ריאיוןנשיא בצלאל: "נכשלתי בזה שהסטודנטים שלנו לא בולטים במחאה"
ריאיון
נשיא בצלאל: "נכשלתי בזה שהסטודנטים שלנו לא בולטים במחאה"
"אם הממשלה תסרב לכבד החלטות של בג"ץ, אתמוך בהשבתה"; "נפתח את המכינה לצעירים ממזרח העיר גם אם האוצר לא יעביר כסף"; "אני לא אעזוב, ועצם העיסוק בהגירה מבהיל אותי". נשיא בצלאל עדי שטרן פותח את שנת הלימודים האקדמית בסערה
נשיא בצלאל פרופ' עדי שטרן, אתה מרבה לדבר על האמנות כמעשה חתרני. אתה לא נבוך מכך שהתלמידים שלכם לא בולטים במאבק בהפיכה?
"השתמשת במילה נבוך. אני אגיד שאני מרגיש נכשל. אני חושב שאנחנו לא מצליחים במעשה החינוכי. ואני לא מדבר על עמדה מסוימת. המעשה החינוכי לתפישתי בבצלאל צריך להיות כזה שמעודד את הסטודנטים והבוגרים להיות פעילים פוליטית, פעילים ברחובות. עושים שימוש ביכולת היצירתית שלהם לקדם את האג'נדה שבה הם מאמינים, כל אג'נדה, שיהיו אזרחים פעילים. אני מרגיש שבינתיים לא הצלחנו".
תנסו לתקן את זה בשנת הלימודים שמתחילה בקרוב?
"אנחנו מתכוונים בסמסטר הקרוב לעשות מאמץ גדול לעודד שיח, השמעת עמדות וביטוי של הדעות והרעיונות במעשה היצירה עצמו וגם להביא ידע אל תוך הכיתות. אנחנו חושבים שלחלק גדול מהסטודנטים חסרים ידע בסיסי באזרחות והבנה של המערכת הפוליטית".
לא פשוט לסטודנט לקרוא שהנשיא מרגיש שהוא נכשל.
"אנחנו מאוד מצליחים בהרבה דברים. בוגרי בצלאל זוכים כל העת בפרסים בתחרויות ומציגים תערוכות יחיד במוסדות החשובים בעולם. בוגרים ומרצים שלנו זכו ב־14 פרסי ישראל. אבל לתפישתי מרכיב חשוב בחינוך של הסטודנטים שלנו עומד כעת למבחן. אולי מוטב להגיד לא מצליחים מאשר נכשלים שזו מילה חריפה".
הסערה האחרונה שבה היתה מעורבת בצלאל סביב יצירה היתה ב־2016 בתחילת כהונתך. סטודנטית יצרה כרזה בה רואים את נתניהו לצד חבל תלייה. לא הצלחת יותר מדי להרגיע את הקמפוס?
"היו לא מעט סערות מאז הכרזה ההיא. המוסד צריך להיות מרחב של ריבוי דעות אבל אני לא חושב שהוא צריך לעודד שערוריות. זו לא מטרה בפני עצמה".
אילו פרשיות היו?
"רק לאחרונה סטודנטית שלנו במחלקה לצילום עבדה על פרויקט שבו צילמה את מצלמות השיטור בעיר העתיקה בירושלים, שם סבתה מתגוררת. היא נעצרה על יד המשטרה ועברה יום שלם של חקירות. החרימו לה את כל החומרים למרות שהיה מדובר בצילום במרחב ציבורי. שום דבר לא סודי ולא מסכן אף אחד. לא החזירו לה את החומרים עד פתיחת תערוכת הבוגרים ובפרויקט הגמר היא הציגה עשירית מהפרויקט עם כתובית שאומרת ששאר החומרים בידי המשטרה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצר תקציבים לארבע מכינות קדם אקדמיות לצעירים ממזרח ירושלים, כולל מכינה שלכם, בטענה שהן מעודדות פעילות עוינת בקמפוסים. איפה זה עומד?
"דבר אחד בטוח. אנחנו פותחים את המכינה, יש כסף או אין כסף. אני בכלל לא רוצה להסתכל על זה מנקודת מבט ביטחונית. זה נראה לי לא רלבנטי. אני רוצה להסתכל על זה מנקודת מבט של שוויון הזדמנויות. אלה אנשים שחיים במרחק של עשר דקות נסיעה מקמפוס בצלאל, הם תושבי העיר ירושלים והם זכאים להשכלה גבוהה כמו כל אחד אחר. אין מקום להפלות".
הייתם המוסד האקדמי היחיד שהכריז על שביתה לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות. למה נהגתם כך?
