כלכליסט TVעשן ירוק: מדוע מושמדות עשרות טונות של קנאביס בשנה?
כלכליסט TV
עשן ירוק: מדוע מושמדות עשרות טונות של קנאביס בשנה?
הצריכה השנתית של קנאביס רפואי בישראל מוערכת בכ-40 טונות, בעוד הייצור המקומי עומד על 100 טונות לשנה, ומה שנשאר הולך להשמדה. גם כל מה שאינו הפרח עצמו מחויב בהשמדה, על אף שהוא עשוי לשמש כתוסף מזון לפרות, לנייר ופלסטיק ממוחזרים ועוד. אפילו במשרד להגנת הסביבה מודים כי "הפתרון הסביבתי הוא מחזור של החומר האורגני"
להגדרתה של מדינת ישראל את הקנאביס כ"סם מסוכן" יש לא רק השלכות רפואיות, אלא גם סביבתיות. הצריכה השנתית של קנאביס רפואי בישראל מוערכת בכ-40 טון, בעוד הייצור המקומי עומד על 100 טון לשנה, כאשר מה שנשאר הולך להשמדה. ולא רק זה - גם עודפי הצמח (כל מה שאינו הפרח עצמו שמשמש כתרופה) מחויבים בהשמדה ונשרפים. כך, באופן פרדוקסלי, תעשייה המבוססת כולה על גידולים אורגניים שורפת טונות של צמחים בשנה.
כיום יצרני הקנאביס מחויבים בהשמדה מיידית של העלים, הגבעולים ובעצם כל מה שאינו פרח הקנאביס. מדובר באלפי טונות של צמח יעיל שיכול לשמש, לדוגמה, לתוסף מזון לפרות, לנייר ופלסטיק ממוחזרים ולענף הבנייה, אינספור שימושים שקיימים ברחבי העולם. בעוד בישראל הרגולטור דורש להשמיד באופן גורף טונות של צמח מעולה, בעולם התעשייה כבר חודרת לכל ענפי הכלכלה.
אבל לא רק הצמח עצמו מושמד, אלא גם החומרים הנלווים לו. חוות ייצור הקנאביס נדרשות גם להטמין בקרקע את החלוקים, המסכות והכפפות שאיתם מייצרים את הקנאביס הרפואי – מה שמהווה פגיעה חמורה באיכות הסביבה.
אבינועם ספיר, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי תיקון עולם, מתאר את המציאות העצובה של הרגולציה על התחום: "נכון להיום, מלבד קבירה או שריפה של החומר, אסור לנו לעשות איתו שום דבר. המגע בו מוגדר כמגע מסוכן, למרות שמדובר שם בצמחים ללא החומר הפעיל, ללא התפרחת עצמה. החומר הזה היה יכול להגיע כמזון לחיות, מספוא, במקום להשמיד אותו".
"הדרך שבה בוחרים להשמיד את החומר היא הדרך הכי לא סביבתית שיש", אומר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת ומיחזור באדם טבע ודין, "הרעיון הוא לקחת חומר שמגיע מהאדמה - ולהחזיר אותו לאדמה. אפשר לדשן איתו את האדמה, אז למה לשרוף? אפשר אפילו לייצר איתו גז ממקור מתחדש, ביו-גז. אני הייתי מחייב מיחזור של הפסולת האורגנית הזאת. יש היום שיטות חכמות לעשות קומפוסטציה, ואין שום סיבה שזה לא יקרה".
יוסי ענבר, אגרונום ישראלי ומי שכיהן בשנים 2011-2009 כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מוסיף: "כעיקרון שאריות צמחיות יכולות להגיע לתהליכי קומפוסט, כזבל אורגני לחקלאות, ואין הבדל מבחינת צמח הקנאביס לעגבניה, לפלפל, לתירס. אם יש חשש מסוים לגבי הצמח עצמו – אפשר לעשות את זה בצורה מבוקרת. אותם משאבי אנוש של פיקוח שהיום משתמשים בהם כדי לעשות את ההשמדה, יכולים גם להיות מנוצלים לטובת הפיקוח של מעבר לקומפוסט. צריך לבקר את התהליך, זה נכון, אבל זה פתיר".
