דעהבמקום עוד ועדות עם שמות יצירתיים, כדאי לנטוע עצים
דעה
במקום עוד ועדות עם שמות יצירתיים, כדאי לנטוע עצים
משרד האוצר החליט להשאיר בחוק ההסדרים שני חוקים שמוטב היה להעביר מהעולם: את חוק הוותמ"ל ואת חוק המטרו. מדובר בשני חוקים בעלי השפעה דרמטית על חיינו, על יוקר המחייה, על הסביבה ועל פניה של הארץ - וכאלו שפגיעתם תישאר פה לדורות. במקומם, עדיף לתחזק את מוסדות התכנון הקיימים בתקציבים ובכוח אדם איכותי
משרד האוצר הוציא מחוק ההסדרים שורה של חוקים, אך החליט להשאיר בתוכו שני חוקים שמוטב היה להעבירם מהעולם – את החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) ואת חוק המטרו; שני חוקים שיש להם השפעה דרמטית על חיינו, על יוקר המחייה, על הסביבה ועל פניה של הארץ, וכאלו שפגיעתם תישאר פה לדורות.
חוק הוותמ"ל אושר באוגוסט 2014 במטרה לקדם במהירות תוכניות לבנייה לדיור של מתחמים שהממשלה הכריזה עליהם כמועדפים, במטרה להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את המחירים שעולים משנה לשנה. החוק נתן לוועדה, שהורכבה בעיקר מנציגי ממשלה, סמכויות תכנון חריגות וקבע לוחות זמנים מהירים שבעיקר עוקפים את זכות ההתנגדות של הציבור, תוך רמיסת אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של האזרחים ותוך הרס עקרונות התכנון הבסיסיים.
ואכן, מהר מאוד התברר שחלק מהתוכניות סותרות תוכניות ארציות, אזוריות ומקומיות, פולשות לשטחים הפתוחים הרגישים ביותר, גורמות להרס הטבע והנוף ויוצרות עיוותים תכנוניים קשים. אך לא רק זאת: עם השנים התברר שהוותמ"ל אולי הצליחה לאשר מספר שיא של דירות, אך אלה לא באמת הגיעו לשלב ביצוע. כלומר, הוועדה בזבזה משאבים אנושיים וזמן והביאה לעולם תוכניות גרועות המתעלמות מהמלאי התכנוני הקיים, הוסיפה יחידות דיור היכן שלא היה בהן צורך אמיתי ולא פתרה את הבעיה המרכזית - המחסור בדירות ומחיריהן הגבוהים. אחת הדוגמאות הבולטות היא תוכנית אפולוניה, במסגרתה ניסתה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לשווק קרקע מזוהמת לבניית אלפי יחידות דיור בצפון הרצליה. את התוכנית ביטל בסוף בית המשפט לאחר התנגדות עזה של תושבים ושל עיריית הרצליה בהליך תכנוני רגיל וסדור ספק אם תוכנית זו הייתה באה לעולם.
בנוסף, העובדה המצערת מכולן היא שפקידי האוצר פשוט מסרבים ללמוד מהניסיון. במהלך השנים ניסתה המדינה כל מיני פטנטים כדי להגדיל את היצע הדירות. זה התחיל בשנות ה-90 עם הוועדה לבנייה למגורים (ול"ל) שניסתה לספק דירות למיליון העולים שהגיעו לארץ. התוצאה הייתה שכונות שמוטב היה שלא היו נבנות, שהחיים בהן קשים ולא נגישים. אחת הדוגמאות הבולטות היא שכונת גני יער בלוד, שתושביה מתקשים עד היום לקבל שירותים הולמים. אחרי הול"ל באו הוד"ל, ובשנים האחרונות הותמ"ל, שכולן מתאפיינות באותם כשלים - הקמת שכונות רעות, בשטחים הפתוחים, על קרקע חקלאית ובשולי הערים, תוך פגיעה בסביבה ובחקלאות. ואכן, ראשי המועצות האזוריות והתנועות המיישבות שלחו לאחרונה מכתב לשרי הממשלה, בו קבעו שהוותמ"ל גרמה לנזקים ב-150 אלף דונם קרקע חקלאית, לעשרות ישובים חקלאים ותיקים, לאפשרות העתידית לייצר מזון ולמרכזן של ערים ותיקות. זאת, בנוסף לפגיעה קשה בשטחים הפתוחים, בעצים ובנוף.
לא רק בבנייה למגורים מנסה משרד האוצר קיצורי דרך שבסוף מתבררים כבכייה לדורות. בחוק ההסדרים מופיע גם חוק המטרו, שגם הוא מנסה לבצע קיצורי דרך לפרויקט תשתיתי הממוקם במקום הצפוף והרגיש ביותר במדינות ישראל. גם כאן הוחלט בלהט התכנון ש-25% ממימון הפרויקט יגיע מהיטל השבחה ושיווק נדל"ן באזור התחנות; ולא רק זאת: גם הטיפול בעתיקות, בעצים ובמים יעשה באמצעות אותו חוק, ובאמצעות חברה ממשלתית שתוקם לצורך כך. על מזבח הכמיהה לעוד ועוד הכנסות מהתוכנית יוקרבו העצים, האתרים ההיסטוריים, מי התהום וחיי התושבים החיים בסמוך.
את שני החוקים האלה - הותמ"ל והדיפו יש להוציא מחוק ההסדרים ללא דיחוי. הגיע הזמן לומר זאת בפה מלא: במקום שהמדינה תמציא עוד ועוד ועדות בעלות שמות יצירתיים, הגיע הזמן שתחזק את מוסדות התכנון הקיימים בתקציבים ובכח אדם איכותי, כך שיוכלו לספק תוכניות מיטביות הלוקחות בחשבון את הסביבה, המים, העצים ואיכות החיים, ותאפשר לציבור להשתתף בהליך התכנוני כמקובל.
דליה טל היא רכזת תחום נחלים בעמותת צלול