"זה ביטוי מובהק וחד משמעי לחשש שלנו מהניסיונות לשינוי משטרי. בצלאל, כמו כל מוסד להשכלה גבוהה, ובייחוד מוסד שעוסק באמנות, מושתתת על סט ערכים כמו כבוד האדם, שוויון, מגוון ופלורליזם וחופש ביטוי ויצירה. היכולת של החברה הישראלית ובתוכה בצלאל לקיים הלכה למעשה ביומיום את הערכים האלה מוטלת בספק אם יופר האיזון בין הרשויות.
"הסיבה השנייה היא שחשוב לנו לאפשר לכל מי שמעונין לצאת ולמחות לכל כיוון. אנחנו עוסקים בביטוי יצירתי אמנותי. חשוב לנו לשמר את האפשרות לכל דעה לכל כיוון, ככל שלא מדובר בהסתה לאלימות ולגזענות. כל עוד אנחנו לא שם, הכל מותר והכל צריך להיות מותר. זה עקרוני וזה אתגר גדול. בצלאל מואשמת חדשות לבקרים שאנחנו לא מאפשרים הבעת כל דעה. זה פחות ופחות נכון".
אתה לא חושש מפעולת תגמול של השלטון נגדכם?
"אני ברשותך אסתייג מהמונח 'פעולת תגמול'. אני חושב שמה שמוטל על הכף משקלו כזה שלא מאפשר מרחב של חשש. מדובר בעקרונות היסודיים והבסיסיים ביותר של מי שאנחנו כחברה. ואני חושב שאסור לנו לעמוד מנגד ולא לפעול. איך לפעול כמוסד ציבורי זו סוגיה מורכבת. בצלאל חוגגת בקרוב 120. יש מעט מאוד מוסדות שמחזיקים במסורת ומורשת כזו. המרחב הישראלי במידה רבה מאוד נוצר ועוצב על ידי אנשים שלמדו בבצלאל. ויש לנו אחריות ומחויבות להתבטא. וכן עלול להיות לזה מחיר".
נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' אריאל פורת פרסם קריאה לכל ראשי הארגונים במשק להודיע שישבתו במקרה שהממשלה לא תציית לבית המשפט. מה עמדתך?
"עמדתי האישית היא שאם וכאשר נגיע למצב של ממשלה שמסרבת להחלטות של בית המשפט — נכון יהיה להוביל להחרפה ברורה של צעדי המחאה כולל השבתה, כפי שכבר עשינו, אבל אולי לפרק זמן ארוך יותר. אבל עדיין לא התקבלה החלטה כזו בבצלאל.
"אחד ההיבטים שאני חושב עליהם זה ההגנה על מיעוטים. במהות, אנחנו כאקדמיה לאמנות מחפשים את האחר, השונה, המיוחד. השמרנות היא אויב. אולי אויב לא יישמע טוב. השמרנות היא הדבר שראוי להימנע ממנו, להתרחק ממנו. לא תיתכן יצירה, לא תיתכן חדשנות, בהייטק, במדע ובוודאי באמנות במרחב שמרני שאנשים חוששים בו, שאתה לא יכול להיות מי שאתה. זה ההיגיון של חופש אקדמי. בכל מדינה דמוקרטית בעולם יש הבנה ברורה שאקדמיה צריכה להיות משוחררת מפוליטיזציה. כך היה במדינת ישראל ואני מקווה שכך גם יהיה".
אתה חוזר לאחרונה על האמירה שבישראל תרבות ורוח הפכו למילת גנאי.
"נכון. אני חושש שאם המגמה הזו תתעצם ותחריף, אם זו תהיה חברה שאין בה מרחב ליצירה, לחשיבה חופשית וביקורתית, זה עלול להפוך להיות מקום שלא ראוי לחיות בו. מספרים שבזמן מלחמת העולם השנייה היתה תוכנית לקצץ בתקציבי התרבות של אנגליה והתשובה המיידית של צ'רצ'יל היתה — אם ככה אז עבור מה אנחנו נלחמים. אז אני לא יודע אם הוא אמר או לא, אבל זו אמירה יפה".
עברתם לפני חצי שנה לקמפוס גדול חדש במגרש הרוסים במרכז ירושלים בהשקעה של 165 מיליון דולר. מה היה רע בקמפוס בהר הצופים?
"הקמפוס בהר הצופים לא היה נכון לאקדמיה לאמנות. הר הצופים הוא מגדל השן. הוא מנותק. הוא לא חלק מהעיר ואני מאמין שאמנות, עיצוב ואדריכלות צריך לעשות בלב העיר. יש לזה ערך עצום ליכולת שלנו להכשיר יוצרים ויוצרות מצוינים. אני מקווה שלמיקום של בצלאל בלב ירושלים תהיה תרומה משמעותית לעיר. גם העובדה שהקמפוס בנוי זכוכית ושקוף מכוונת ליצירת קשר אמיתי עם הקהילה. אנחנו יוצרים קמפוס עירוני בלב עיר בלי גדר, דבר שלדעתי לא קיים בישראל".
