאחורי הקלעים, ועקרון החשאיות הוא עקרון מפתח בעריכת סיכומים תקציביים". לצד טענה מרכזית זאת, טענו באוצר כי הסיכומים הם בעלי אופי לא אחיד, ללא תוקף משפטי, ופרסומם עשוי להטעות את הציבור.
עו"ד יערה וינקלר-שליט, המייצגת את העותרים, הגיבה לכתב התשובה של האוצר, וטענה כי משרד האוצר לא הדגים מה היא הפגיעה שתיגרם, ולא הציג הוכחות כי מדובר בפגיעה ודאית. מעבר לכך, התייחסה וינקלר ליתר הטענות של האוצר, ועמדה על כך כי חוק חופש המידע לא מחריג מסמכים שאינם משפטיים, מסמכים שעשויים לבלבל קורא מסוים או מסמכים בעלי אופי לא אחיד.
רחל אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה ל"כלכליסט": "במרחק של למעלה משנה מדיוני התקציב אנו מגיעים סוף-סוף לדיון לאחר שהוגשה תשובת המדינה בעניין הסיכומים התקציביים. תשובת המדינה מלמדת כי לשיטת אגף תקציבים ומשרד האוצר, מעטים הם המסמכים שצריכים להינתן לציבור במסגרת חוק חופש המידע, ואנו תקווה שבית המשפט יעשה את תפקידו ויורה על מסירת הסיכומים התקציביים כך שהציבור יוכל לקרוא את התקציב באופן בהיר".