משרד הבריאות עיגן בחוזר משנה למנכ"ל את נוהל השמדת הקנאביס בספטמבר 2020, בו נכתב: "ככלל, קנאביס אינו תרופה, אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת קיימות עדויות לכך שקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם. על כן ממשלת ישראל ומשרד הבריאות רואים יעד חשוב בהסדרת הגידול, הייצור, האריזה, ההפצה, ההשמדה והניפוק של קנאביס רפואי באופן הדומה ככל הניתן לנוהג והקיים ביחס לתכשירים רפואיים (תרופות)".
לפי דרישות משרד הבריאות, "אתר השמדה (שלא בחוות גידול, שמתאפשר לה להשמיד בהיקפים קטנים - נ"ב) יכלול מתקן תרמי לשריפת הקמ"ל (קנאביס מיועד להשמדה – נ"ב). למרות האמור לעיל, ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע תהליך השמדה שונה משריפה במתקן תרמי ובלבד שהוכחה בטיחות ויעילות התהליך, כתנאי מקדים לאישור היק"ר. על מנת לקבל את אישור היק"ר לכך, באחריות העוסק להגיש בקשה מסודרת, המפרטת את התהליך ותוצאות בדיקת ההיתכנות לביצוע התהליך, טרם יאושר ביצוע התהליך המבוקש. אתר השמדה יחזיק בכל היתר לרבות היתר פליטה הנדרש לפי חוק אוויר נקי".
עוד נקבע כי "אין להחזיק קמ"ל לפרק זמן העולה על 4 חודשים לכל היותר, יש לפנות את הקמ"ל להשמדה בתוך תקופה זו. עם הצטברות כמות מספקת של קמ"ל או כאשר עבר פרק הזמן המרבי כמפורט לעיל, ישמיד מנהל התפעול של האתר את הקמ"ל או יזמן פינוי על ידי קבלן איסוף מורשה".
במשרד להגנת הסביבה מודים כי הליך ההשמדה הקיים כיום פוגע בסביבה. במשרד מסרו כי "האחריות והסמכות לטיפול בפסולת רפואית נתונות בידי משרד הבריאות בלבד. לצמח הקנאביס חלקים נוספים מלבד הפרח שיש להם בעולם שימושים רבים ומגוונים. לגבי שאריות הצמח, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי הפתרון הסביבתי והמקצועי הוא מחזור של החומר האורגני, והפקת קומפוסט, בדומה לנעשה בעולם.
"על פי היררכית הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה, חלופות כמו שימוש חוזר ומיחזור, קודמות להשמדה ושריפה. בכל תהליך שריפה של ביומסה, נפלטים מזהמי אוויר מקומיים כמו חומר חלקיקי, תחמוצות חנקן וכן חומרים אורגניים. עם זאת, פליטות CO2 משריפה של ביומסה אינה נכללת במניין גזי החממה. למיטב ידיעתנו אין כיום פתרון מחזור לציוד רפואי נלווה כמו חלוקים, כפפות ומסכות, ופריטים אלה צריך לפנות להטמנה או סילוק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הגדרת הקנאביס הינה כסם מסוכן על פי פקודת הסמים המסוכנים וכוללת את כל חלקיו של הצמח (למעט שמן המופק מזרעיו) ובהתאם, ההתייחסות לקנאביס מיועד להשמדה (קמ"ל) הינה לכל חלקי הצמח המיועדים להשמדה כאל סם מסוכן.
"נדגיש ונאמר כי החוזר מתיר להגיש בקשה לביצוע תהליך השמדה שונה משריפה במתקן תרמי ובלבד שהוכחה בטיחות ויעילות התהליך. כבר בימים אלו נמצאות בתהליכי בחינה ויישום שיטות נוספות לטיפול בפסולת הקנאביס, המאפשרות מיחזור ומזעור נזק לסביבה (כגון קומפוסטציה, אוטוקלביזציה ועוד), חלקן אושרו ונמצאות בפעולה, וחלקן נמצאות בתהליכי בדיקה וניסוי.
"נבהיר כי טיפול בהשמדת אריזות מוצרים מוגמרים אינו שונה מטיפול בהשמדת אריזות של תרופות, ציוד עזר, ככל שאינו נושא סם, איננו מוגדר כקנאביס וניתן להשמידו ככל ציוד עזר אחר בתעשיית התרופות".