בבצלאל 2,500 סטודנטים. 1,700 מתוכם עברו לקמפוס החדש לפני סמסטר אחד ועדיין לא מרגישים שינוי במרכז ירושלים.
"מרגישים, אבל זו רק ההתחלה של המהפכה. לתערוכת הבוגרים הגיעו 35 אלף איש, פי שלושה מאשר בהר הצופים. זו היתה חגיגה מאוד מגוונת".
אתה חי בבית מזכוכית וממוקם מאות מטרים משני מוקדי יידויי אבנים, מאה שערים ושער שכם. זה לא סיכון גדול?
"אני שמח בזה. זה הדבר הנכון. השקיפות של הבניין היא אמירה וכלי ומכשיר לממש את החזון שלנו להיות חלק מהעיר. זה מעודד כניסה פנימה של ציבור רחב. אי אפשר לעשות דברים גדולים בלי לקחת סיכונים. הסיכון מחושב והסיכוי חשוב בהרבה מהסיכון".
עם כל הדיבורים על חשיבות הפעילות בירושלים, למה אתה גר בתל אביב?
"אני גר בתל אביב כבר 20 שנה כי הבנות שלי למדו בתל אביב. המעבר לירושלים עוד עשוי לקרות. אני מאוד אוהב את ירושלים. לא בטוח שהייתי עובר לכל החיים אבל לכמה שנים, בשמחה. יש בה קסם אינסופי. אם אתה רוצה לחיות במרחב שיש בו עניין ואתגרים וגוונים שונים, ולא רק להתחכך בדומים לך, ירושלים היא המקום הנכון".
אתה שוקל הגירה לירושלים, אחרים עוברים לפורטוגל.
"זו סכנה אדירה. אם חלק גדול מהציבור שתורם למרחב הישראלי בכלכלה, בתעשייה, בהייטק, בתרבות ובאמנות לא יהיה כאן, העתיד של המקום הזה בסכנה. עצם העיסוק בזה מבהיל אותי. אני לא רואה את עצמי עוזב את הארץ. אנחנו צריכים להמשיך להיאבק על כך שישראל תמשיך להיות מקום שראוי ונכון לחיות בו עבור יהודים ולא־יהודים".
בינתיים, בישראל גנזו את הלוגו החדש של הספרייה הלאומית שעיצב תלמיד שלך לשעבר.
"המעצב, רותם כהן־סואיה, מוכשר מאין כמותו, חכם ומקצועי. היתה טעות של הספרייה הלאומית לחזור ללוגו הקודם בלי קשר אם הוא היה יותר טוב או פחות. לעשות את זה כל כך מהר ולא לקיים על זה דיון מקצועי זה מהלך נמהר. תמוה ומטריד בלשון המעטה ששר החינוך יואב קיש מבקש לקבל את הפרטים האישיים של המעצב ולאתר את השותפים למהלך. הרמיזה שהיתה אג'נדה נסתרת לנשל את הספרייה הלאומית מהקשר ליהדות — מגוחכת".
נראה שהשר קיש מנסה להטיל אימה על מוסדות התרבות.
"נכון. זה נראה ניסיון להתערב, לשלוט ולהכניס אג'נדה פוליטית למרחבים שאין בהם מקום לאג'נדה פוליטית".
הקמפוס החדש של בצלאל
באמצע שנת הלימודים הקודמת עברה בצלאל לקמפוס החדש שלה במגרש הרוסים בלב ירושלים. הקמפוס, שתכנן משרד האדריכלים היפני סאנאא, משתרע על 42 אלף מ"ר ועלה 165 מיליון דולר. הוא ממוקם בסמוך לשכונת מאה שערים ולעיר העתיקה. השפעתו על אופי מרכז העיר צפויה להיות משמעותית
פרופ' עדי שטרן (57)
גר בתל אביב, נשוי ואב לשתי בנות
• בוגר תואר ראשון בעיצוב גרפי בבצלאל ותואר שני ברדינג באנגליה בטיפוגרפיה ועיצוב אותיות
• תפקידים קודמים: בעל סטודיו "עדי שטרן עיצוב גרפי", שהתמחה בעיצוב למוסדות תרבות. ראש המחלקה לתקשורת חזותית של בצלאל
• היה ראש צוות העיצוב והתקשורת החזותית בביתן במוזיאון אושוויץ, ועיצב את הפונט של מיצב "ספר השמות"
